חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פר"ק 16739-08-14 בנק מזרחי-טפחות בע"מ נ'כונס הנכסים הרשמי

: | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי ירושלים
16739-08-14
13.4.2015
בפני סגן הנשיא:
יעקב צבן

- נגד -
הבנק:
בנק מזרחי-טפחות בע"מ
המנהל המיוחד:
עו"ד יצחק מֹלכו
החלטה
 

1.לפני בקשה להארכת מועד להגשת כתב התשובה מטעם המנהל המיוחד.

 

2.הבקשה למתן הוראות הוגשה מטעם המנהל המיוחד ביום 31.8.14, תגובת הבנק הוגשה לאחר הארכות שונות ביום 1.2.15.

 

3.המנהל המיוחד עתר לדחיית המועד להגשת כתב התשובה עד שתוכרע בקשתו לגילוי ועיון במסמכים וככל שתתקבל, יומצאו המסמכים בהתאם. הבקשה לגילוי מסמכים הוגשה בעקבות תגובת הבנק לבקשה למתן הוראות ועל מנת למצות את טענות המנהל המיוחד במסגרת כתב התשובה ללא צורך להידרש להליכים נוספים.

 

4.הבנק התנגד להארכת המועד. בין היתר, טען להתנהלותו הממושכת של ההליך ולשיהוי בהגשת הבקשה להארכת מועד יום לפני המועד שנקבע להגשתה. עיקר טענותיו במישור הפרוצדוראלי ולפיו, הליכי גילוי ועיון אינם נוהגים בבקשה למתן הוראות בהליכי חדלות פירעון מעצם טבעו וטיבו של ההליך. יחד עם זאת, בתי המשפט שונים נהגו להחיל את הליכי הגילוי והעיון דרך הצינור של תקנה 2 לתקנות החברות אך זאת במקרים חריגים ובמשורה תוך הקפדה על זכויותיהם הדיוניות של הצדדים. דא עקא, בקשה לגילוי ועיון במסמכים יש להגיש, על פי תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, רק לאחר השלמת כתבי הטענות. קיום הליכי הגילוי והעיון במועדם יבטיח במישור המהותי הדדיות ושוויון בין הצדדים. הבנק קובל על יכולתו של המנהל המיוחד להגיש בקשה למתן הוראות ללא אסמכתאות ואז להפיק את המסמכים הנדרשים לו מהצד השני ולבסס עליהם את תשובתו כמו גם ההליך כולו, וזאת בחלוף שנים רבות לאחר האירוע הרלוונטי. הבנק הדגיש כי עמדו למנהל המיוחד, עובר להגשת הבקשה למתן הוראות, סמכויות החקירה הקנויות לו בהליכי חדלות הפירעון. בשלב זה, שנים לאחר תחילת הליכי פירוקה של קבוצת חברות חפציבה, נטען, כי אין למנהל המיוחד נחיתות אינפורמטיבית בהליך. המנהל המיוחד יצר מצג מפורש בבקשה למתן הוראות שדרישותיו לעיון במסמכים מוצו והבנק רשאי להסתמך על כך. הבנק הוסיף וטען כי לפי תקנה 120(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, מתן צו לגילוי ועיון במסמכים אינו מהווה עילה לעיכוב הדיון בבית המשפט.

 

דיון והכרעה

5.הליכי חדלות הפירעון אימצו לתוכם את הליכי העיון והגילוי במסמכים "בשינויים המחוייבים", דרך הצינור של תקנה 2 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז- 1987. סדרי הדין הנהוגים בבקשה למתן הוראות בהליכי פירוק חברה אינם דווקנים. תכליתם להכריע במחלוקת בהליך מקוצר ויעיל ללא דרישות פרוצדוראליות שיכבידו על ההליך ויחטאו לאופיו. עם זאת, בתי המשפט הקפידו על זכויותיהם הדיוניות של הצדדים בהליך לבל ייגרם עיוות דין (רע"א 259/99 חברת פל'צה ראובן בע"מ נ' סופיוב, פ"ד נה(3) 385; רע"א 1885/13 מרדכי שחם נ' כח עצמה בע"מ). ככלל, הליך של גילוי מסמכים אינו נהוג בהליך דנא אם כי כל צד נדרש לתמוך טענותיו באסמכתאות הרלוונטיות ולהציגן בפני בית המשפט (ראה למשל פרק (נצ') 481/08 אחים כאלדי חברה ואח' נ' רשם החברות ואח'). הלכה למעשה, נידונו והוכרעו בקשות לגילוי מסמכים שלא היה בהן כדי לסכל את תכליתו של ההליך. הבקשה לגילוי מסמכים בענייננו איננה עומדת על הפרק. השאלה היא האם להתיר למנהל המיוחד להגיש את כתב תשובתו בהליך העיקרי לאחר שתוכרע בקשתו לגילוי ועיון במסמכים.

 

6.בהחלטה שניתנה בהליכי פירוק קבוצת חברות חפציבה, בפר"ק 7793-12-13 בבקשה 5, קבעתי כי אין בתקנה 120(א) לתקנות סדר הדין האזרחי כדי לסגור את הגולל מפני האפשרות לפנות לבעל הדין שכנגד בבקשה לגילוי ועיון במסמכים עובר להגשת כתב הטענות האחרון. תכליתו של הליך גילוי המסמכים "לאפשר דיון הוגן, היינו, להקל על בעל דין שהשיג את הצו להתכונן לניהול המשפט. מטרה זו תושם לאל, אם לא יקויימו הצווים בתוך זמן סביר לפני המועד שנקבע לבירור התובענה" (גורן, עמ' 165). תכלית גילוי המסמכים לאפשר את בירור התובענה ביעילות ולחתור לאמת. הזכות יונקת מהזכות להליך משפטי ראוי. מקל וחומר, ראוי להתיר את גילוי המסמכים על מנת לייעל את בירור המחלוקת שהינה שורשה ומהותה של התובענה. גילוי המסמכים בשלב הגשת כתבי הטענות יכול לסייע במיקודה של המחלוקת ומאליו בניהול התובענה. ככלל, השלב הטבעי לגילוי המסמכים הינו לאחר הגשת כתבי הטענות ולאחר בירורה של המחלוקת, מה גם שייתכן שהמסמכים יוגשו בצרוף לכתבי הטענות שאז יתייתר הצורך בהליך הגילוי. לבית משפט מסור שיקול הדעת הרחב להכריע בבקשות לגילוי מסמכים וכנגזרת בעיתוי הראוי להגשת הבקשה. במקרים הקונקרטיים בהם יידרש הליך הגילוי לצורך ייעולו של ההליך העיקרי והגשת כתבי הטענות, לא מן הנמנע שבית המשפט ייעתר לבקשה. הדברים מקבלים משנה תוקף בהליכי חדלות פירעון בשל נחיתות המידע האינהרנטית של המנהל המיוחד אשר בנסיבות המורכבות והסבוכות של פירוק קבוצת חברות חפציבה עודנה שמורה במידת מה למנהל המיוחד. בנסיבות בהן עומד המנהל המיוחד וטוען בנחיצות ממשית לעיין במסמכים מסוימים לצורך השלמת כתבי הטענות, איני מוצא לחסום את דרכו. אשר על כן, ראוי תחילה לברר את הבקשה לגילוי ועיון במסמכים ולאחר מכן לקבוע את המועד להגשת כתב התשובה.

 

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ה, 13 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.

 

 

Picture 1

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>