פסק דין מתוקן בתיק א 99296/01

תביעת שיפוי על סך 71,726 ש"ח. התובעת [להלן - "קרנית"] פיצתה נפגע בתאונת דרכים וחוזרת עתה בתביעת שיפוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 [להלן - " חוק הפיצויים"] אל הנהג ברכב המעורב ואל מתירות השימוש ברכב. הליכים נוספים יפורטו בהמשך. המחלוקת הינה בשאלת החבות בלבד.

רקע ועובדות שאינן עוד במחלוקת

1.       נתבעים 1 ו - 2 [להלן - " איאן" ו-" פיליס"] הינם בני זוג שעלו ארצה מדרום אפריקה בשנת 1978. נתבעת 3 היא בתם [להלן - "ניידין"]. ביום 8.8.95, עת נהג איאן ברכב סקודה, מ.ר. 09-250-14, שנת ייצור 1994 [להלן - " הרכב"], פגע בהולך רגל קטין [שי קירשנר, להלן - " הנפגע"] וגרם לו נזקי גוף [להלן - " התאונה"]. הרכב היה רשום בבעלותה של ניידין, שהתגוררה  בעת התאונה ואף לאחריה באוסטרליה. צד ג' 2 [להלן - " המבטחת"] ביטחה בעת הרלוונטית את השימוש ברכב על פי פוליסה בביטוח מקיף לרבות בביטוח חובה כאשר המבוטחות הנן ניידין ואמה פיליס [להלן - "הפוליסה"].

2.       בעת התאונה החזיק איאן ברישיון נהיגה בינלאומי שהוצא בדרום אפריקה, אך לא ברישיון נהיגה ישראלי. המבטחת טענה להיעדר כיסוי ביטוחי בפוליסה בנסיבות העניין וסירבה מטעם זה לכסות את נזקי הנפגע. על כן פנה הנפגע לקרנית וזו פיצתה אותו ואף הוציאה הוצאות שונות, לרבות הוצאות לשם בירור חבותה. כעת חוזרת קרנית אל הנתבעים בתביעת שיפוי על מלוא הסכומים. מסיכומי הצדדים עולה כי אין עוד מחלוקת באשר לסכומים, לרבות סבירותם ועצם הוצאתם.

3.       ביום 23.6.02, לאחר הגשת התביעה הנוכחית, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד שלושת הנתבעים [להלן - " פסק הדין"] וקרנית נקטה בהליכי הוצאה לפועל לשם ביצועו. בשלב כלשהו, עוקל הרכב לבקשת קרנית ונמכר. לימים, בוטל פסק הדין. קרנית שלחה לנתבעים המחאה ע"ס 3,140 ש"ח בגין תמורת מכירת הרכב בהוצאה לפועל.

4.       כאן יצוין כי לאחר עלייתו ארצה, בשנים 1981 - 1982, הסתבך איאן כספית, ננקטו נגדו הליכי פשיטת רגל, הנמשכים עד עצם היום הזה, ובמסגרתם פועל הכונ"ר כנאמן. הכונ"ר הודיע לבית המשפט כי אין לו עניין בתביעה הנוכחית שכן התאונה אירעה לאחר מתן צו כינוס. 

5.       הנתבעים התגוננו בסופו של דבר, הכחישו את חבותם, ניידין אף הגישה תביעה נגדית כלפי קרנית. עוד הגישו הנתבעים הודעות לצדדים שלישיים כלפי מר הרולד ינקלוביץ', סוכן הביטוח שתיווך בעריכת חוזה הביטוח לרכב [להלן - " הסוכן"] וכלפי המבטחת. הסוכן מצדו הגיש הודעה לצד רביעי כלפי פיליס. ייאמר כבר עתה - לא היה מקום להביא את הטענות בהודעה לצד רביעי, באשר דינן כדין טענות הגנה ומקומן היה במסגרת כתב הגנה בהודעה לצד שלישי. ההודעה לצד רביעי נדחית כבר עתה כאשר הטענות עצמן תתבררנה, ככל הנדרש במסגרת הדיונית הרגילה. המחלוקות והטענות תפורטנה בהמשך.

