פסק-דין משלים בתיק א 25311/04

עניינה של הכרעה זו בשאלת תוקפו של הכיסוי הביטוחי שהוצא לרכב  מ.ר 68-762-51 אשר היה מעורב בתאונת דרכים שארעה ביום 19.11.03, בו נהגה הנתבעת מס' 1 - דפנה שנפלד ( להלן : "דפנה" ו/או " הנתבעת 1 ") ובה נפגע התובע - מר ניסן אליהו.

הנתבעת 1 נהגה ביום 19.11.03 ברכב שהיה מבוטח בביטוח חובה אצל נתבעת 2, אליהו  חברה לביטוח בע"מ  (להלן: "אליהו" ו/או "המבטחת") וגרמה נזקי גוף למר אליהו ניסן. בעת התאונה לא היה לנתבעת 1 רשיון נהיגה ישראלי, אלא רשיון נהיגה אמריקאי בלבד, שהוצא ביום 29.11.02 והיה תקף בעת התאונה. המבטחת כפרה בתוקפו של הכיסוי הביטוחי לאירוע התאונה, ולכן נתבעה נתבעת מס' 3, קרנית (להלן: "קרנית") כנתבעת חלופית. קרנית הגישה הודעה לצדדים שלישיים כנגד דפנה, צד שלישי מס' 1, כמי שהייתה הנהגת ו/או המחזיקה ברכב בעת התאונה וכנגד אסתר שנפלד ,צד שלישי מס' 2 (להלן: "צדדים ג' 1 ו- 2" או "צדדים שלישיים 1 ו-2" בהתאמה) כמי שבעת התאונה הייתה המחזיקה ו/או הבעלים של הרכב.

דפנה הגישה הודעת צד ג' כנגד אליהו ופלתורס.

אין מחלוקת כי דפנה ילידת 25.6.86, בעלת אזרחות אמריקאית וישראלית מלידתה. אין חולק כי  לדפנה לא היה רשיון נהיגה ישראלי בעת התאונה, אלא רשיון נהיגה אמריקאי תקף שהוצא שם.

בין הנתבעים לא הייתה מחלוקת ביחס לזכאותו העקרונית של התובע לפיצויים בגין פציעתו בתאונה מאת מי מביניהם ולפיכך שילמו לתובע את הפיצויים להם הוא זכאי במימון ביניים בחלוקה שווה ביניהן ,על פי פס"ד חלקי מיום 18.10.06.

המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלת תוקפו של הכיסוי הביטוחי שהוציאה  "אליהו" לרכב הנהוג ע"י דפנה ואשר היה מעורב בתאונת הדרכים נשוא התובענה, בהקשר לתקפות רשיון הנהיגה האמריקאי של הנוהגת, בעת שהיא נוהגת בארץ. תשובה זו תקבע על מי מהן (אליהו או קרנית) מוטלת החבות לפיצוי הנפגע.

המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית לעובדות המקרה

תקנה 567 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961(להלן: "התקנות") שכותרתה "רשיון נהיגה זר" קובעת כדלקמן:

"מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו בתקנה 578 ובידו רישיון נהיגה זר בר תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר תוקף בישראל בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו, אם נתקיימו בו כל אלה:

(1)     תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190;

(2)     אם הוא נוהג רכב כאמור -

(א) בתקנות 176 עד 179 - שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה באופן מצטבר על שנה, אלא אם כן הוא יצא מישראל במשך תקופה זו ליותר משלושה חודשים, באופן מצטבר;

(ב) בתקנות 179א עד 187 - שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה באופן מצטבר על שלושה חודשים אלא אם כן הוא יצא מחוץ לישראל בתקופה זו ליותר מ-30 ימים באופן מצטבר.

תקנה 567אשכותרתה "רישיון נהיגה לעולה ולתושב חוזר" קובעת כדלקמן:

"עולה חדש, אזרח ישראל או תושב ישראל הרשאי לשבת בישראל ישיבת קבע, אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות לפני יום כניסתו האחרונה לישראל, רשאי לנהוג ברישיון נהיגה זר, ברכב המתאים לדרגת רישיונו, במשך תקופה של שנה מיום כניסתו לישראל ובלבד שנתקיימו בו תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190."

השאלה בענייננו היא איזה חלופה מבין שתי החלופות הקבועות בתקנות הנ"ל, חלה על דפנה?

כפי שעולה מנוסח התקנות הנ"ל, תקנה 567 חלה על "מי שאינו תושב ישראל", ואילו תקנה 567א חלה על "עולה חדש, אזרח ישראלי או תושב ישראל הרשאי לשבת בישראל ישיבת קבע". לכאורה דפנה  יכולה להיכלל בשתי הקטגוריות הנ"ל כפי שיובהר להלן, אך יודגש כי לבחירת הקטגוריה המתאימה חשיבות לצורך הקביעה אם לדפנה היה רשיון נהיגה תקף בעת התאונה או לא, ושאלה זו מהווה סלע המחלוקת בין הצדדים בהליך זה.

עיקרי טענות הצדדים

ב"כ  אליהו טוען בסיכומיו כי המקרה דנן אינו נכנס בגדר תקנה 567 לתקנות שכן לשיטתו דפנה היא  (גם) אזרחית מדינת ישראל ולכן,לטענתו, עניינה צריך להיות מוכרע על פי הוראת תקנה 567א' לתקנות ולא על פי תקנה 567 לתקנות. לחילופין נטען כי במישור העובדתי, לא ניתן להסיק כי דפנה לא הייתה תושבת ישראל בעת התאונה היות ומרכז חיי משפחתה הנו בארץ .