פרוטוקול בתיק בש 21644/08

מר נבהאן אבן ברי:

אני מסכים לחתום כערב לאחי המשיב. ברשותי משאית מסוג איסוזו, שנת ייצור 1998, היא בבעלותי המלאה, לא משועבדת. מספר הרישוי שלה הינו 2422015 ואני מסכים לשעבד אותה לטובת מדינת ישראל, להבטחת תנאי השחרור בערובה.

עו"ד פיניה:

אנחנו מסכימים כי תנאי מתנאי השחרור בערובה יהיה שהמשיב יתחייב שלא תהיה התקהלות  ליד בית הוריו בעטיו.

המשיב:

אני מבין את ההסכמה של בא כוחי ואני מוכן שתנאי מתנאי השחרור בערובה יהיה שלא תהיה התקהלות ליד בית הוריי בגללי.

החלטה

1. נגד המשיב הוגש כתב אישום בו ייחסה לו המבקשת ביצוע עבירות של מעשי פזיזות ורשלנות - עבירה לפי סעיף 338 (1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"); הפרעה לשוטר במילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275 לחוק; תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו וגרימת חבלות ממש - עבירה לפי סעיף 273+380 לחוק ועבירת איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק.

עבירות אלו יוחסו למשיב משנטען כי ביום 10.07.08 סמוך לשעה 16:30 נהג ברכב מסוג מיצובישי בנתיב השמאלי בעיר רהט. שוטר שהיה במקום הורה למשיב לעצור בשולי הדרך, אך המשיב נמנע מלעשות כן ואף החל להאיץ. המשיב אף לא עצר גם לאחר ששוטרים שנסעו אחריו אותתו לו באמצעות אורות כחולים לעצור. יתר על כן, המשיב הוציא ידו מחלון הנהג בסמנו לעברם 'אצבע משולשת'. בהמשך דרכו פנה המשיב שמאלה כשהוא לא נותן זכות קדימה לרכב שהגיע מהכיוון הנגדי ואשר נאלץ לבלום בחוזקה כדי למנוע התנגשות. המשיב הגיע לקרבת ביתו ועצר שם. השוטרים שעקבו אחריו ביקשוהו להזדהות אך המשיב סירב לעשות כן. אחד השוטרים הודיע למשיב כי הוא מזהה אותו, הודיעו כי הוא עצור ואחז בידו. המשיב תקף את השוטר שלא כדין, בכך שדחף אותו בחזהו והכה באגרופו את השוטר האחר בפניו, בעינו הימנית, וכן בעט בחזהו. כתוצאה מכך נגרמו לאותו שוטר חבלות של ממש בדמות אדמומיות בתוך ומסביב לעינו הימנית ושריטות בידו הימנית. באותה עת החלה התקהלתו סביב השוטרים וההמון החל לתקפם ולפיכך הם נאלצו לעזוב את המקום ולחזור עם כוחות משטרה נוספים. המשיב איים על השוטרים בפגיעה שלא כדין בגופם בכך שיצא מביתו לקראתם כשהוא אוחז בידו אבן גדולה בכוונה להפחידם.

עם הגשת כתב האישום עתרה העוררת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בטענה כי קיימת בנסיבות עילת מעצר עקב המסוכנות העולה מן המשיב בשל נהיגתו הפרועה, מכוח סעיף 21 (א) (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו - 1996, וכן כי קיימת עילת מעצר נוספת מכוח סעיף 21 (א)(1)(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ז 1996. 

2. בהחלטה מיום 20.07.08 קבע בית משפט השלום בבאר-שבע כי יש בידי העוררת ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום.

לאחר שהוצגה על-ידי המשיב חלופת מעצר בדמות אחיו, מר נבהאן, הורה בית המשפט על הגשת תסקיר מעצר. מתסקיר המעצר מיום 31.07.08 עולה כי בעקבות ביצוע עבירה של כריית חול ללא רשות ריצה המשיב מאסר של 3 חודשים בעבודות שירות ו-3 חודשים נוספים בכלא מעשיהו, לאחר שהתקשה לעמוד בביצוען. מצויין בתסקיר שירות המבחן כי ברישום הפלילי המצוי ברשותו לא נמצאו רישומים פליליים לגבי המשיב. שירות המבחן התרשם מהמצוקה שחש המשיב עקב ריחוקו מילדיו והדאגה לבתו הבכורה העומדת לפני ניתוח וציין כי ניתן לאיין את מסוכנותו באמצעות מעצר בית מלא תחת השגחה מלאה. שירות המבחן לא מצא כי הערב המוצע מתאים לשמש חלופת מעצר כיוון שמסר מידע מגמתי וכי "אינו מודע למחויבותו ולנדרש ממנו כערב מפקח באופן מלא".

