פסק-דין חלקי בתיק א 73563/04

מבוא

1.         בפניי תביעת התובע, בגין נזקי גוף, שנגרמו לו, לטענתו, בתאונה שאירעה, לטענתו, ביום 15.05.02 (להלן: "התאונה").

2.         הנתבעות 1 ו2 (להלן: "המבטחות") הוציאו פוליסת ביטוח, שכיסתה, במועד התאונה, את השימוש במשאית, מס' רישוי 1270858 (להלן: "המשאית").

3.         הנתבעת 3 (להלן: "העירייה") הייתה, בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו, מעבידתו של התובע ובעלת ומחזיקת המשאית.

4.         הנתבעת מס' 4 (להלן: "אריה"), הוציאה פוליסת ביטוח חבות מעבידים שכיסתה, במועד התאונה, את חבותה הנזיקית של העירייה כלפי התובע.

5.         התביעה הוגשה כנגד העירייה והמבטחות בעילה עלפי חוק הפיצויים לתאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"), ולחלופין, כנגד העירייה ואריה, בעילה עלפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

6.         הנתבעות הכחישו את עצם קרות התאונה. לחלופין טענו המבטחות כי התאונה אינה תאונתדרכים, ואילו אריה טענה, כי התאונה הנה תאונתדרכים, כמשמעה בחוק.

7.         לבקשת הצדדים, הוריתי בהחלטתי מיום 19.12.05 על פיצול הדיון באופן שתידון תחילה שאלת עצם קרות אירוע התאונה וסיווגה. כן הוריתי כי לא יוגשו תצהירי עדויות ראשיות מטעם מי מהצדדים.

8.         פסקהדין ניתן לאחר ששמעתי את עדויותיהם הראשיות וחקירותיהם הנגדיות של עדי התובע, כדלקמן: התובע, מר אהרן רבי - מנהל מחלקת הרכב בעירייה (להלן: "המנהל"), חברו לצוות של התובע - מר חיים מדר (להלן: "מדר"), נהג המשאית - מר מרדכי רמדי (להלן: "הנהג") ומר זאב ביטן - מפקח עבודה בעירייה (להלן: "המפקח").

            עדויותיהם הראשיות וחקירותיהם הנגדיות של עדי הנתבעות, כדלקמן: ד"ר מריאמיס - כירורג במחלקת תאונות בקופ"ח כללית, ד"ר אליאס שלמה - אורתופד ביה"ח 'איכילוב', הגב' דלהזואנה אלה - פיזיותרפיסטית קופ"ח כללית (להלן: "הפיזיותרפיסטית") וד"ר חיגלה עוראבי (להלן: "המומחה").

כן עיינתי במסמכים שהוגשו עלידי הצדדים.

שמיעת הראיות התקיימה ב: 23.03.06, 02.04.06, 30.05.06 ו 21.06.06. בתום ישיבת יום 21.06.06 שמעתי את סיכומיהם של באי-כוח בעלי הדין.

9.         אקדים ואומר כי באם התובע היה מגיש במסגרת ראיותיו את המסמכים הרפואיים שהוגשו עלידיו (ת/8ת/10), ולא מגישם לאחר תום שמיעת ראיותיו - חלק ניכר מסימני השאלה שעלו במהלך הדיונים היה מוסר, וניתן היה לקצר את ההליכים באופן משמעותי. בסופו של יום, ומהנימוקים שיפורטו בהמשך, שוכנעתי כי התאונה אירעה באופן הנטען עלידי התובע,  וכי עומדת לתובע כלפי העירייה ואריה עילת תביעה עלפי פקודת הנזיקין. אין לי אלא להסכים עם טיעוני ב"כ הנתבעות כי "... בית המשפט צריך לתת משקל מכריע למסמכים הרפואיים שבהם התובע פרס את גרסתו לאירוע ושם היה צריך למסור שנושא הנפילה התחיל בפגיעה בזרוע של משאית וחבטה עזה בפניו" (עמ' 44 לפרוטוקול ישיבת יום 21.6.06). יוזכר כי טיעון זה נטען בטרם עתר התובע להגשת ראיות נוספות.

10.       כל ההדגשות להלן אינן מופעית במקור, אלא אם יצוין אחרת.

נסיבות אירוע התאונה

11.       בכתב התביעה  מתאר התובע את נסיבות אירוע התאונה:

"ביום התאונה עבד התובע בפינוי אשפה באמצעות המשאית, במהלך עבודתו הוא וחברו לעבודה היו צריכים להרים דוד שמש כדי לזרוק אותו לערסל המשאית. בצידה האחורי של המשאית סמוך למקום עמידתו של התובע בעת הרמת הדוד, קבועות 2 זרועות על המשאית שבולטות כמטר מהמשאית (להלן: "הזרועות"). לזרועות הללו יש קפיצים, סמוך לפני התאונה 2 הקפיצים של הזרועות היו דרוכים (מכווצים), בצורה זו הזרועות נעולות ואורכן קטן, במהלך הרמת דוד השמש כשהתובע וחברו החלו להרים את הדוד מהקרקע, כ- 20 ס"מ מהקרקע, השתחרר לפתע הקפיץ של אחד משתי הזרועות של המשאית, כתוצאה מכך זרוע המשאית השתחררה וקפצה וחבטה בעוצמה רבה בצד שמאל של פניו של התובע (להלן: "הזרוע"). מעוצמת המכה התובע הועף על הרצפה כשהוא שומט ומפיל את דוד השמש, כתוצאה מכך נחבל התובע בגופו (להלן: "התאונה")."

12.       בחקירתו הראשית תאר מדר את נסיבות אירוע התאונה כדלקמן: