פרדה נ' מדיה סטור ח.פ.514067479

פסק דין

ביום 04.03.10, התובעת רכשה אצל הנתבעת פלאפון טוקמן (להלן: "המכשיר") על מנת שישמש את בתה.

למען הדיוק, במועד הרכישה התובעת רכשה שני מכשירים ושני כרטיסי "ביג טוק", הכל בעלות של 1,600 ₪ כולל מע"מ, כשעלות המכשיר נשוא התביעה עמדה על סך 600 ₪ כולל מע"מ.

בחלוף חצי שנה, המכשיר התקלקל והתובעת מסרה אותו, ביום 08.09.10, לתיקון אצל הנתבעת וזו הנפיקה כרטיס עבודה המאשר את קבלת המכשיר בידיה (מסמך זה ייקרא להלן: "האישור"). האישור צורף לכתב התביעה.

התובעת טוענת, כי מאז מסירת המכשיר לנתבעת, מסרבת זו האחרונה להשיבו לידי התובעת.

התובעת טוענת שיש לחייב את הנתבעת לשלם לה סך של 2,000 ₪ בצירוף הוצאות ועוגמת נפש כשבפועל, התובעת העמידה את סכום התביעה על סך של 2,000 ₪ ותו לא.

הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה. הנתבעת לא כפרה בכך, שהתובעת מסרה לה את המכשיר לתיקון. הנבעת טענה, כי המכשיר תוקן ללא חיוב התובעת בעלות התיקון, חרף העובדה שהתקלה שהתגלתה במכשיר לא הייתה מכוסה על פי תנאי האחריות.

הנתבעת טענה, כי המכשיר תוקן בסמוך למועד קבלתו מהתובעת. התובעת קיבלה הודעה על כך ונתבקשה לסור לחנות הנתבעת לקבלתו בחזרה, אך התובעת לא ניגשה לחנות.

הנתבעת הוסיפה וטענה, כי נמנעה מלהעביר את המכשיר לחלקי חילוף, חרף האמור בסעיף 4 לאישור המקנה לה את הזכות להעביר את המכשיר לחלקי חילוף, באם לאחר התיקון הלקוח לא הגיע לקבלו חזרה לידיו בתוך 30 יום לאחר התיקון.

דיון והכרעה

שמעתי את עדותה של התובעת, וכן את עדותה של הגב' ליטל פרץ – שטרית (להלן: "נציגת הנתבעת").

בדיון בפניי, התובעת העלתה טענה חדשה. לטענתה, היא מסרה את שני המכשירים לתיקון ולא מכשיר אחד, והיא מבקשת להשיב לה את עלות שני המכשירים.

טענה זו אינה מתיישבת עם טענות התובעת שבכתב תביעתה, אינה מתיישבת עם אישור הנתבעת שצורף לכתב התביעה המלמד על מסירת מכשיר אחד לנתבעת ולא שניים כפי שטענה התובעת בדיון.

על כן, אין בידי לקבל את טענת התובעת, לפיה מסרה לנתבעת שני מכשירים, ואילו מקובלת עלי במלואה עדותה של נציגת הנתבעת שיצרה עלי רושם אמין ומהימן ביותר. עדותה של נציגת הנתבעת הייתה ברורה, פשוטה, חד משמעית, ונתמכה במסמך בכתב, האישור שצורף לתביעה, וכן בטענתה של התובעת בכתב תביעתה, לפיו מסרה לנתבעת מכשיר אחד לתיקון.

נציגת הנתבעת הביאה איתה את המכשיר לדיון, הפעילה את המכשיר על מנת להראות שהוא תקין, וביקשה למסור אותו לידי התובעת. התובעת סירבה לקבל את המכשיר לידיה, וטענה כי לאחר חלוף זמן רב אינה מעוניינת יותר בקבלתו לידיה. התובעת טוענת כי ביקרה מספר רב של פעמים בחנות הנתבעת על מנת לברר מה עלה בגורל המכשיר, ולטענתה בכל פעם היו מגרשים אותה מחנות הנתבעת.

עדותה של התובעת אף בהקשר זה, לא הוכחה כדבעי. מדובר בעדות יחידה של בעל דין שאין בצידה כל תמיכה. עדותה של התובעת, שלא היססה להעלות טענה עובדתית המנוגדת לחלוטין לנטען בכתב תביעתה, לא שכנעה אותי, וזאת בלשון המעטה, ולא ניתן לבסס, בהקשר זה, ממצא עובדתי על סמך עדותה זו.

התובעת לא הצביעה על כל נימוק ענייני או הגיוני לטענתה בדבר הימנעות הנתבעת ממסירת המכשיר לידה. מנגד, נציגת הנתבעת העידה כי המכשיר נשאר בחנות הנתבעת למעלה משנה ושלושה חודשים, אך התובעת נמנעה מלסור לחנות הנתבעת ומלקבלו לידיה בחזרה. נציגת הנתבעת העידה, כי הנתבעת תיקנה את המכשיר על חשבונה, חרף העדר חובתה לעשות כן, וכי תיקון זה נעשה על חשבונה, משסירבה התובעת לשאת בעלות התיקון. כאמור לעיל, עדותה של נציגת התובעת יצרה עלי רושם אמין. נציגת הנתבעת לא היססה להודות בעובדות שאינן משרתות את הגנתה, דבר המלמד אף הוא על אמינותה. כך, למשל, נציגת הנתבעת הודתה שלא ניהלה רישום לגבי מועד תיקון המכשיר ו/או לגבי מועד מסירת ההודעה לתובעת על תיקון המכשיר, אך נציגת הנתבעת הוסיפה וטענה, כי המעבדה נמצאת קומה אחת מעל החנות, ולכן אינה מנהלת רישומים במקרים כגון המקרה הנדון. נציגת הנתבעת הוסיפה עוד, כי בדרך כלל התקופה לתיקון אינה עולה על ארבעה עשר ימים, אלא במקרים שנדרשת הטסת המכשיר לחו"ל, ואז מתבקשת אורכה מהלקוח.

התובעת לא הצליחה לסתור את עדותה של נציגת הנתבעת ולא הצליחה להוכיח כי הנתבעת היא זו שסירבה למסור לה את המכשיר, ולכל היותר, בנוגע למועד תיקון המכשיר, ניתן לומר כי עדותה של התובעת שקולה כנגד עדותה של נציגת הנתבעת.

מהמקובץ לעיל, ברי שהתובעת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה, ועל כן, אני דוחה את תביעתה לקבלת סכום כסף כלשהו מהנתבעת.

התובעת זכאית, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין בידיה, לגשת לחנות הנתבעת ולקבל לידיה את המכשיר בחזרה.