פר"ק 14447-11-15 בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' נ' עציון גבר שותפות מוגבלת ואח'

לפניי בקשת "עציון גבר" שותפות מוגבלת (להלן: "המבקשת") שלפיה מתבקש בית המשפט למנות מומחה ניטרלי אשר יקבע את אופן ייחוס התמורות של מכירת פרויקט הידוע בשם: "עיר המלכים" באילת (להלן: "הפרויקט").

בקליפת האגוז אציין שהפרויקט נמצא בבעלות המבקשת אשר נקלעה לקשיים. במסגרת זאת הנושה המובטח, "בנק לאומי לישראל בע"מ" (להלן: "הבנק") עתר למימוש השעבוד שניתן לטובתו על רכוש המבקשת. לאחר דיון ושמיעת עמדת המבקשת שגם הגישה בקשה להסדר נושים, ניתן פסק דין האוכף את השעבוד ובמסגרתו מיניתי את עו"ד ארז חבר לכונס נכסים (להלן: "כונס הנכסים"). כונס הנכסים פעל למכירת הפרויקט תמורת הסך 35,750,000 ₪ וביום 22.12.15 אישרתי את המכירה (בקשה 12).

יובהר שבמסגרת אישור המכר לא נקבעו מסמרות באשר לייחוס התמורה לחלקי הפרויקט, קרי, מהו הסכום מתוך התמורה שיש לייחס לחלק הפרויקט שמשועבד לבנק ומהו הסכום שיש לייחס לחלקי הפרויקט שאינם משועבדים, ככל שקיימים כעמדת המבקשת, ומכאן הבקשה שלפניי.

המבקשת טוענת שיש למנות מומחה אשר יעריך את היקף ושווי התמורה שיש לייחס לחלק מהפרויקט שמשועבד לבנק מצד אחד, ואת חלק הפרויקט הפנוי מצד שני, כאשר באחרון כוונתה לשווי פעילות, מיטלטלין, ציוד, המוניטין של הפרויקט בהבדל מהקרקע וחיבורי הקבע. המבקשת מפנה למסמכים שונים ובהם שמאות משנת 2014 שהוזמנה על-ידי הבנק.

הבנק וכונס הנכסים מתנגדים לבקשה משורת טעמים. בין אלה: במסגרת הצעת המכירה הייתה הפרדה באשר למחיר מינימום לנכס לבין הזכויות שהוקנו לחברה שהפעילה את הפרויקט; התקבלו הצעות לרכישת המקרקעין בנפרד מהמיטלטלין וכן עבור ההפעלה של הפרויקט, וכל זאת מבלי ליתן הצעה עבור הזכויות הפנויות משעבוד בפרויקט כנטען על ידי המבקשת. כונס הנכסים והבנק מפנים לתמלול הליך ההתמחרות שמבסס לטעמם את גרסתם שלפיה הבקשה מושתתת על אדנים רעועים. מוספים הבנק וכונס הנכסים וטוענים שאופן ניהול הליך המכר שומט את המסד תחת הבקשה וכן שדינה להידחות גם מחמת שלא נתמכה בתצהיר.

המבקשת בתגובתה לתשובה חלקה על עמדת הבנק וכונס הנכסים.

ב"כ הכנ"ר הצטרפת לעמדת הבנק וכונס הנכסים. לדידה כונס הנכסים עשה הכל למקסם את התמורה לרבות בגין המיטלטלין; המחיר שהוצע עבור כל אחד מהרכיבים משקף את שווי השוק והכל תוך צפייה שעל שטח הפרויקט יוקם מתחם למלונאות כך שאין ערך ממשי לפרויקט פרט למקרקעיו. המבקשת הגישה ברשות תגובה לעמדת הכנ"ר.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, סבורני שדין הבקשה להידחות.

מבלי להידרש לכשלים שעליהם הצביעו כונס הנכסים, הבנק והכנ"ר, אדגיש שעסקינן בבקשה שהנטל להוכיחה הוא על המבקשת, קרי, השותפות; משכך ואם סבורה המבקשת שהתמורה שהתקבלה עבור מכירת הפרויקט משקפת בחלקה גם תמורה עבור הממכר שאינו משועבד לבנק, שומה עליה להגיש הליך ולצרף לו את מלוא האסמכתאות הדרושות כגון: תצהיר, חוות דעת וכל מסמך אחר שהיא סבורה שדרוש לשם עמידה בנטל ההוכחה, ולכמת את אותו סכום שלדעתה אינו משקף את התמורה עבור חלק הפרויקט שמובטח בשעבוד. איני רואה מקום שבית המשפט של חדלות הפירעון ימנה מומחה לעניין מיוזמתו ולמצער כבר עתה בטרם הוכיחה המבקשת את עמדתה ולו לכאורה. ייתכן שככל שיוגש הליך בעניין ויוגשו חוות דעת מומחה, יהיה מקום לשקול למנות מומחה מטעם בית המשפט.

תימוכין למסקנתי ניתן למצוא גם בעמדת המבקשת כמות שהובאה בתגובה לתגובות. בהקשר זה אפנה לכך שגם לדעת המבקשת: "קיימות מחלוקות מהותיות בנוגע לשאלת הערכת השווי של כל אחד מנכסי המשיבה (המבקשת לצורך הבקשה – א.א.), שהם עניין שבמומחיות..." (סעיף 5 לתגובה לתגובות).