פר"ק 11355-11-15 "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' ביו דיזל ב.ש. בע"מ ואח'

בפניי בקשה לאישור הצעת רכש.

1. עניינה של ההצעה ברכישת מלוא פעילותה של חברת ביו דיזל בע"מ (בפירוק)(להלן – החברה), באמצעות רכישת כל הון המניות המוקצה של החברה. תמורת המכירה היא 7.5 מיליון ₪, אשר יועברו לקופת הפירוק בתשלומים שפורטו בסעיפים 3.1 – 3.7 להסכם מכר, שצורף לבקשה העדכנית שהוגשה ביום 8.3.16 (בקשה מס' 30). כמו כן, נטלה המציעה על עצמה את ההוצאות השוטפות של אחזקת המפעל, בהיקף כספי של כ – 100,000 ₪ בחודש.

2. לכתחילה, הוגשה בקשה לאישור מכר ביום 29.2.16 (בקשה מס' 24). בהמשך לכך, התקיים דיון (3.3.16). בעקבות הדיון, התקיים משא ומתן בין המנהל המיוחד ובין חלק מן המשיבים, שבסופו הושגו הסכמות, והוגשה הבקשה העדכנית שבפניי.

3. חלק ניכר מן ההתנגדויות להצעה אינן עומדות עוד על הפרק. זהותה של המציעה, אשר לכתחילה נשמרה בסוד, נתגלתה. שלא כפי שהיה תחילה, גובש הסכם מפורט עם המציעה, למכירת פעילותה של החברה, כמפורט לעיל (נספח א' לבקשה הנוכחית). הושגו הסכמות בכל הנוגע להשכרת המקרקעין עליהם מצוי מפעלה של החברה. נחתם בהקשר זה הסכם שכירות (נספח ב' לבקשה הנוכחית). בכך ירדו מהפרק טענות אודות ביטול הסכם השכירות ודרישה שעלתה לפינויו של הנכס.

4. התמונה הכוללת היא, כי יש לקבל את עמדת המנהל המיוחד וכונס הנכסים הרשמי, ולאשר את הצעת הרכש. מן החומר שבפניי עולה, כי המנהל המיוחד פעל בשקידה סבירה לקבלת הצעות לרכישת פעילותה של החברה. בהקשר זה, פנה המנהל המיוחד לשורה של גורמים הנוגעים לשוק הרלוונטי (הפקת שמן וקמח עופות מפסדי עופות), ובהם משחטות ומתחרים. התמורה שהושגה עומדת ביחס סביר לשווי הציוד במפעל (ראו חוות דעת שצורפה כנספח לבקשה המקורית לאישור מכר), כמו גם לתיאור מצבו של המפעל ומצבם של החברה, ובכללם קשיים הנוגעים לרישוי, מצב טכני של קווי ייצור (אשר שנים מהם מושבתים ואחד טעון עבודות תיקון ותחזוקה שונות), ציוד לכיבוי אש (ראו דו"ח פעולות של המנהל המיוחד, 21.2.16, בקשה מס' 18).

5. מכל מקום, בהקשר זה יש ממש בטענת כונס הנכסים הרשמי, כי יש לשקול את החלופות המעשיות העומדות על הפרק. הימנעות מאישור ההצעה העומדת על הפרק, על מנת לקיים התמחרות (כפי שהציע משיב 4), תביא לכך שההצעה, אשר נקצב לה מועד קצר, תפקע. הדברים אמורים גם בשים לב לטענות המציעה בדבר לחצים המופעלים עליה לסגת מהצעתה. ניתן להעריך, כי ההסתברות כי הליך של התמחרות ישיא את התמורה שתתקבל, בשים לב לשוק המצומצם בו מדובר; לתיאור פעולותיו של המנהל המיוחד בניסיון לקבל הצעות לרכישת פעילותה של החברה; ולמצבה של החברה, אינה גבוהה, וזאת בלשון זהירה. במצב זה, שקילת טובתם של כלל הנושים מוליכה למסקנה, כי יש לאשר את ההצעה. לא למותר להוסיף, כי בנקודת הזמן הנוכחית, מרבית נושיה המהותיים של החברה (בהיקף נשייה נטען של מעל 16.9 מיליון ₪) מסכימים להצעה או לא הביעו התנגדות לה (ראו, בהקשר זה, נספחים ג', ד' לבקשה הנוכחית; ראו גם נספח ו' לבקשה).

6. לא נעלמו מעיניי טענותיו של משיב 3, הטוען כי לא לפני זמן רב שילם עבור חלק ממניות החברה, והשקיע בה, ביחד עם גורם נוסף, מעל עשרה מיליון ש"ח, על בסיס שווי נטען של שנים עשר מיליון ₪. גם אם טענות אלה נכונות, הן אינן מתמודדות עם הקשיים לעניין מצבה של החברה, אותם הזכרתי לעיל. הן אינן מגובות בהערכות שווי מסודרות, המלמדות כי חרף קשיים אלה, שווייה האמיתי של החברה הוא כנטען. הן אינן מצביעות על אפשרות ריאלית למכירתה במחיר שקול או קרוב לזה המוצע כעת. במצב זה, אין בטענות אלה כדי להוביל להימנעות מאישור ההצעה.

7. נתתי דעתי גם לטענות (שהועלו גם על ידי משיב 4), לפיהן טרם נקבעו סדרי נשייה והוגשו תביעות חוב. נטען בהקשר זה, כי על רקע זה יקשה על נושים של החברה להעריך כראוי את משמעותה של ההצעה מבחינת הדיבידנד הצפוי. ברם, מכירת פעילות בשלב זה של הליכי פירוק, המתקיימים על רקע חדלות פירעון, אינה פעולה יוצאת דופן. השאלה היא, בסופו של דבר, שאלה של הערכת חלופות מעשיות העומדות על הפרק, מנקודת מבט של טובת כלל נושיה של החברה. מנקודת מבט זו, אין בטיעון האמור כדי להצביע על חלופה ממשית, השקולה להצעה הנוכחית. אין בו גם מענה לסיכון הנובע מדחיית ההצעה הנוכחית.