פרוטוקול בתיק בש 3526/05

ב"כ המבקשת:

התקבל תסקיר ולמרות שהתסקיר החיובי במובן הזה שהוא ממליץ על שחרור המשיב למעצר בית בבית הוריו, המבקשת סבורה עדיין שאין לאמץ את המלצת התסקיר, שכן המשיב, כעולה מהתסקיר עצמו, ביצע את העבירה לאחר שעבר מסגרת טפולית בפיקוח של שירות מבחן.

מכאן, המסקנה שאותו טפול לא היה בו כדי לעזור למשיב להשתקם.

כמו כן, בקשר לעמדת המתלוננת, הרי שהמתלוננת במשטרה הביעה עמדה אחרת לגמרי, בזמן הגשת התלונה, שם היא ציינה כי היא פוחדת מהמשיב. מיותר להכביר במילים לגבי סינדרום האשה המוכה, הרבה נשים מוכות לאחר שהן מגישות את התלונות נגד בני זוגן או בעליהן ונוכחות לדעת שבני זוגן נעצר אז הן משנות את עמדתן ואף מבקשות לחזור מהתלונה ולשחרר את בני זוגן. ביהמ"ש, לא אחת, בהרבה החלטות קבע שאין ליתן משקל לאותה עמדה, שכן היא אינה תמיד משקפת את הרצון האמיתי של אותן מתלוננות, אלא הן נובעות, בין היתר, מחששן של המתלוננות מבני זוגן וגם מעצם זה שמדובר בנשים שהם בקשר והקושי שאותן מתלוננות צריכות להתמודד לאחר שבני זוגן נעצרים בגלל תלונות שהן הגישו. זאת ועוד, מדובר במשיב שיש לו הרשעות קודמות. בין היתר, גם תקיפת המתלוננת. ברור שמשיב לא הפיק את הלקח והוא עדיןי  מסוכן ואני חוזרת על טענות שהעלו חבריי בישיבות הקודמות ובערכאות שונות.

ב"כ המשיב:

ביום 07.06.05 קבע ביהמ"ש זה שהמשיב ישוחרר בתנאים מגבילים לבית הוריו וזאת לאחר שהתקבל תסקיר מעצר שבא בהמלצה לשחרור בתנאי ערובה. על החלטת השחרור הנ"ל הוגש ערר ע"י המבקשת. כב' השופט שיף, מחוזי חיפה, קיבל את ערר המדינה והורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. על החלטת כב' השופט שיף הגיש המשיב ערר לביהמ"ש העליון וכב' השופטת נאור קיבלה את הערר במובן זה שהורתה כי יתקבל תסקיר מעצר משלים.

עיקר טענת המבקשת היתה על כך ששירות המבחן לא עשה בדיקה מעמיקה עם המתלוננת בכך ששירות המבחן הסתפק בשיחת טלפון עם המתלוננת ולא מצא מקום להיפגש עמה.

המשיב טען, כי אינו צריך להיפגע בכל המתייחס להיקף הבדיקה של שירות המבחן .

בנסיבות אלו, הורתה כב' השופטת נאור על הגשת תסקיר משלים וזאת לאחר ששירות המבחן  יפגש עם המתלוננת ובכך בעצם קיבל ביהמ"ש העליון את עמדת המשיב, כי בהנחה שתתקיים בדיקה מקיפה  של שירות המבחן באשר לאפשרות שהמשיב ישוחרר, לרבות פגישה עם המתלוננת ועמדת שירות המבחן באשר לשחרורו תהא חיובית ותוצג לביהמ"ש, יש מקום לשחרר את המשיב.

תסקיר משלים אכן הוגש לביהמ"ש זה. התסקיר מבוסס על פגישה שנערכה עם המתלוננת והוא חוזר על ההמלצה לשחררו לחלופת מעצר. אינני מוצא מקום לחזור על שאמרה המתלוננת לקצין המבחן, אך, לדבריה, כתב האישום חורג מהאירועים שהתרחשו בפועל ואינו משקף אותם והיא אינה חוששת מהמשיב. לטענתה, ניתן לסמוך עליו כי לא יפר את תנאי שחרורו ומוסיפה כי מכירה את הוריו של המשיב אשר מהווים דמויות סמכויותיות עבורו.

לגבי טענתה של חברתי, לגבי סינדרום האישה המוכה, אבקש לטעון, כי קצין המבחן לא התרשם כי עמדתה של המתלוננת נובעת משיקולים של פחד מהמשיב, וכי הדברים נאמרים על ידה מתוך רצון לרצות את המשיב ומתוך חשש שלה מפניו.

היא לא חוזרת בה מתלונתה, אלא רק אומרת שהדברים חרגו ממה שהתרחש בפועל ואינה פוחדת ממנו. קצין המבחן הוסיף, כי הן התסקיר הקודם והן זה, ניתן מתוך הכרות עמוקה שיש לשירות המבחן עם בני הזוג ומתוך אותה הכרות, ניתנה המלצה לשחרור. אבקש להדגיש, כי אם היה סבור ביהמ"ש עליון, שאין מקום לשחרר את המשיב כלל וכלל, לא היה מפנה לקבלת תסקיר משלים בענין אפשרות שחרור לחלופת מ עצר ומשעשה כן, גילה ביהמ"ש העליון את דעתו שאם י וגש תסקיר חיובי, יש לשחרר את המשיב לחלופת  מעצר.

לפיכך, אבקש לשחרר את המשיב.

החלטה

1.         כנגד המשיב הוגשה בקשה למעצר עד לתום ההליכים המשפטיים. בתאריך 07.06.05 לאחר שקבעתי, כי קיימות ראיות לכאורה כי המשיב ביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום וקיימת עילת מעצר ולאחר שבחנתי את חלופת המעצר שהוצעה ע"י ב"כ המשיב, הוריתי על שחרור המשיב בתנאים מגבילים. 

            על החלטתי זו, המבקשת הגישה ערר ובתאריך 08.06.05 הורה כב' השופט שיף על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

            ב"כ המשיב ערר על ההחלטה של כב' השופט שיף ובתאריך 19.06.05, הורתה כב' השופטת נאור לשירות המבחן לבצע בדיקה מעמיקה יותר עם המתלוננת ועל הגשת תסקיר משלים והחזרת התיק לדיון לביהמ"ש השלום.

2.         מתסקיר שירות המבחן המשלים, עולה, כי קצין המבחן נפגש עם המתלוננת אשר מסרה לו, כי אינה חוששת מהמשיב, ניתן לסמוך על המשיב וכן ניתן לסמוך על הוריו, אותם היא מכירה  היטב כאנשים המהווים עבור המשיב דמויות משמעותיות וסמכותיות.

בנוסף כתב קצין המבחן, כי המשיב מוכר לשירות המבחן משנת 1998. המשיב היה בפיקוח שירות בתקופה שבין 10/02 ל - 10/04. המשיב שיתף פעולה עם שירות המבחן, הגיע לכל הפגישות ובמצבים בהם התעוררו קונפליקטים עם המתלוננת, המתלוננת הצטרפה לפגישות עם קצין המבחן ושיתפה פעולה.