פרבמן ואח' נ' משרד הבינוי והשיכון/המשרד הראשי ואח'

החלטה

1.מבוקש לתקן את כתב התביעה, שענינו תביעה כספית לפיצוי בגין פינוי נכס מקרקעין, שחלקו כבר פונה, וחלקו טרם פונה.

התיקון מתבקש עקב הערות בית המשפט בישיבת קדם משפט, פסק דין של בית משפט השלום ברמלה אשר קבע כי המבקש הינו דייר מוגן בחלק מהנכס נשוא התביעה (ערעור שהוגש על פסק דין זה נמחק בהסכמה), וגילויים של התובע אודות פיצויים גבוהים ששולמו לטענתו לשכניו למתחם. בתיקון התבקש, בין היתר, למחוק את המבקשת 2 כתובעת, להוסיף נתבעת נוספת (קרדן נדל"ן ייזום ופיתוח בע"מ), וכן להגדיל את סכום התביעה מכ- 3.7 מיליון ₪ ל-9.5 מיליון ₪.

2.אסקור את התנגדויות המשייבם לתיקון:

א.טענת התיישנות – טענות אלה טעונות בירור עובדתי שלא יתבצע בשלב זה, אלא בשלב בירור התובענה לגופה. אינני מקבל את הטענה כי בתביעה לא ננקבמועד הולדת עילת התובענה, וגם אם לא צויין תאריך מדוייק של הפינוי שבוצע בפועל, אלא נטען כי בוצע במחצית השניה של 2004, הרי מאחר שהתובענה הוגשה בחודש מאי 2011, אין הדבר מעורר בעיה של התיישנות, אלא אם כן יוכח אחרת.

ב.טענת אי הפרדה בין הנתבעים 1-2 שהינם בעלים של חלקה אחת בה מחזיק התובע לבין נתבעת 3 שהיא בעלים של שתי חלקות בהן מחזיק התובע – מקובל עלי שיש קושי מובנה בהגשת תביעה לפיה מתבקש חיוב של הנתבעות כולן בפיצוי אחד עבור כלל השטחים וללא אבחנה בין הבעלות בהם, אולם משטוען התובע כי ההתחייבות שניתנה לו היתה של כלל הנתבעים לפיצוי כולל עבור כלל השטח, אינני סבור שיש למנוע ממנו את האפשרות להוכיח זאת (טענה זו אינה חדשה והופיעה עוד בכתב התביעה המקורי).

ג.התנגדות למחיקת התובעת 2 – מקובלת עלי עמדת העירייה לפיה תובעת זו היא תובעת נחוצה, שכן אף היא מחזיקה לכאורה לפחות בחלק מהשטחים, ואם ייקבע פיצוי, עלול להיווצר מצב של סיכון לעירייה, שבו תשלום הפיצוי לא יחייב את התובעת 2 בפינוי. לכן אין להורות על מחיקת התובעת 2.

ד.טענה כי לא ניתן לחייב בתשלום פיצוי עבור שטחים שלא פונו – נטען כי הובטח שהפיצוי ישולם עם הפינוי. אין מניעה להתנות תשלום פיצוי בפינוי בפועל.

ה.טענת הצורך בצירוף חברת לנדקו (לורם לשעבר) – אינני רואה חובת צירוף כזו. אם מי מהנתבעות סבורה כי יש מקום לצירופה של חברה זו, תעתור בבקשה מתאימה.

ו.חוסר תום לב עקב הסתרת פרטים – גם אם לא גולה פרט זה או אחר, אינני סבור שיש בכך כדי למנוע תיקון כתב התביעה.

