פרוטוקול בתיק בש 21720/08

עו"ד רבינוביץ:

אני חוזר על נימוקי הערר.

כב' השופט שפסר קבע שקיימות ראיות לכאורה כנגד העורר, באשר לאישום הראשון, הוא אותו אישום אשר מקים את עילת המעצר. האישום השני מדבר על החזקת סם לצריכה עצמית. הוא קבע שלמעשה הראיות לכאורה נשענות על החזקה קונסוקורטובית של הסם בידי העורר, וזאת לעומת הראיות שקיימות בתיק החקירה כנגד הנאשמת 2, שם מדובר בהחזקה ישירה. הוא ציין בסעיף 17 לגבי הראיות המוצקות שיש כנגד נאשמת 2.

החזקה קונסוקרטובית היא החזקה הנשענת על אותו יסוד נפשי במסגרתו יש ידיעה בהסכמה להחזקה של הסם, וזאת להבדיל מהחזקה ישירה.

כל חלקו של העורר גם כאשר נקבע כאשר יש ראיות לכאורה, הוא בכך שהוא לא הביא את הסם לא התכוון למכור אותו, לא חילק אותו, אלא שנאשמת 2, שהיא בת זוגו של העורר, היא גרה יחד עם העורר כשהעורר גר בבית אימו, והיא סיפרה לו שהיא רוצה לשים במחסן את הסמים, הסמים נתפסו במחסן של בית משותף. למעשה הוא אמר לה שהוא לא מעוניין, ואח"כ אמר לה תעשי מה שאת רוצה, זה נשנען על מזכר של השוטר שם הוא סיפר שהוא ידע. אבל הוא לא זה שהבין ולא תכנן למכור את הסם, כפי שמפרטת באריכות נאשמת 2.

הוגשו שני תסקירים מטעם שירות המבחן, התסקיר האחרון לאחר ששירות המבחן מפגש מספר פעמים עם העורר, עם המפקח המוצע, עם בת זוגתו, התרשם מכמה דברים, דבר ראשון שנכון שלעורר יש עבר פלילי, נכון שהעורר נשפט וריצה מאסר בפועל בגין עבירה של סחר בסם, מספר עבירות סמים, הוא שילם את חובו לחברה. מאז שחרורו שירות המבחן התרשם שהעורר עורך מאמצים לשינוי בתפיסת עולמו והתנהגותו ובשיקום שעובר. מדובר במי שעבד לפרנסתו, וקיים אורח חיים נורמטיבי.

בסופו של דבר שירות המבחן התרשם מיכולתה של החלופה שנמצאת בפתח תקוה, מרחק רב מאילת, לאיין את המסוכנות שנחזת מהעורר, במסגרת מעצר בית מלא.

בית משפט קמא החליט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים מהסיבה העיקרית שלא ניתן לתת בעורר אמון. אני סבור שבית משפט קמא שגא בהחלטתו הראשונית שטורפת למעשה את כל הקלפים, כי בית המשפט ביסס את החלטתו על כך שלא ניתן בעורר אמון על פרט אחד על עניין אחד בלבד, והוא אותו עבר פלילי.

מדובר בהרשעה אחת מיום 7.9.06, עברו הפלילי אינו כולל הרשעה בעבירה של הפרת הוראה חוקית, ולכן, אני לא מבין מדוע בית משפט הגיע למסקנה שלא ניתן לתת בו אמון לאור עבירה דומה לכאורית שביצע כשהוא היה בחוץ, אני מפנה לסעיף 13 להחלטתו.

העורר הזה כרגע לא נקבע שהוא ביצע עבירה הוא בחזקת חף מפשע, הוא ביצע באופן לכאורי את העבירה.

האם על סמך הרשעה בעבירת סחר בסם ניתן לומר שלא ניתן לתת אמון בעורר הזה. יש אינדיקציות על כך שאי פעם הוא הפר את האמון של החלטות של בית המשפט, ולו אינדיקציה אחת. ז"א מה המסקנה מתבקשת מהחלטה שכזו, שאם הגיע נאשם עם עבר פלילי ולו הרשעה אחת, בעבירה דומה במצב שהוא מבקש להשתחרר מיד לא ניתן לתת בו אמון? זה ייתכן?

אני סבור שבית המשפט טעה בקביעה זו. שירות המבחן ציין משפט מפתח בתסקיר השני שלדעתי הוא מדבר בעד עצמו, שהחלופה מתאימה, מבינה את כובד האחריות, ויש ביכולתה לאיין את המסוכנות, אין מחלוקת שיש מסוכנות.

שירות המבחן שפגש את העורר והחלופה ודיבר איתה, ולאור המרחק, סבר שיש ביכולת החלופה לאיין את המסוכנות.

לכן לאור כל האמור, אני סבור שבית משפט קמא שגא בהחלטתו הראשונה בתוך ההחלטה הכללית שלא ניתן לתת בעורר זה אמון, לא ניתן לקבל החלטה שכזו היא למעשה טורפת את הקלפים, בנסיבות דומות גם במקרים אחרים, לגבי שחרורם של משיבים לחלופות מעצר, כאשר המחוקק מדגיש שיש להורות על שחרור לחלופת מעצר, כל אימת שניתן לעשות זאת, על פני מעצר של ממש. ומשל כך לאור ששירות המבחן התרשם שמדובר בחלופת מעצר אבקש לקבל את הערר ולהורות על שחרורו לחלופת מעצר.

אין מחלוקת שיש ראיות לכאורה, רק ציינתי את מהות הראיות.

עו"ד ראכלין:

בית משפט קמא קבע שלאור כך שהעורר ידע על הסמים שנמצאים במקום שבהחזקתו הרי שיש טעם לשיוויון בין המשיבים לענין שליחה לתסקיר.

לעניין הראיות, העורר אישר בפני השוטר בן סוטו מלמד כי אכן ראה את הסמים והסכים להחזקתם, בטריטוריה שלו, וזאת נוכח מצבה הכספי הקשה של חברתו. ראוי לציין שהיא מחזיקה סמים לאור מצבה הכלכלי, קל לשער מה היא עושה עם הסמים האלה כדי לשפר את מצבה הכספי. ז"א שכשהוא ידע מזה הוא חלק בלתי נפרד משרשרת הסם.

ההלכה היא די ברורה בעניין הזה. אנו סבורים שהוא חלק בלתי נפרד.

אם העורר הוא חלק בלתי נפרד מההחזקה ולא רק מהידיעה שיש סמים, אזי קיימות ההלכות בדבר מעצרם של סוחרי סמים, אלא במקרים יוצאי דופן, בין היתר העדר עבר פלילי, מקרים בהם מדובר במפגש הראשון עם תא המעצר. מקרה זה, אינו נופל בגדר אותם מקרים חריגים, ראשית רק לאחרונה בנובמבר 2007 העורר השתחרר ממעצר של 17 חודשים בגין צירוף של 8 תיקים שמתוכם 4 תיקים של סחר בסם מסוכן, שני תיקים של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, ועבירת רכוש והחזקת סם לצריכה עצמית. ההרשעה אחת כוללת מספר אישומים, מדובר בעבירות לאורך תקופה משנת 2004 - 2006. בגין עבירות האלה הוטל עליו מאסר על תנאי, מאסר על תנאי לא הרתיעו, גם מאסר ממושך לא הרתיעו.