פפיני ואח' נ' ועד הבית- אינשטטין 41 חיפה ואח'

החלטה

1. לפניי תביעה כספית ולמתן חשבונות.

התובעים והנתבעים הינם בעלי דירות בבניין משותף בעל מספר אגפים.

ביום 14.6.10 נחתם בין ועד הבית של הבניין לבין חב' בניין הנדסה בע"מ, הסכם להרחבת הדירות באמצעות בניית מרפסות וממ"דים, וכן חיזוק הבניין מפני רעידת אדמה.

החברה הקבלנית החלה בביצוע עבודות הבניה, אולם, לאחר שבנתה את יסודות הממ"דים של האגף שבו ממוקמת דירת התובעים, התברר כי לא ניתן היה להמשיך בבניה עקב סמיכות דירת התובעים לקו מתח גבוה. יובהר כי דירת התובעים נמצאת בקומה ראשונה של אותו אגף.

2.על רקע מצב זה, הגישו התובעים את התביעה דנן שבה עתרו לחייב את הנתבעים להשיב להם את הכספים ששילמו ביתר עבור בניית הממ"ד לטענתם. בנוסף, הם עתרו למתן צו המחייב את הנתבעים למסור להם את כל המסמכים הדרושים, לצורך ביצוע בדיקה של ההתנהלות החשבונאית של הפרויקט בכללותו, לאור תמיהות חמורות שעלו ביחס להתנהלות זו לטענתם.

3.יודגש כי שאר הדיירים באגף המדובר, חפצים בהמשך בניית הממ"דים, ומדברי ב"כ הנתבעים עלה כי הם הגישו בבית משפט זה, תביעה כנגד החברה הקבלנית והועדה המקומית לתכנון ובניה, אולם התובעים לא הצטרפו לתביעה הנ"ל, מסיבות שהצדדים חלוקים עליהם.

4.לצערי, הצדדים בתביעה דנן לא הצליחו להגיע להבנה באשר לדרך ניהול תביעה זו בזיקה לתביעה המקבילה שצוינה בסעיף 3 לעיל, ומשכך נוצר הצורך לדון בשאלת הסמכות העניינית של בימ"ש זה לדון בתובענה.

5.לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים בעניין הסמכות העניינית, הגעתי למסקנה כדקלמן:

התביעה המונחת בפניי אינה תביעה לפי חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008, שהסמכות העניינית לדון בה נתונה למפקח על המקרקעין על פי סעיף 72(א) לחוק המקרקעין , אלא תביעת השבה רגילה המבוססת על ההתקשרות החוזית שנערכה בין הצדדים כמצוין בסעיף 1 לעיל. אמנם, בכתב תביעתם, לא הבהירו התובעים את העילה שמכוחה הם עותרים לסעד ההשבה, אך ברי הוא כי הגשת התביעה על ידם, במתכונתה הנוכחית, כמוהה כהודעה על ביטול ההסכם בכל הנוגע לבניית הממ"ד בדירתם, המזכה אותם לכאורה בסעד של השבה.

אשר על כן, הנני קובעת כי לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בסעד ההשבה הנתבע בכתב התביעה.

6.שונה מסקנתי לעניין הסעד השני של מתן חשבונות, שכן עסקינן בעניין הקשור לניהולו של הבית המשותף על ידי ועד הבית, אשר הוסמך להתקשר בשם הדיירים בהסכם הבנייה נשוא התביעה. עניין זה, דהיינו ניהול ענייני הבית המשותף על ידי נציגות הבית לרבות בכל הקשור לפרויקט דנן, מוסדר, מטבע הדברים, בתקנון החל על הבית המשותף, ומשכך, הסמכות לדון בו נתונה בידי המפקח על המקרקעין מכח סעיף 72(א) הדן "בסכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון".

7.יתרה מכך, לא שוכנעתי כי הסעד של מתן חשבונות, הדרוש על פי דברי ב"כ התובעים לבדיקת ההתנהלות הכספית של ועד הבית בכל הקשור לפרויקט בכללותו, הינו סעד נגרר בתביעת ההשבה המונחת בפנינו ו/או הינו סעד נחוץ לצורך ההכרעה בה, שכן את עלות ההשבה בגין אי בניית הממ"ד, ניתן לדלות ממסמכי ההתקשרות לרבות עלויות הבנייה כפי שסוכמו בין הצדדים המתקשרים. אוסיף עוד כי כריכת שני הסעדים הנ"ל בתביעה אחת, עלול לסרבל את ההליך ולהאריך את משך ניהולו שלא לצורך.

8.אשר על כן, הנני קובעת כי לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעת ההשבה, ואילו התביעה למתן חשבונות אינה בסמכותו של בית משפט זה, ומשכך, הנני מורה על מחיקת סעד זה מכתב התביעה.

ניתנה היום, 2828 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: