פסק הדין מתווה את הכללים למחיקת תובענה מחוסר מעש

1.         פסק דין זה ניתן במסגרת בקשה למתן פסק דין, שהגישה המערערת ביום 24.2.08, בהעדר תגובת המשיבה לערעור.

הרקע וההליכים:

2.         להלן השתלשלות האירועים וההליכים הרלוונטיים לתיק דנן:

א.      ביום 6.7.05 הגישה המערערת לבית משפט קמא תביעה כספית כנגד המשיבה, בסדר דין מקוצר, על סך 500,000 ש"ח (ת.א. 36980/05), בטענה כי המשיבה חייבת, ביחד ולחוד עם בעלה, בחובותיו של בעלה  למערערת על-פי פסק דין פשרה שניתן נגדו בהסכמה. במקביל, עתרה המערערת בבקשה לעיכוב יציאת המשיבה מהארץ ולהטלת עיקולים זמניים.

ב.       ביום 6.9.05 נמסר העתק מכתב התביעה למשיבה במקום עבודתה לידי גיסה, אשר סירב לחתום על אישור המסירה.

ג.        לאחר שלא הוגשה בקשת רשות להתגונן מטעם המשיבה, הגישה המערערת ביום 27.10.05 בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. ובהתאם להחלטת בית המשפט מיום 8.11.05, הגישה המערערת בקשה נוספת למתן פסק דין ביום 4.12.05, בצרוף תצהיר השליח שביצע את מסירת כתב התביעה במקום עבודתה של המשיבה.

ד.       ביום 8.12.05 הוצאה על-ידי היחידה המשפטית בבית משפט קמא הודעה על חוסר מעש (להלן - ההודעה על חוסר מעש), בה צויין בין היתר: " בתביעה הנ"ל שהוגשה על ידך, נבצר מבית המשפט לדון בתביעה משום חוסר מעש מצידך במשך זמן ממושך. בהסתמך על תקנה 156 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 ובטרם שהתביעה תימחק, ניתנת לך אורכה של 30 ימים, להסדיר את כל הדרוש בתביעה על מנת לאפשר המשך דיון בה. אם עד תום המועד הנ"ל לא יוסדר הענין כאמור, או לא ינתן טעם להנחת דעתו של בית המשפט לא למחוק את התביעה - תימחק התביעה".

יוער כי בשולי ההודעה צויין כי אם הוגש מסמך כלשהו או בקשה מתאימה, תזכורת זו בטלה.

ה.      בהתאם להודעה על חוסר מעש, הגישה המערערת ביום 12.12.05 הודעה לבית משפט קמא, בה ציינה כי מפנה את בית המשפט לבקשה למתן פסק דין שהגישה, כאמור, ועל כן סבורה היא כי אין מקום להורות על מחיקת התביעה מחוסר מעש.

ו.        ביום 27.12.05 ניתנה החלטה בבקשה למתן פסק דין, בה קבע בית משפט קמא כי על המערערת להבהיר כיצד הוגשה התביעה בסדר דין מקוצר, וללא ראשית ראיה כנדרש.

ביום 1.2.06 הגישה המערערת הודעה מטעמה, בה פרטה את הטעמים אשר לדידה יש לדון בתביעה במסגרת הליך סדר דין מקוצר, ושבה ועתרה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

בית משפט קמא דן בשאלה זו בהחלטה מיום 12.2.06, וקבע כי לא היה מקום להגיש את התביעה בסדר דין מקוצר אלא בסדר דין רגיל, הואיל והתחייבות המשיבה - אם הייתה שכזו - אינה מהווה "ראייה בכתב" כנדרש בתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן - התקנות). אשר על כן, הורה בית משפט קמא על מחיקת הכותרת בסדר דין מקוצר, וקבע כי על המערערת להגיש כתב תביעה מתוקן בתוך 15 יום ולבצע מסירה מחודשת למשיבה.

ז.        ביום 9.3.06 הגישה המערערת את כתב התביעה המתוקן בסדר דין רגיל, ובהודעה שצורפה לכתב התביעה צויין, כי המערערת תפעל להמצאת כתב התביעה מחדש לידי המשיבה.

ח.      ביום 16.3.06 הגישה המערערת בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום לפי תקנה 500 לתקנות וביקשה תחליף המצאה לפי תקנה 498 לתקנות. בבקשה נטען כי המשיבה שוהה עם משפחתה מזה מספר חודשים בארצות הברית בכתובת שאינה ידועה למערערת, ולא צפוי כי תשוב לארץ בקרוב. על כן עתרה המערערת להתיר תחליף המצאה בדרך של פרסום באחד מהעיתונים היומיים הישראליים המתפרסמים בארצות הברית, ובהדבקת העתק מכתב התביעה המתוקן בכתובת מגוריה האחרונה של המשיבה בדירה בצפת - אשר המשיבה רשומה כבעלת מחצית מהזכויות בה במנהל מקרקעי ישראל. 

ט.      ביום 2.7.06 הגישה המערערת בקשה נוספת, במסגרתה הגישה דו"ח חקירה ממנו עולה כי המשיבה יצאה את הארץ במהלך חודש יולי שנת 2005 וכי לפי המידע שהתקבל, המשיבה שוהה בארצות הברית, אולם לא ניתן לאתר את כתובתה הנוכחית.

י.        ביום 11.9.06 ניתנה החלטה לפיה הורה בית משפט קמא על המצאת כתבי בית דין אל מחוץ לתחום המדינה, ואישר תחליף המצאה של כתב התביעה למשיבה באמצעות פרסום בשני עיתונים יומיים נפוצים בארה"ב - בחוף המערבי ובחוף המזרחי. כך גם קבע בית משפט קמא כי כתב ההגנה יוגש בתוך 60 יום מיום קבלת הפרסום.

יא.    ביום 21.9.06 פנתה המערערת בבקשת הבהרה לבית משפט קמא, אשר קבע בהחלטתו מיום 17.10.06, כי הפרסום ייעשה בעיתונים המופצים בארצות הברית בשפה העברית.

יב.     ביום 26.10.06 פורסמו המודעות בעיתוני ידיעות ומעריב המתפרסמים בארצות הברית.

יג.      ביום 27.12.06 הגישה המערערת בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, ומשלא נקלטה בקשתה במזכירות, שבה המערערת והגישה בקשה נוספת ביום 4.1.07.