ז.התובע מבקש ליצור הסכם חדש – בטענה זו יש ממש. התובע מציין בפתח תביעתו כי "זו תביעת אכיפה כנגד הנתבעים, למלא אחר חלקם בסיכום בין הנתבעים לבין התובע לשלם לו פיצוי בעד פינוי השטח שחלקו הוא פינה לפי בקשתם, וחלקו מוכן לפנות כנגד התשלום שהובטח". בתביעה המקורית נקב התובע בסכום שהובטח (1,466,700 ₪ בערכי שנת 1998) שיש לו תימוכין בכתב, ומכאן נגזר סכום הפיצוי שדרש בסך 3,209,099, לאחר הוספת הפרשי הצמדה וריבית עד יום הגשת התביעה. לסכום זה התווסף פיצוי בסך 500,000 ₪ שנדרש "בגין התעללות ועורמת השלטון ונציגיו כלפיו".

בתביעה המתוקנת מגדיל התובע את סכום הפיצוי לסך של 9 מיליון ₪ טרם הוספת הפיצוי בגין התעללות, כשהוא מעריך זאת כסכום המגיע לו לאור הסכומים ששולמו לשכניו, ולאור כך שהפיצוי שהובטח לו בזמנו היה פיצוי למי שהוא נטול זכויות, בעוד שלתובע יש זכות של דייר מוגן בחלק מהשטח.

ככל שהתיקון נובע רק מכך, שהתובע הוא דייר מוגן בחלק מהשטח, אני נכון לקבל את הטענה כי יש מקום לתיקון הסכום הנתבע, בהתחשב בשינוי בפרמטר זה, וזאת ביוצאנו מנקודת הנחה כי הנתבעים, הגופים השלטוניים, טעו בקביעתם כי לתובע אין זכויות של דייר מוגן בחלק מהשטח, ועתה יש לתקן טעות זו, כשהתיקון הוא טכני, ואין בעיה בקביעת הסכום המתוקן.

לא כך הדבר לגבי ההשוואה שמבקש התובע להשוות לפיצויים שקיבלו שכניו, שכן בכך חורג הוא מתביעתו שהינה תביעה לאכיפת הסכם, ומנסה לשפר עמדתו ולטעון כי היה מגיע לו סכום גבוה יותר על בסיס סכומים ששולמו לאחרים לאחר שנוהל מו"מ איתם. תיקון זה אין להתיר שכן התובע לא טען לעילה נוספת אחרת שלפיה על הנתבעים לשלם לו פיצויים, שלא על יסוד התחייבותם דאז, ולמעשה מבקש התובע ליצור הסכם חדש בין הצדדים שלא על יסוד טעות הנובעת מסטטוס שגוי שניתן למעמדו בחלק מהנכס.

3.התוצאה היא כי אני מתיר תיקון כתב התביעה כמבוקש בכפוף לשני תיקונים:

א.התובעת 2 תישאר תובעת בתובענה.

ב.לא תתאפשר העלאת טענות בגין הסכמים שנחתמו עם שכני התובע לקרקע, ככל שנועדו הן לשנות את הסכום "ההסכמי" הנטען על ידי התובע. על התובע לנקוב בכתב התביעה המתוקן בסכום הנוסף המגיע לו לטענתו עקב מעמדו כדייר מוגן בחלק מהנכס, תוך מתן הסבר כיצד הגיע לסכום זה. בהתחשב בעובדה כי מדובר בהסכם נטען המבוסס על שומה שנערכה לפי קריטריונים (ר' נספח "ז3" לכתב התביעה), סביר להניח כי יש לבסס את הסכום המוגדל על קריטריונים שנהגו אז לגבי נכס שיש לגביו זכויות דיירות מוגנת (הכוונה היא כמובן רק לאותו חלק מהנכס שקביעה זו נקבעה לגביו על ידי בית משפט השלום ברמלה).

4.כתב תביעה מתוקן יוגש על ידי התובע בהתאם להנחיות דלעיל תוך 30 יום (ימי הפגרה נמנים במניין הימים). תנאי להגשת כתב התביעה הוא תשלום הפרש האגרה המתחייב מהגדלת סכום התביעה.

כתבי הגנה מתוקנים וכתב הגנה "חדש" של הנתבעת החדשה יוגשו תוך 30 יום מהמצאה.

5.בנסיבות שפורטו לעיל לא מצאתי מקום לעשות צו להוצאות.