פרוטוקול בתיק ברע 2523/07

ב"כ המבקש: אנחנו מלינים על שני הסכומים שנקבעו, לגבי המשיב מס' 1 שמצהיר שהוא לא עובד, אין לו הכנסה.

ב"כ המשיבים: המשיב 1 היה בכלא בין השנים 2001-2007, הוא מחפש עבודה אבל יש אבטלה ולקח זמן להשתקם.

ב"כ המבקש: אני לא מזמין לחקירת יכולת כי אני לא יוצא מזה, הם נתנו נתונים מסויימים לראש ההוצל"פ, ועל סמך זה היה צריך להגיע ראש ההוצל"פ להחלטה שונה בתכלית. אני לא צריך להוכיח אם הוא עובד, אם מצבו הוא בעייתי, וגם הסיבה לחוסר היכולת לעבוד צריכה להיות משכנעת. לגבי המשיב 1 יש טופס שהוא צירף לבקשה, מיום 31.10.04, שהוא משתחרר בתום 2/3 ממאסר. יוצא שהוא היה משוחרר קרוב לשנתיים וחצי בעת הגשת הבקשה. ראש ההוצל"פ נתן פה צו מדורג, הבעיה היא שכשהוא לא עובד הוא יכול לשלם 300 ש"ח, וכשהוא עובד הוא ישלם 500 ש"ח, ולזה אני לא מסכים. לא נערכה חקירת יכולת, יש לי נתונים מבחינתי שאני לא חולק עליהם, אני חולק על מסקנות ראש ההוצל"פ שניתנה על סמך הנתונים. החייב הגיש בקשה במועד מסוים, הגשתי תגובה וחשבתי שיש מקום לחייב בסכום מסוים, נתן ראש ההוצל"פ החלטה שסכום החיוב בה נמוך, למה אני צריך להתחיל לרדוף אחרי החייב שיבוא ויסביר למה הוא לא עובד? הוא ניסה לתת הסבר בתשובתו לבר"ע. אם החייב אומר שהוא לא עובד ולא נותן סיבה צריך לצאת מהנחה שהוא לא רוצה לעבוד. אנחנו מגיעים למצב שעלי נטל ההוכחה. נניח שהוא שוחרר ב-2007, הבקשות הוגשו ביוני 2007. ראש ההוצל"פ נתן לו צו מדורג, 4 חודשים לשלם סכום נמוך ואחרי זה סכום גבוה אך במעט ממה ששילם.

ב"כ המשיבים: אני חושב שהבר"ע שהגיש חברי מיותרת. הוא יכול להזמין אותם לחקירת יכולת, הם לא משתמטים מהחוב אבל רוצים לפרוע אותו לפי היכולת שלהם. יש אבטלה, האדם השתחרר מהכלא, הגשנו את כל המסמכים. גם ההכנסות שלהם משתנות מדי פעם, עכשיו המשיב 2 ילדיו גדלו וכעת הוא מקבל פחות כסף. גם בהוצל"פ אפשר להגיש מסמכים נגדיים לבקשת הפחתה, אז אפשר לסיים את זה בהוצל"פ.

ב"כ המבקש: אני לא רוצה לעשות חקירת יכולת למשיב 1, הוא נתן לי נתונים שמקובלים עלי ולפי זה היה צריך ראש ההוצל"פ להגיע למסקנה שיכולת ההחזר שלו היא 3800 ש"ח, אם אני עובד ויש לי אפס הוצאות - אני יכול את כולה להקדיש לפרעון החוב. אנחנו מבקשים חצי מהמשכורת. לעניין המשיב 2, הוא טוען שיש לו 6 ילדים, למעט ילד אחד כל הילדים בגירים. המשיבים חייבים את כל הכסף מרגע פסק הדין, ההוצל"פ זה משהו שנועד לטובת החייב, אבל נהיה פה מסחר, אדם כותב סכום, באים ונותנים תצהיר לקוני וראש ההוצל"פ עושה חישוב כלשהו. בנתוני הילדים אפשר לראות שחמישה ילדים היו בגירים. גם אם יש נסיבות מקלות לגבי המשיב 2, יש נסיבות לבקש המצאת מסמכים נוספים.

החלטה

א.         בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 10.10.07 (כב' הרשם דורון יעקובי) בתיק הוצל"פ 2-56-06873-01, על פיה חוייב המשיב 1 לשלם בתיק ההוצל"פ סכום של 300 ש"ח לחודש מיום 28.10.07 ו-500 ש"ח לחודש מיום 28.2.08, ואילו המשיב 2 חוייב בתשלום סכום של 500 ש"ח לחודש.

ב.         העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן:

המשיבים חייבים למבקשת סכום העולה על 350,000 ש"ח, בגינו נוקטת כנגדם המבקשת בהליכי הוצל"פ.

המשיבים הגישו ללשכת ההוצל"פ בקשה להכריזם חייבים מוגבלים באמצעים, ובקשה להטיל עליהם צו חיוב חודשי בתשלומים.

ראש ההוצל"פ חייב את המשיב 1 לשלם החל מיום 28.10.07 סכום של 300 ש"ח לחודש ומיום 28.2.08 סך של 500 ש"ח לחודש.

עפ"י הצהרתו, המשיב איננו עובד ואיננו משתכר ולו שכר מינימום. לטענת המבקשת, העובדה שהמשיב 1 איננו עובד איננה יכולה לתמוך בטענתו לפיה אין להטיל עליו צו חיוב בתשלומים בסכום ראוי, שהרי יכול היה המשיב 1 להשתכר לא פחות מ-4000 ש"ח לחודש, ובהיותו סמוך על שולחן הוריו אין סכום זה דרוש לו למחייתו.

אינני סבורה כי יש ליתן רשות ערעור בעניינו של המבקש 1.

בבקשה שהגיש המבקש 1 ציין כי מתגורר אצל הוריו, הוא רווק כבן 28, ריצה עונש מאסר בן 4 שנים, ועתה מתקשה ליצור קשר עם הזולת.

עפ"י הנתונים שהיו בפני ראש ההוצל"פ אינני סבורה כי חרג ראש ההוצל"פ ממתחם הסבירות, בקביעת צו החיוב בתשלומים, ברמה המצדיקה מתן רשות ערעור.

כמובן, שפתוחה למבקשת הדרך לעתור לחקירת יכולת, בנוכחותה, ובמהלכה לשכנע את ראש ההוצל"פ כי ראוי לפסוק צו חיוב בתשלומים גבוה יותר.

על פני הדברים, אינני רואה להתערב בהחלטת ראש ההוצל"פ במובן זה שסבורה אני כי ההליך המשפטי הנכון שראוי היה שהמבקשת תנקוט בו, הוא פניה לראש ההוצל"פ ובקשה לחקירת יכולת מחודשת.

אין בידי לקבל את טענת המבקשת לפיה מן הנתונים שהיו בפני ראש ההוצל"פ, היה על ראש ההוצל"פ להגיע לתוצאה שונה.

המשיב 1 טען, כאמור, כי הוא סמוך על שולחן הוריו, איננו מתפרנס, ומשכך קבע לו ראש ההוצל"פ צו חיוב בתשלומים בסכום של 300 ש"ח ולאחר תקופה מסויימת500 ש"ח לחודש.