6.       טרם אפנה לדיון אעיר כי התמשכות וריבוי ההליכים בתובענה, כמו גם סבך השאלות שהועמדו לדיון חורגים מכל היקף סביר ואף עומדים בניגוד לתכלית חוק הפיצויים - לפיו תתבררנה תובענות על פיו באופן יעיל ומהיר ועל פי מנגנון תואם. לשם כך אף חוקק סעיף 8 [א] לחוק הקובע את עקרון ייחוד העילה. עקרון זה אמור לחול אף במסגרת הודעות נתבעים לצדדים שלישיים וכדומה [ע"א 3765/95, חוסיין נ' ד"ר טורם, פד"י נ [5] 573]. מאחר שהצדדים לא העמידו שאלה בעניין זה, אסתפק בהערה זו.

המחלוקות

7.       המחלוקות המרכזיות מתמקדות בשאלת רישיון הנהיגה של איאן. מוסכם כי לאיאן לא היה רישיון נהיגה ישראלי בעת התאונה. כל הצדדים, פרט לנתבעים, טוענים כי רישיונו הבינלאומי של איאן אינו בגדר רישיון תקף על פי הדין הישראלי, על כן חל עליו האמור בסעיף 7[3] לחוק הפיצויים והוא חשוף לתביעת קרנית ללא פטור או הגנה. בהתאם, לא קמה חבות ביטוחית של המבטחת. עוד טוענים הם כי איאן היה מודע למצב החוקי והתעלם ממנו ביודעין. לחלופין, טוענים הם כי היה על איאן לדעת את המצב החוקי לאשורו ואי ידיעתו, ככל שתיקבע, אינה מעלה ואינה מורידה. כן מייחסים הם חבות לפיליס ולניידין, כמתירות השימוש ברכב לאיאן בידעו את המצב לאשורו. 

8.       הנתבעים לעומת זאת טוענים, כי איאן האמין בתום לב שרישיונו הבינלאומי תקף על פי חוק הפיצויים ועל כן הוא בגדר מי שנהג כשיש לו רישיון נהיגה תקף. לחלופין טוענות הנתבעות פיליס וניידין כי קרנית לא הוכיחה שהן בגדר מתירות השימוש לאיאן וכי ידעו את המצב לאשורו. לחלופי חילופין, מפנים שלושת הנתבעים אצבע מאשימה אל הסוכן בעיקר בטענה כי התרשל באי גילוי המצב החוקי לאשורו לאיאן, ביודעו שאיאן נוהג ברכב תוך שימוש ברישיון בינלאומי. כן טוענים הם כלפי המבטחת כי מחדליו של הסוכן מחייבים אותה ובנוסף כי היא מנועה מלהתכחש לחבותה, לאור העובדה שפיצתה את הנתבעות או מי מהן בגין נזקי הרכוש שנגרמו לרכב בתאונה.

9.       הסוכן מכחיש את המיוחס לו עובדתית ומשפטית. הוא מצטרף לטענות יתר הצדדים כלפי הנתבעים ומוסיף כי אין עליו חובת זהירות כלפי איאן כנהג הרכב שאינו המבוטח ואינו צד לחוזה הביטוח. הסוכן טוען כי אם בכלל, קמה חובה ליידע במצב החוקי ובדרישות הרישיון על פיו, הרי היא מופנית כלפי המבוטחות, שאין חולק כי הצטיידו בכל עת ברישיון נהיגה ישראלי. לחלופין טוען הסוכן לאשם תורם מכריע מצד איאן, כמו גם מצד פיליס, מתירת השימוש ברכב. עוד טוען הוא כי במידה ותיקבע חבותו בכל זאת, הרי פעל כשלוח של המבטחת והוא עצמו "יוצא מהתמונה". מובן כי הנתבעים חולקים על טענות הסוכן למעט שליחותו.

10.    המבטחת מצטרפת אף היא לטענות יתר הצדדים כלפי הנתבעים ומכחישה את המניעות המיוחסת לה. לטענתה, אמנם פיצתה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב בתאונה, אך זאת עשתה ללא בירור תוקף רישיון הנהיגה של איאן, לאור סכומם הנמוך של הפיצויים ונהליה באותה עת.

