פסק-דין חלקי בתיק א 5345/05

רקע ותמצית טענות הצדדים

1.         תובענה זו עניינה תביעת שיבוב שהגיש המוסד לביטוח לאומי, בגין אירוע תאונת דרכים מיום 29/12/98, בו נפגע מר עובדיה ישייב, כנגד הנתבעות, מגדל חברה לביטוח בע"מ ואבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ, האחראיות לפיצוי הנפגע,  בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ופקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970 (להלן: "המל"ל", "הנתבעות", וה"התאונה" בהתאמה).

2.         התובע, המוסד לביטוח לאומי, תובע מהנתבעות החזר 80% מסך הגמלאות והתשלומים ששילם לנפגע ואשר ישלם לו בעתיד, במסגרת ענף נכות כללית, וזאת מכח ההסכם רב השנים שנכרת בין המוסד לביטוח לאומי לבין חברות הביטוח המבטחות בביטוחי חובה, ושצורף כנספח א' לכתב התביעה.

3.         סלע המחלוקת נשוא החלטה זו, הינו כפירתן של הנתבעות בקיומו של קשר סיבתי בין קביעות רופאי ועדות הנכות הכללית במל"ל לבין אירוע התאונה, במיוחד על רקע הפער בין הקביעות והממצאים שנתקבלו בתביעת הנפגע, לבין קביעת רופאי המל"ל, והעובדה כי המדובר בענף נכות כללית הקובע נכויות מבלי לייחסן לאירוע זה או אחר.

            כיון שכך, סבורות הנתבעות כי לשם הוכחת קיומו של קשר סיבתי, שהוא תנאי יסוד לתחולת ההסכם, על המל"ל לתמוך טענותיו בחוות דעת רפואית עצמאית.

ברם, לא כך סובר המל"ל ודבק הוא בעמדתו, לפיה רשאי הוא להסתמך על החלטות ועדותיו הרפואיות ולהוכיח באמצעותן קיומו של קשר סיבתי.

בנסיבות אלה הגישו הצדדים סיכומיהם בשאלה המשפטית האמורה ובהתאם ניתנת החלטתי זו.

עובדות מוסכמות

4.        אין מחלוקת בין הצדדים הן באשר לתחולת ההסכם שבין הצדדים והן באשר לצורך בקיומו של הקשר הסיבתי.

נוסחו של סעיף 3 בהסכם בין הצדדים הקובע את חובת השיפוי, הוא כדלקמן:

"שילם או משלם המוסד - על פי הוראות החוק - גימלאות לנפגע בתאונת דרכים (להלן - התביעה), והחברה אחראית - על פי הוראות הדין לרבות חוק הפיצויים ופקודת הביטוח - לפצות אותו נפגע מכח היותה המבטחת של השימוש בכלי רכב שהיה מעורב בתאונת הדרכים, בגינה משתלמות הגמלאות לנפגע, בפוליסה שהיתה בת תוקף בעת התאונה, תפצה החברה את המוסד כדלקמן:

(1)    כאשר הנפגע הוא הנוהג בכלי הרכב - 62.5% מסכום התביעה.

(2)    כאשר הנפגע אינו הנוהג בכלי הרכב - 80% מסכום התביעה."

(ההדגשה שלי - י.ש.)

אין כאמור גם מחלוקת בדבר הקשר הסיבתי הנדרש, בין התגמולים המשולמים לבין פגיעת הנפגע בתאונה, על מנת שתקום חובת הפיצוי על פי ההסכם.

המחלוקת

5.         המחלוקת בין הצדדים נסבה למעשה לשאלת אופן הוכחת הקשר הסיבתי, האם אך ורק באמצעות חוות דעת רפואית עצמאית כשיטת הנתבעות, או שמא ניתן להסתמך על חוות דעת רופאי המל"ל, בוועדות, שעה שקביעת הקשר הסיבתי עולה מהן באופן ברור. 

דיון

6.         ככלל מקובלת עלי עמדת הנתבעות, כי מקום שתובע המוסד לביטוח לאומי תגמולים המשולמים על ידו, מכח זכותו לתבוע עפ"י סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, נושא הוא בנטל להוכחת זכותו בכל מקרה ומקרה באופן פרטני, ולשם כך עליו להוכיח טענות שברפואה באמצעות חוות דעת עצמאית, כמתחייב מהוראות תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

7.         עם זאת, מעת שהושג בין הצדדים הסדר חוזי, אשר מטרתו מניעה וצמצום התדיינויות בכל מקרה פרטני, אין עוד לומר כי המדובר בתביעת שיבוב סטאטוטורית, כי אם תביעה חוזית, הכפופה לכשעצמה להוראות ההסכם.

8.         לחידודם של דברים ניתן לערוך השוואה בין קביעת בית המשפט העליון ברע"א 7474/00 עיריית תל אביב-יפו נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד נו (2) 193, (מיום 20.11.01 (עליו מסתמכות הנתבעות)) לבין דנ"א 10114/03 המוסד לביטוח לאומי נ' אררט חב' לביטוח (מיום 5.1.06 לא פורסם).