פר"ק 2005-05 רשם העמותות נ' זיו התורה גבעת עדה ואח'

1.כללי

לפני בקשה שהגישו רוכשי 14 דירות באמצעות הנאמן עו"ד מיכאל תשבי, להורות על מחיקת שעבוד שנרשם לטובת המשיב, מר דוד לוונטל על זכויות העמותה שבפרוק על דירותיהם.

2.עיקר העובדות הדרושות לעניין 

לעמותת "זיו התורה גבעת עדה" (להלן: "העמותה"), זכויות חכירה לדורות במספר דירות בגבעת עדה שבבעלות "עמידר חברה לשיכון ועולים בע"מ" (להלן: "הדירות"). קודם למכירת הדירות לרוכשים, נקלעה העמותה לקשיים ובהמשך ניתן צו לפרוקה ועו"ד ישי בית און מונה כמנהל מיוחד לנכסיה (להלן: "המנהל המיוחד"). הרב אברהם דדון (להלן: "דדון"), הינו מראשי העמותה וממורשי החתימה שלה. הדירות היו משועבדות לבנק המזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק"), להבטחת אשראים שניתנו לעמותה. הואיל והאשראים לא נפרעו, הגיש הבנק בקשה למימוש השעבוד ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב יפו. ביום 8.4.99 מינה רשם ההוצאה לפועל את עו"ד יונה לוברט ככונס נכסים למימוש הדירות (להלן: "כונס הנכסים").

זה המקום לציין שמר דוד לוונטל (להלן: "לוונטל"), שעסק במתן הלוואות בשוק הפרטי, נתן מעת לעת כספים לדדון, כאשר לגירסתו של האחרון אלה נועדו לצרכי העמותה ולא לצרכיו האישיים.

ביום 19.7.99, סמוך לאחר מינוי כונס הנכסים, נחתם לכאורה הסכם הלוואה בין העמותה לבין עו"ד מייזליש ז"ל (להלן: "מייזליש"), שנטען שהוא פעל כנאמן של לוונטל (להלן: "הסכם ההלוואה"). לפי הסכם ההלוואה יעמיד מייזליש הלוואה לעמותה וזאת עד לסך של 261,500 דולר למשך שנה ושלהבטחת פירעונה תשעבד העמותה למייזליש את זכויותיה ב- 14 דירות. עוד נקבע שבחלוף שנה, תהיה למייזליש הזכות לממש את השעבוד, אך זאת רק לגבי הסך של 100,000 דולר. למחרת ההסכם, ניתנה המחאה על סך של 305,000 ₪ ע"י מייזליש לכונס הנכסים, אשר שימשה לסילוק החוב של העמותה לבנק. משכך הליך כינוס הנכסים בוטל והמשכון שנרשם לטובת הבנק נמחק.

ביום 18.10.04, בחלוף מספר שנים מאז הסכם ההלוואה, נרשם שעבוד ברשם המשכונות על הזכויות בדירות לטובת מייזליש כנאמן (להלן: "המשכון").

בשלב מסוים, נקט מייזליש בהליכי הוצאה לפועל אך זאת רק כנגד דדון וביקש למנות כונס נכסים על הדירות. בהמשך, תוקנה הבקשה ובאופן שצורפה גם העמותה לתיק ההוצאה לפועל.

בין לבין, ביום 7.2.06 ניתן הצו לפרוק העמותה, כאשר קודם לכן רכשו המבקשים את הדירות מהעמותה. בהמשך, ביום 26.5.11 הגישו רוכשי הדירות בקשה לבטול המשכון. לוונטל התנגד לבקשה, וכמפורט מהטעמים שבתגובתו. הבקשה נדונה לפני כב' השופטת אלשיך. בהחלטת בית המשפט מיום 19.7.12 שניתנה ללא שקדם לה בירור עובדתי במעמד הצדדים, נפסק שההלוואה נשוא החוב שבגינו ניתן המשכון, היא בגדר הלוואה אישית שנטל דדון מלוונטל ושאינה מיועדת לעמותה. בית המשפט קבע שלא קיימת תשתית לכך שהלוואה ניתנה לצרכי העמותה. משכך ונוכח האיסור של מִישכּוּן נכס של עמותה לטובתם האישית של חבריה, נפסק שדין המשכון להתבטל (להלן: "ההחלטה").

על ההחלטה הוגש ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 7473/12). ביום 2.2.14 ניתן פסק הדין של בית המשפט העליון שלפיו הערעור מתקבל בחלקו (להלן: "פסק הדין"). בפסק הדין נקבע שאין מקום להתערב בהחלטה שלפיה השעבוד שבהסכם ההלוואה נועד לטובתו האישית של דדון ומשכך דינו של השעבוד להתבטל. עם זאת, סבר בית המשפט העליון שנראה שנפלה שגגה בהחלטה וזאת בקביעה שלא נמצא הסבר לגרסת לוונטל שיכול להקים תשתית לכאורית שהכספים ניתנו לשם הלוואה לעמותה ומטרותיה. לעניין זה הטעים בית המשפט העליון שהפקדת הסך 305,000 ₪ בחשבון העמותה לשם פירעון חובותיה לבנק, מקימה את התשתית הלכאורית שהסכום האמור הועבר לעמותה ולא לדדון. משכך נקבע שיש מקום לברר את הטענה החלופית של לוונטל באשר לתוקף השיעבוד, קרי, יש להבחין בין הסכום שהלווה לעמותה בסך 305,000 ₪ ושכנגדו בוטל הליך כינוס הנכסים לבקשת הבנק ולבין הסכומים האחרים שניתנו לדדון. סוגיה שלא הגיעה לידי בירור בבית המשפט של חדלות הפירעון. סופו של דבר, נקבע בפסק הדין שיש להחזיר את הדיון של בית המשפט של הפרוק לשמיעת ראיות בשאלה אחת לאמור:

"האם הסכום של 305,000 ₪ אכן ניתן לטובת העמותה, לפרעון חובותיה לבנק, כנטען. ואם כך, יוסיף בית המשפט קמא ויחליט האם ניתן להותיר את המשכון בתוקפו ככל שהדבר נוגע להבטחת הלוואה זו בלבד. לצורך הדיון המשלים שמורות למשיבים (רוכשי הדירות – א.א.) כמובן כל טענותיהם, לרבות הטענה כי 215,000 ₪ מתוך הסך של 305,000 ₪ כבר הושבו למערער (לוונטל – א.א.)".

לאור פרישתה של כב' השופטת אלשיך, הובאה הבקשה לדיון לפניי.

3.הצדדים והראיות

יובהר שהמחלוקת אינה רק בין מייזליש לבין רוכשי הדירות שכן לעמדת האחרונים מצטרפים גם המנהל המיוחד וכן רשם העמותות. משכך, יש לבחון את ההליך במסגרת רחבה יותר לאור מיהות הצדדים.

בדיון המקדמי נעתרתי לבקשת הצדדים להגשת תצהירים משלימים ונקבע דיון לחקירות. אציין שהוגשו תצהירים של עו"ד מיכאל תשבי (להלן: "תשבי"), מטעם רוכשי הדירות, תצהירים של לוונטל וכן דדון שזומן להעיד מטעם לוונטל.

המצהירים נחקרו ולאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב.

4.עיקר עמדת רוכשי הדירות, המנהל המיוחד ורשם העמותות