11.    מחלוקת נוספת, העולה ביחסים שבין ניידין לקרנית, בתביעה הנגדית, מבוססת על טענתה של ניידין לפיה קבלת פסק דין נגדה, כמו גם פתיחת הליכי הוצאה לפועל נגדה ומימוש הרכב, נעשו שלא כדין, ללא ביצוע מסירות כדין וקרנית אף הגדילה לעשות כאשר מימשה את הרכב לאחר ביטול פסק הדין. בכך, כמו גם בתמורת המכירה, גרמה התובעת לניידין לנזקים. קרנית טוענת לעומתה כי פעלה כדין, על סמך מסירות כדין, כי פסק הדין נגד ניידין בוטל בחוסר סמכות ומכל מקום, החליטה בסופו של יום להעביר לניידין את תמורת המכירה על אף שלא הייתה עליה חובה לעשות זאת. קרנית אף מכחישה את הנזקים הנטענים ולשיטתה, ניידין כלל לא הוכיחה אותם. 

הראיות

12.    מטעם קרנית הוגשו תצהיריהם של החוקר מר נועם ערן [ת/1] ושל אחיו מר יגיל ערן [ת/2, לרבות דו"ח החקירה], מתמחה בחקירות באותה עת, שהתלווה אליו בעת ביצוע החקירות של איאן ושל הסוכן [להלן - " החוקרים"]. החוקרים העידו כי איאן מסר להם שבמועד התאונה לא היה ברשותו רישיון נהיגה ישראלי תקף, הגם שעובר לתאונה התגורר בארץ למעלה משנה ברציפות. במהלך חקירת החוקרים על תצהיריהם, העלו ב"כ הצדדים [למעט קרנית] טענות בגין אופן תיעוד החקירה וניסוח התצהירים, אך אין הם חוזרים עוד על טענות אלה בסיכומיהם ולמעשה האמור בתצהירים אינו שנוי עוד במחלוקת.

13.    עוד הגישה קרנית את תצהירה של פקידתה, גב' אבו קאעוד [ת/3] וכן פרטי פעולות בתיק ההוצאה לפועל ובקשת איאן לראש ההוצאה לפועל [ת/4 ו - ת/5]. התצהיר הוגש ללא חקירת המצהירה, בכפוף להסתייגויות שונות אך שוב, הצדדים אינם חוזרים על ההסתייגויות בסיכומיהם והנתונים העובדתיים שבו אינם שנויים עוד במחלוקת. למען הסדר הטוב אביא את הנתונים הרלוונטיים. המצהירה מוסרת בתצהירה את פרטי התאונה, את המיוחס לכל אחד מהנתבעים, את מסקנתה המשפטית כי קמה לקרנית חבות כלפי הנפגע, בהיעדר רישיון תקף וביטוח המכסה את נהיגתו של איאן, ואת פירוט נזקי קרנית הנתבעים בתביעה.

14.    מטעם הנתבעים הוגש תצהירו היחיד של איאן [נ/1] עליו נחקר ארוכות. פיליס וניידין נמנעו מהגשת תצהירים ולא זומנו על ידי מי מהצדדים לעדות. איאן צירף לתצהירו העתקים של אישור משטרה על התאונה, רישיון הרכב, מכתב הסוכן על הוספת שמה של פיליס כמבוטחת, ותעודת ביטוח חובה של הרכב.

15.    הסוכן הגיש את תצהירו [ג/4], עליו נחקר. הסוכן צירף לתצהירו העתקים של פוליסות שונות של הרכב, מכתבו על הוספת שמה של פיליס כמבוטחת, טופסי הצעות ביטוח למבטחת [לגבי שנת התאונה] ולחברת ביטוח איילון [לשנת 2001] וכן הודעה על התאונה ורישיונה הישראלי של פיליס. במהלך חקירתו הנגדית של איאן הגיש הסוכן חוברות [ג/1 - ג/3] בדבר פרסומים עצמאיים של איאן כסוכן נסיעות בכתבי עת בשפה האנגלית.

16.    מטעם המבטחת הוגש תצהירה של עו"ד שנבל, המשמשת כיום כראש מחלקת חובה וחבויות אצלה, ואשר הצהירה על סמך מסמכים בתיק המבטחת ולא מידיעה אישית. עו"ד שנבל נחקרה על תצהירה. לתצהיר צורפו העתקים של הצעת הביטוח, הודעה על התאונה, תכתובת עם המשטרה ועם פיליס וניידין, תביעת הנפגע, תכתובת בין ב"כ דאז לבין הנתבעים ופלט מחשב לעניין תשלום למבוטח בגין נזקי רכשו לרכב בתאונה.