פסרמן ואח' נ' שלמוב ואח'

פסק דין

עניינה של תביעה זו הינה בגין נזק שנגרם לרכבו של התובע בתאונת דרכים.

על פי טענתו של התובע הרי שביום 28.2.10 התובע 2, עמד בסמוך למדרכה ליד קניון קריית אונו. הנתבעת 2, אשר נהגה ברכב הפוגע "חתכה" את רכבו של התובע 2, שעמד מימין לרכב הפוגע. כתוצאה מכך הרכב הפוגע פגע בכנף, בפגוש הקדמי שמאלי ובפנס רכבו של התובע.

התובע טען בכתב תביעתו, כי מיד כשיצאה את רכבה, הנתבעת הודתה באחריותה לתאונה, אלא שבעת שביקש התובע מהתובעת שתחתום על הודאתה, בנותיה שהיו באותה עת יחד עימה, אמרו לה שלא לחתום על כך.

עוד טען התובע, כי כאשר הזעיקה הנתבעת את בנה למקום התאונה, הורה לה בנה להכחיש את אשמתה.

התובע טען בכתב תביעתו, לנזקים שנגרמו בעקבות התאונה: נזק לרכב, שכ"ט שמאי הוצאות נסיעה ואבדן זמן וכן עוגמת נפש.

בכתב ההגנה, טענו הנתבעים כי בעת האירוע, לאחר שהתחלף הרמזור לירוק, החלה הנתבעת 2 בפנייה שמאלה, לאחר שכבר נכנסה לרחוב המיועד, לפתע יצא רכב התובע מחנייה מבלי לאותת ומבלי לוודא כי נתיב נסיעתו פנוי ופגע ברכב הנתבעים בדלת הקדמית ימנית.

זאת ועוד טענו הנתבעים כי נזקי הצדדים, מיקומם ואופיים, מחזקים את גרסתם לקרות האירוע וכי עצמת הנזקים מלמדים על מהירות נסיעת רכב התובע.

יתר על כן, טענו הנתבעים בכתב הגנתם כי בעוד הנתבעת 2, נהגנה בזהירות יתרה, התרשל התובע 2 בנהיגתו, עת לא בלם את רכבו, סטה לנתיב הנסיעה, התפרץ לנתיב לא פנוי בנסיעה חסרת זהירות, נהג בפזיזות וקלות דעת מבלי לשים ליבו לנעשה בכביש.

הנתבעים ביקשו מביהמ"ש, בכתב בהגנתם לדחות התביעה ולחייב התובע בהוצאות משפט.

בדיון שהתקיים בביהמ"ש, הפנה נציג חברת הביטוח שומרה, שאלות לתובע. לשאלה האם התובע עמד או יצא מחנייה, השיב התובע כי רצה לצאת מהחנייה ולאחר שבנותיה של הנתבעת ירדו, לקחה זוית חדה וחתכה אותו. עוד הוסיף התובע, כי במידה והיה נוסע, היה פוגע בכנף הקדמית שמאלית של רכבה של הנתבעת.

הנתבעת השיבה לשאלה זהה בביהמ"ש, כי רצתה להוריד את בנותיה, ראתה שאין מקום ולכן המשיכה בנסיעה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנלווים להם, לרבות בתמונות המתעדות את הנזק שנגרם לרכבו של התובע, מצאתי להעדיף את גרסת התובע. מעבר להתרשמות מעדותו אל מול עדות הנתבעת 2, הרי שאופי הנזק, כמו גם מיקומו, תומכים בגירסת התובע ולא בגירסת הנתבעת.

על כן התביעה מתקבלת.

הנתבעים ישלמו ביחד ולחוד לתובעים את דמי הנזק שנגרם לרכב בסך של 4496 ₪ וכן שכ"ט שמאי בסך 493 ₪ והוצאות בסך 400 ₪ - סה"כ 5389 ₪.

רכיבים נוספים שנתבעו – לא הוכחו.

סכום זה ישולם לתובעים עד יום 30/4/12 שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

מזכירות בית המשפט תעביר עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ב, 18 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: