פר"ק 44940-12-12 טרומדיה טכנולוגיות בע"מ ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

תחילתו של העניין שלפניי בצו מניעה שניתן לבקשת הנאמן, והמשכו בבקשה דנן למתן הוראות שהגישה הרוכשת (ומר וורנר), בהסכמת הנאמן, נגד מר מוטי גורה ("גורה") מי שהיה בעל השליטה בחברות שלבקשתן הוקפאו ההליכים בעניינן ומונה הנאמן. לאחר מכן נמכרו החברות למבקשת ("הרוכשת") והנאמן אמור להשלים את ביצוע ההסדר.

1.בבקשה למתן הוראות התבקשו כמה סעדים, לרבות לפי פקודת ביזיון בית המשפט בטענה להפרת צו המניעה. ננקבו בבקשה צדדים נוספים, שבמידת הצורך אפרט את עניינם להלן, כאשר ביניהם חברת Truemedia Inc. ("TI"), הרשומה בארה"ב ואשר גורה הוא בעל שליטה בה. המחלוקת המרכזית הצטמצמה בסופו של דבר לשאלת זהות הבעלים ב- 200 מכשירים שהיו בבעלות החברה ואשר לטענת גורה ו-TI נמכרו ל- TI, ועל כך בהמשך הדברים.

במהלך הזמן שהבקשה הייתה תלויה ועומדת ניתנו החלטות אחדות (ר' למשל פרוטוקול מיום 27.4.14), והתבטל הצורך בסעד לפי פקודת ביזיון בית המשפט (ר' גם הודעת הנאמן בישיבת יום 22.9.14 עמ' 52).

2.על פי המלצתי בישיבת יום 22.9.14, קיבלו הרוכשת והנאמן את עמדת כנ"ר, וויתרו על סעד באשר לסכום של 28,000 אירו שהועבר לגורה מחשבון נאמנות שניהל עו"ד ציגנלאוב. הטעם לכך הוא שמדובר במחלוקת שבין גורה לבין מר וורנר (תושב גרמניה שהוא בעל מניות בחברת טרומדיה גרמניה), שאין עניינה בתיק הפירוק.

3.סעד נוסף שהתבקש היה למתן צו נגד הברחת מניות (50%) של החברה בחברת טרומדיה גרמניה (שהשותף האחר בה הוא מר וורנר). בסופו של דבר המניות לא הועברו ונשארו בבעלות החברה, וגורה גם לא טוען לבעלות בהן. לפיכך אין צורך במתן צו מניעה, אך מובהר בזה, כמבוקש בבקשה, כי החברה היא בעלת 50% ממניות טרומדיה גרמניה.

4.סעד אחר ושולי שהתבקש בבקשה עוסק בהחזר תשלומים בסכום של 1,350 ₪, ששילמה החברה לחברות "הוט", בתקופת ההקפאה, בגין הוצאות אישיות של גורה. לא מצאתי תשובה עניינית של גורה מדוע לא ישיב את הסכום האמור, וטענותיו כי החברות נהנו מתשלומים ששילם מכספו הפרטי, אינן מצדיקות את התשלום מקופת החברות בעבורו בתקופת ההקפאה. בעניין זה ניתן בזה סעד כמבוקש, המחייב את גורה להחזיר לקופת הפירוק סכום של 1,350 ₪, בצירוף ריבית והצמדה כמפורט בסעיפים 44 – 49 בבקשה.

5.נותר לדיון סעד אחרון שבו נטען נגד ניסיון הברחה שעשה גורה ב-200 מכשירי "ALLIO", שנמצאים בגרמניה, שאותם ניסה להבריח לבעלותו או לבעלות TI. מכשירים אלו הם מוצר שפיתחה החברה, שיוצר על ידי חברת סמסונג. המחלוקת מתמקדת כאמור בשאלת הבעלות במכשירים: הנאמן טוען כי הבעלות בהם היא של החברה (או החברות), בעוד שגורה ו-TI טוענים כי הבעלות בידי TI. אמנם התנגדויותיהם של גורה ושל TI הוגשו בנפרד, אך התנגדותה של TI נתמכת בתצהירו של גורה והאינטרס שלהם משותף, שעל כן אדון בדרך כלל בטענות שניהם כאחד.

עיקר הטענות בבקשה:

6.ביום 14.10.08 התקשרה החברה עם חברת סמסונג בהסכם שעל פיו החלה סמסונג לייצר את מכשירי ה- Allio (להלן: "המכשירים") עבור החברה, ובחודשים מרץ – אפריל 2011 התקשרו החברה וסמסונג בהסכם אחר שמטרתו הייתה להביא את הסכם הייצור לסיום מוקדם. ההסכם האחרון תוקן ביום 21.12.11. החברה היא ששילמה לסמסונג עבור המכשירים וסמסונג שלחה אותם לחברה, ולבקשתה לגרמניה. הקשר עם סמסונג נעשה על ידי עובדי החברה, ובתעודת משלוח של 110 מכשירים ששלחה סמסונג אף צוין שמו של סמנכ"ל התפעול של החברה (תעודת משלוח נוספת בגין 90 מכשירים נשלחה גם היא לחברה). מכאן המסקנה כי החברה היא שהזמינה, שילמה וקיבלה את המכשירים לבעלותה. בכל מסמכי החברות לא התגלה מסמך כלשהו הקושר בין המכשירים לבין TI, ורק "עמוק" בתקופת הקפאת ההליכים ניסה גורה להבריחם.

7.ביום 15.10.13, לבקשת הנאמן (מס' 50) נתתי צו מניעה שקיבל את הבקשה ועל פיה הוריתי לגורה ול- TI, בין השאר: "להימנע מעשיית כל שינוי ו/או שימוש בנכסי החברות; להימנע מעשיית כל שימוש בהרשאות שניתנו להם בעבר לפעולה כלשהי אצל ספקי ו/או לקוחות החברות ולרבות חתימה כלשהי בשם החברות; להימנע מביצוע כל פנייה ללקוחות ו/או ספקי החברות בקשר עם חברות טרומדיה ועסקיהן ...".