פרוביזור נ' אלמוכלס

פסק דין

הצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן עפ"י ס' 79א', לאחר שיגישו טיעונים, ובהינתן כי כל הדרוש תיקון עפ"י חוות דעתו של המומחה מהנדס לזר ובפיקוחו ,יבוצעו לשביעות רצונו של התובע.

התביעה הוגשה ע"ס 85,170 ₪, כאשר היא מכומתת באופן כדלקמן:

1.תיקון הנזקים – 44,370 ₪.

2.השבה של דמי שכירות בסך – 14,800 ₪.

3.השבה של 20,000 ₪ בגין ארנונה למשך שנתיים.

4.עוגמת נפש בסך 6,000 ₪.

הצדדים הגישו טיעונים בכתב. התובע סבור כי עדיין יש לפסוק לזכותו 84,975 ₪ ,ואילו הנתבע סבור כי יש לדחות את התביעה, מכיוון שהתובע לא הוכיח כלל ועיקר כי לא עשה שימוש בנכס בתקופה בה נדרשים דמי השבה של השכירות ותשלום הארנונה.

בנוסף טוען הנתבע, כי התובע לא עשה דבר וחצי דבר על מנת להקטין את נזקיו.

יש לציין כי כתב התביעה לא תוקן, אך ב"כ התובע סבור כי יש לפצות את התובע בגין סכומים נוספים שלא נזכרו בכתב התביעה, אלא מסתמך על חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ומוסיף את התקופה עד להשלמת העבודות כתקופה בה נדרש פיצוי נוסף. כך לעניין דמי השכירות וכך גם לעניין השבת דמי הארנונה.

משלא ביקש התובע לתקן את כתב התביעה, אין מקום להעלאת בקשות נוספות בסיכומים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בחוות דעת מומחה בית המשפט ובהתחשב בכך שהנתבע דאג להשלמת העבודות והתיקונים מחד, ומאידך יש להצר על כך כי רק בעטיין של החלטות בית המשפט .אשר כפו על הנתבע לבצע את התיקונים, אותם היה הנתבע חייב לבצע כבר זמן רב קודם תוקן מצב הבניין שהיה חמור.

לכן, ובהתחשב בחוות דעתו של מהנדס לזר כי הליקויים נמשכו זמן רב עד כדי סכנה לבניין, ובוודאי שבמצב כזה היה קשה לתובע להשתמש בחנויות עבורן שילם דמי שכירות ודמי ארנונה (התובע הגיש את הקבלות להוכחת הדברים) ובכך כי הנתבע לא טען שלא שולמו דמי שכירות, ובהתחשב בכך שאכן אין ראייה כי התובע לא עשה שימוש כל שהוא בחנויות אלו במשך כל התקופה, נכון בעיניי לפסוק כי הנתבע יישלם לתובע סך של 35,000 ₪.

בנוסף, יישא בהחזר הוצאות התובע, דהיינו תשלום האגרה ,חלקו בשכ"ט המומחה לזר וכן בשכ"ט עו"ד בשיעור 3,500 ₪.

ניתן היום, י' תמוז תשע"ג, 18 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: