פסק דין מתוקן בתיק א 150181/02

1.        התובעת, ילידת 1975, נפגעה בתאונת דרכים ביום 30.04.01, עת נהגה בקטנוע אשר החליק על הכביש.

2.        הצדדים בתיק זה חלוקים הן בשאלת החבות והן בשאלת גובה הנזק, לרבות האם עסקינן בתאונת עבודה אם לאו.

הוכחת עצם קרות התאונה

3.        הנתבעות טענו בסיכומיהן כי התובעת לא הוכיחה את אירוע התאונה, ואולם לא ראיתי לקבל טענה זו. ראשית, לא מצאתי פגמים בעדותה של התובעת באשר לעצם התרחשות המקרה. שנית, במהלך הדיונים בתיק לא העלו הנתבעות טענות כנגד ההנחה כי התאונה התרחשה, ראה פרוטוקול מיום 20.11.03 , בו ציינה ב"כ הנתבעות כ "התאונה היא תאונת עבודה" ולא חלקה על עצם קרות האירוע.

           יתרה מכך, בתצהיר הגב' אנה קדמי אשר הוגש מטעם הנתבעות, ציינה העדה כי: "זכור לי שביום התאונה (4/01) התובעת הודיעה לי כי הייתה בדרך מהבית לעבודה והייתה לה תאונת דרכים, ולכן לא תגיע לעבודה".

           הנתבעות ביקשו לסמוך על עדות גב' קדמי.

           די באמור לעיל כדי לדחות את טענת הנתבעות ולקבוע כי עצם קרות התאונה איננו מוטל בספק.

האם מדובר בתאונת עבודה

4.        התובעת עבדה עובר לתאונה כקלדנית בחברת "טבת יבוא מוצרי הגיינה". מעדותה של התובעת עולה כי שעות עבודתה בחברת טבת במועד התאונה היו 16:00 - 08:00 כל יום. מאישור המשטרה שהגישה התובעת עולה כי תאונת הדרכים התרחשה בשעה 08:20 בבוקר.

גרסת התובעת

5.        לגרסת התובעת התאונה ארעה בדרכה לבדיקות דם בקופת חולים, כאשר באותו יום הייתה אמורה להגיע לעבודה באיחור. לטענתה שעת התאונה ומיקומה מהווה הוכחה כי לא הייתה בדרכה לעבודתה, שכן הרחוב בו ארעה התאונה נמצא בכיוון ההפוך מזה בו היה על התובעת לנסוע באם רצונה היה להגיע למקום העבודה, מה גם שבשעה 08:20 בה ארעה התאונה היה עליה כבר להימצא בעבודה.

6.        לטענת התובעת, בחקירתה הנגדית של הגב' אנה קדמי, אשר העידה מטעם הנתבעות, נמצא חיזוק לאמור לעיל, כפי המופיע בעמ' 17 לפרוטוקול:

           "עד כמה שאני זוכרת ואני לא זוכרת הרבה שבבוקר ההוא היא הייתה אמורה להופיע לאיזה בדיקות ולהגיע אחר כך למשרד. אני קיבלתי אחר כך הודעה שהיא לא תגיע כי היא עברה תאונת דרכים".

7.        התובעת טוענת בסיכומיה כי עסקינן בתאונת דרכים שאיננה תאונת עבודה וכי העלאת הטענה כי מדובר בתאונת עבודה הינה בגדר שינוי חזית מטעם הנתבעות, אשר לא העלו טענה זו בכתב ההגנה ואף לא במסגרת התשובה לבקשה למינוי מומחים רפואיים.

8.        בנוסף לכך מבקשת התובעת להתעלם מן התצהיר עליו חתומה הגב' קדמי ממנו ניתן ללמוד כי לדבריה מדובר בתאונת עבודה, שכן לטענת התובעת בזמן עדותה הודתה הגב' קדמי כי ב"כ הנתבעות הכתיבה לה את נוסח התצהיר בשעה שלא ידעה להבחין בין תאונת עבודה לתאונת דרכים.

טענות הנתבעות

9.        אליבא דנתבעות, התאונה הינה תאונת עבודה. בתגובה לטענת התובעת כי מדובר בשינוי חזית, מפנות הנתבעות לסעיף 14 ב' (8) לכתב ההגנה בו נכתב כי "כל סכום תשלום... לרבות סכומים מהמוסד לביטוח לאומי שקיבלה התובעת ו/או תקבל ו/או זכאית לקבל, יש לנכות מסך דמי הנזק שיפסקו לטובתה, אם בכלל".