פראבר(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי ערר על החלטת בימ"ש שלום (כב' השופטת עטר) מיום 15.2.10, במסגרתה הורתה לאחר בקשת העורר לעיון מחדש בהחלטת בימ"ש מיום 12.1.10 להורות על דחיית הבקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר עד תום ההליכים שניתנו כאמור בינואר 2010.

לטענתו של העורר, טעה בימ"ש שלא נתן משקל מספיק לעדותו החדשה המצביעה על מר אדרי גבע כבעל המקום, על עדות הקטינה ששיקרה בהתחלה לגבי גילה ונאלצה לתת עדות שקר גם לגבי העסקתה, לעדותו של מר קראוזמן – בנה של בעלת הבית – שבו הוא טוען שמר גבע בא לתת שכ"ד והוא מעורב. מר גבע צוין גם על ידי גדי לאופר כהאחראי על אחזקת המקום לאחר שגדי לאופר חזר בו וציין כי הוא למעשה "קוף" בענין זה. עוד נטען כי אין מסוכנות מצידו, המקום ממשיך לעבוד עד עצם היום הזה, הכרסום בחומר הראיות היה אמור להביא לשחרורו.

יש לציין כי הערר הוגש על ידי העורר עצמו.

ביום 28.2.10 ניתנה החלטה על ידי כב' השופטת עטר לבחון מפקחים וחלופת מעצר על דרך של קבלת תסקיר, והדיון נדחה ליום 9.3.10. על החלטה זו הוגש ערר על ידי עו"ד גיא גור מטעם הסנגוריה הציבורית, עו"ד גור הודיע בהגינותו לביהמ"ש כי הערר על החלטה הדוחה עיון חוזר לא הוגשה על ידו משום שאינם סבורים שהיה מקום לערור על החלטה זו.

לגופו של עניין, דין הערר להידחות על שני חלקיו.

קבע בימ"ש בהחלטתו בסעיף 7 ממנה לאחר שעיין בראיות החדשות ובכל חומר החקירה והגיע למסקנה, כי שאלת המהימנות תיבחן בבוא היום. ראיות נמצאו.

אף אני עיינתי בעדותו המלאה של מר קראוזמן, בנה של בעלת הבית בוילה בקרית אריה בה התנהל בית הבושת, כנטען על ידי המשיבה. מעדות זו עולה כי בין בעלת הבית, הגב' קראוזמן, לבין העורר נחתם חוזה שכירות להשכרת בית מגורים תמורת 5,000 ₪ דמי שכירות לחודש. הסכום שולם במזומן על ידי העורר או אחרים, ביניהם מר גבע שהגיע לתת שכר דירה. מר גבע עצמו מכחיש מעורבותו בעניין.

עדותו של העורר הינה בניגוד למסמך בכתב. מהימנות על פי הלכת זאדה תיבחן בעת הדיון בתיק העיקרי. מכאן, שלא נפלה כל שגגה בהחלטת בימ"ש קמא.

ביהמ"ש אף בחן ההפרות שיוחסו לעורר, ומצא כי העורר מעל באופן בוטה באמון שניתן בו. ההפרות בוצעו מספר פעמים.

אני מוצאת לציין כי בבקשה בערר שהוגש על ידי העורר, ציין העורר בעמוד 2 סעיף יא(1) כי הינו חולה סרטן והיה צריך לגשת לקופ"ח לקבלת טיפול, וזו סיבת הפרת מעצר הבית. בביהמ"ש מסר כי היה עליו לבצע בדיקת דם הנערכת אחת לחצי שנה במקרה זה של מחלתו. העורר לא מצא להמציא אישור אודות בדיקת הדם שביצע ביום ההפרה. לטענתו, אין שוני בין ציון העובדה כי יצא לקופ"ח לקבל טיפול לבין גרסתו בעת הדיון כי היה עליו לבצע בדיקת דם. לטעמי, קיים שוני מהותי בין טיפול לבין בדיקת דם.

בימ"ש קמא טרם נתן החלטה סופית לעניין שחרורו לחלופה, ומצא לבדוק שאלה זו לאחר קבלת תסקיר קצין מבחן. אין כל דופי או פגם בהחלטה זו בה מצא לראוי ביהמ"ש להיעזר בשירותי שירות המבחן לצורך בחינת שאלת חלופה.

נוכח כך, הערר נדחה על כל חלקיו.

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר תש"ע, 02/03/2010 במעמד הנוכחים.

נגה אהד, שופטת

הוקלד על ידי: נטלי ליפר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: