פסק-דין חלקי בתיק א 65564/03

מבוא וטענות הצדדים

1.        לפניי תביעה לתגמולי ביטוח בגין אבדן כושר עבודה, ולהשבת דמי ביטוח ששולמו חרף התחייבות ביטוחית לפטור מדמי ביטוח כאמור בעקבות אבדן כושר עבודה.

2.        התובעת טענה בכתב התביעה כי איבדה את כושר עבודתה בשל נכות בעמוד השדרה שלה. במענה לדחיית דרישתה לתגמולי ביטוח לפי חוזה הביטוח על ידי הנתבעת, בטענה כי התובעת לא גילתה לנתבעת על שסבלה מבעיות בעמוד השדרה עובר לכריתת חוזה הביטוח - טענה התובעת בכתב התביעה, ושוב בתצהיר העדות הראשית מטעמה, כי מעולם לא סבלה מבעיות רפואיות בגבה או בעמוד השדרה.

3.        בסיכומיה זנחה התובעת את טענתה האמורה. תחת זאת טענה התובעת לראשונה כי הצהרת הבריאות שלה בהצעה לביטוח, שם שללה (בין השאר) בעיות בעמוד השדרה, מולאה על ידי סוכן הביטוח, שלא על דעתה; ועל כן אין מקום לזקוף את המצג המטעה לחובתה.

4.        הנתבעת טענה בכתב הגנתה, בין השאר, כי הוטעתה על ידי המצג הכוזב האמור, וכי לו ידעה על מצבה הרפואי של התובעת לאשורו - לא הייתה מבטחת אותה בגין אבדן כושר עבודה; על-כל-פנים לא בהתייחס לאבדן כושר עבודה על רקע בעיות בעמוד השדרה. לפיכך טוענת הנתבעת כי דין החוזה להתבטל. עוד טוענת הנתבעת כי במועד כריתתו של החוזה המשלים בדבר הפטור מדמי ביטוח במקרה של אבדן כושר עבודה - כבר הייתה התובעת שרויה במצב של אי-עבודה עקב המצב הרפואי האמור. על כן יש לראות חוזה זה כבטל.

5.        הנתבעת התייחסה בסיכומיה לטענה החדשה שהעלתה התובעת בסיכומיה-שלה, וטענה כי מדובר בהרחבת חזית פסולה.

6.        הצדדים הסכימו כי תחילה תידון השאלה אם התובעת הטעתה את הנתבעת בכריתת חוזה הביטוח, וכי רק לאחר מכן, במידת הצורך, תידון השאלה אם התובעת אמנם איבדה לפחות 75% מכושר עבודתה. עוד הוסכם בין הצדדים כי השאלה האמורה תוכרע על יסוד החומר שבתיק; קרי: התצהירים, חוות הדעת, התיעוד והסיכומים.

דיון והכרעה

7.        ביום 21.6.95 חתמה התובעת על הצעת ביטוח ובה הצהרת בריאות, שבה שללה, בין היתר, "מחלות גב, עמוד שדרה או כאבי גב".

8.        מן התיעוד הרפואי שצורף עולה כי התובעת סבלה עובר לכריתת חוזה הביטוח מבעיות רפואיות בעמוד השדרה שלה, כמפורט בסיכומי הנתבעת [פסקאות 19-20].

9.        בהקשר זה יוטעם כי ביום 7.6.95 (שבועיים לפני החתימה על הצהרת הבריאות) התלוננה התובעת על כאב גב תחתון מקרין לירך שמאל, וביום 24.6.95 (שלושה ימים לאחר החתימה) התלוננה כי אין שיפור בכאבים, וכי ישיבה ממושכת מחמירה את הכאבים. בשל כך הופנתה לבדיקת CT.

10.    הווה אומר: בעת שחתמה על הצהרת הבריאות הייתה התובעת שרויה בכאבי גב, ובמודעות לכך שעבודתה כתופרת, הנעשית בישיבה, מחמירה את מצבה.

11.    יש לדחות את טענת התובעת שלפיה אינה אחראית לתוכנו של תצהיר הבריאות, שמולא בפועל על ידי סוכן הביטוח. אמנם, מדובר בהרחבת חזית; ויש מקום להוסיף כי מדובר בגרסה עובדתית שהיא בבחינת עדות כבושה.

12.    זאת ועוד: אדם נתפס על חתימתו, המהווה מצג שעליו מסתמך הצד-שכנגד, תוך שינוי מצבו לרעה. בענייננו מדובר על חתימה על הצעה לביטוח, שהצהרת הבריאות מהווה חלק ממנה, אשר הפכה לחוזה מחייב עם קיבולה של ההצעה על ידי הנתבעת. לפיכך ניתן ללמוד לענייננו ממה שנאמר בהקשר של חתימה על חוזה.

13.    "חזקה על מי שחותם על חוזה, שהוא מכיר את תוכנו. מכל מקום, נושא הוא באחריות כלפי הצד האחר, אם הצהרתו מוכחת ככוזבת, או כאשר הוא מפר התחייבות שנטל על עצמו. ניצע סביר רשאי היה לסמוך על הצהרה והתחייבות אלה, ומבחן זה, שהוא אובייקטיבי, תופס גם במקרה שלפנינו"[ע"א 16/80 לולו נ' סלומון, פ"ד לז(4) 70, 73-74].

14.    "... אינה נשמעת הטענה מפי החותם על מסמך, שהוא חתם מבלי לקראו תחילה ומבלי לדעת את תכנו: אם לא ניתנה לו הזדמנות לקראו תחילה, צריך היה להימנע מלחתום; ואם לא קראו מסיבה אחרת או ללא כל סיבה, אין לו להלין אלא על עצמו בלבד, ורואים אותו כאילו לקח על עצמו מרצון את הסיכון הכרוך בחתימתו על מסמך סתם"[ע"א 121/70 גלעדי נ' אוריון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד כה(1) 648, 661-662; וראו עוד ע"א 325/88 טוויל נ' בית מנוחה לזקנים, פ"ד מד(1) 341, 348; ע"א 779/87 בליט נ' בל"ל, פ"ד מד(3) 304, 311, והתקדימים המאוזכרים שם].

15.    לפיכך התובעת אינה יכולה להישמע בטענה כי חתמה על מצגים בנוגע לבריאותה-שלה, בידעה שהם כוזבים, בהסתמך על הסוכן שאינו מצוי בעובדות הרלבנטיות.

16.    סבירה בעיניי עדותה של מנהלת מחלקת החיתום של הנתבעת, וחוות דעתו של המומחה החיתומי מטעמה, כי גילוי נאות בדבר מצבה הרפואי של התובעת היה גורר, למצער, החרגה של אבדן כושר עבודה מטעמים הקשורים במצב עמוד השדרה מן הכיסוי הביטוחי שרכשה. גילוי נאות של היבטים נוספים בהיסטוריה הרפואית של התובעת היה גורר, לפי אותן ראיות ולפי הגיון הדברים, אי-קיבול של הצעת הביטוח; אפילו בדמי ביטוח מרובים. יוזכר כי עדויות אלה לא נסתרו ולא אותגרו בכל צורה שהיא על ידי התובעת.

17.    אפילו לא היה גילוי נאות כאמור גורר אצל הנתבעת אלא ספק, כגון לאור הממצאים המינוריים של בדיקת ה-CTהראשונה משנת 2005 - היה הספק, מן הסתם, גורר בדיקה של תיקה הרפואי של התובעת. בדיקה כאמור הייתה חושפת את ההיסטוריה הרפואית האמורה, ובעקבות כך הייתה מביאה לדחייתה של ההצעה לביטוח.