לאחר שהוצעה חלופה נוספת, לפיה ישהה המשיב במעצר בית בבית הוריו בהשגחתן המלאה של אשתו הגברת אבן ברי סבאח ואמו הגברת אבן ברי נעימה, כשאחיו מר אבן ברי עדנאן המתגורר בשכנות ובן דודו מר אפיניש עינאד ישמשו כערבים מסייעים נערך תסקיר נוסף ביום 17.08.08. שירות המבחן התרשם מחולשה מסויימת בערבות המוצעות. יחד עם זאת המליץ לשחרר המשיב למעצר בית מלא עם איזוק אלקטרוני.

ביום 19.08.08 החליט בית משפט השלום על שחרורו של המשיב למעצר בית מלא בבית אביו, בפיקוחם של הערבים הנ"ל ובצירוף איזוק אלקטרוני.

החלטה זו הינה נשוא הערר שבענייננו.

3. לטענת העוררת שגה בית משפט השלום בהחלטתו, משלא שקל את חומרת המעשים המיוחסים למשיב. העובדה ששירות המבחן ציין כי קיימת אצל המשיב רמת סיכון פוטנציאלית להתנהגות פורצת גבולות וכי שירות המבחן ציין כי קיים ספק באשר ליכולתם של הערבות לדווח לרשויות במקרה של הפרה. עוד טענה העוררת כי בית משפט השלום לא נתן משקל ראוי לעובדה כי למשיב מספר רב של הרשעות קודמות בתעבורה וכן כי שגה בית המשפט בשחררו את העורר לחלופת מעצר בבית הוריו, אשר שם ארעו חלק מהאירועים נשוא כתב האישום, היינו ההתקהלות אשר בעקבותיה נאלצו השוטרים אשר ביקשו לעצור את המשיב לסגת כדי להביא כוחות נוספים.

4. למשיב אכן הרשעות תעבורה רבות בתחום התעבורה, כאשר הרשעות בגין עבירות תעבורה שונות. אשר לגיליון הרשעותיו הקודמות של המשיב, מתברר כי לחובתו הרשעה קודמת אחת בגין גניבה וכן עבירה עפ"י פקודת המכרות, בעקבותיה נדון ל-4 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פסילה מלקבל רישיון נהיגה משך 6 חודשים ופסילה על תנאי. המשיב, כבן 32 ומתסקיר שירות המבחן עולה כי הוא נשוי, אב ל-3 ילדים, מתגורר בבית הוריו ולדבריו עובד מזה 8 שנים בחברה לעבודות עפר אשר בבעלות אחיו. כנטען על-ידי העוררת, שירות המבחן התרשם כי קיימת אצל המשיב "רמת סיכון פוטנציאלית להתנהגות פורצת גבולות". שירות המבחן נמנע מלהמליץ על אחיו של המשיב כערב מפקח ולמרות הסתייגותו, כאמור, מהתאמתן של אשתו של המשיב ואמו לשלב כערבות מצא בכל זאת להמליץ על שחרורו בערובה של המשיב, וזאת בתנאי שיתווספו לתנאי השחרור בערובה אף התנאי של איזוק אלקטרוני.

5. ב"כ המשיב טען כי אין באפשרות מרשו להציע חלופה אחרת מאלה שהוצעו על-ידו בעבר, ולכן דחיית החלופות האמורות משמעותן מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. יש טעם רב בטענות העוררת. עם זאת, לנוכח משקלן המצטבר של הנסיבות סבורתני כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן, גם אם אין המדובר ב"חלופה למעצר אידאלית". לצד הערבות ששירות המבחן מצא כי יש "חולשה מסויימת בערבותן", המליץ שירות המבחן על איזוק אלקטרוני אשר יש לקוות כי ינטרל במידה מסויימת את החולשה שנמצאו בערבות. יחד עם זאת, סבורתני כי הערבויות שהוטלו על המשיב להבטחת תנאי השחרור בערובה אינן הולמות את חומרת העבירות המיוחסות לו, וכי ראוי להחמיר בערבויות בתקווה שיהוו תמריץ נוסף למשיב לקיום תנאי השחרור בערובה.

6. אשר על כן הנני דוחה את הערר, ככל שהוא מתייחס להחלטה בדבר שחרורו ממעצר של המשיב. המשיב, כאמור בהחלטת בית משפט השלום, ישהה בתנאי מעצר בית מלאים בבית אביו בשכונה 7 בית 4 ברהט, ויהיה נתון במשך כל שעות היממה תחת פיקוחם המלא של מי מהערבים הנזכרים בסעיף א' בהחלטה (אבן ברי סבאח, אבן ברי נעימה, אבן ברי עדנאן ואפיניש עינאד).

7. המשיב יוכל לצאת ממעצר הבית אך ורק לשם התייצבות בבית משפט או לשם קבלת טיפול רפואי דחוף - וזאת בתנאי שקודם לצאתו מהבית יודיע על כך ליומנאי תחנת משטרת רהט. היציאה מהבית תהא אך ורק בליווי שניים מן הערבים, ובלבד שהשניים אינם אשתו ואמו. שני הערבים יהיו צמודים למשיב מרגע יציאתו את מעצר הבית ועד לשובו. הדרך אל היעד או ממנו בחזרה למעצר הבית, תהיה בדרך הקצרה ביותר.