פר"ק 33391-01-13 נחום ואח' נ' ד.א. מזון ביטון בע"מ ואח'

בהתאם לתקנה 96(א) לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה-1985, החלה על הליכי פירוק לאור האמור בתקנה 53 לתקנות החברות (פירוק) תשמ"ז-1987), זכאי נושה שהגיש הוכחת חוב לערער לפני בית המשפט המחוזי על החלטת מפרק (או נאמן בענייננו) בהוכחת החוב, תוך 45 ימים מהמצאת ההחלטה לידיו.

במקרה דנא ניתנה החלטת בעל התפקיד עוד ביום 16.11.14 והומצאה בפקס למשרד ב"כ המערער ביום 17.11.14. דא עקא שהערעור מטעם המערער הוגש רק ביום 15.2.15, היינו: באיחור ניכר של 45 ימים, מהמועד הקבוע בדין להגשת הערעור.

במסגרת הערעור לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת להגשתו באיחור כה רב, וגם בהמשך, משנדרשה תגובתו של המערער לבקשת בעל התפקיד לדחות את הערעור על הסף בשל האיחור הניכר בהגשתו ולאחר שהמערער ידע על טענותיו המקדמיות של בעל התפקיד בדבר הגשת הערעור באיחור, לא התייחס המערער כלל בטיעוניו למועד קבלת החלטת בעל התפקיד וממילא לא הגיש כל בקשה להארכת המועד להגשת הערעור.

בית המשפט ציפה כי לאחר שניתנה החלטה המורה למערער להתייחס לבקשת בעל התפקיד לדחות על הסף את הערעור בשל האיחור בהגשתו, תימסר תגובה עניינית מטעם המערער המפרטת עובדות ומועדים או שתוגש מטעמו בקשה להארכת המועד להגשת הערעור – אך לא כך נעשה. בנסיבות אלה, אין למערער להלין אלא על עצמו, על שנמנע במופגן מלהתייחס למועד קבלת ההחלטה לידו ולטעמים שהביאו להגשת הערעור באיחור, וכפי הנראה לא בכדי.

הואיל וכאמור החלטתו של בעל התפקיד הומצאה למערער עוד ביום 17.11.14 והחל ממועד זה החל מנין הימים להגשת ערעור והואיל והערעור הוגש רק ביום 15.2.15, מבלי שצורפה לו בקשה להארכת מועד ומבלי שהמערער הצביע על טעמים מיוחדים להארכתו כנדרש בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי (אשר הוחלה על הליכי פירוק מכוח תקנה 2 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987), הרי שהחלטתו של בעל התפקיד הופכת להיות סופית ואין עוד לערער עליה.

סוף דבר:

על יסוד כל המוסבר לעיל, אני מוחק את הערעור על הסף ומבטל את הדיון שנקבע ליום 19/7/15.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.