פסק-דין חלקי בתיק א 454/02

1.         זוהי תביעה כספית, שעניינה חיובים הנובעים מהתקשרותן של הנתבעות 1 - 3 בהסכמי מימון והלוואה עם התובע, בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (להלן: "הבנק").

            נתבעת מס' 1, פנידר חברה להשקעות בע"מ (להלן: "פנידר"), הינה חברה להשקעות בנכסי נדל"ן. בהתאם לרישום אצל רשם החברות, מנהליה הם מר יוסף פניני, הנתבע מס' 5 (להלן: "פניני") ואשתו הגב' רחל פניני, נתבעת מס' 6 (להלן: "רחל"). פניני ורחל הינם גם בעלי מניות בחברה, ובנוסף מחזיקות במניות גם שלושת בנותיהם: גב' חגית פניני, נתבעת מס' 7 (להלן: "חגית"); גב' יפעת חודדה (מלר), נתבעת מס' 8 (להלן: "יפעת"); גב' רביד נאה, נתבעת מס' 9 (להלן: "רביד").

            נתבעת מס' 2, פ.ד.ד. חברת מגורים ובנין בע"מ (להלן: "פדד"), הינה חברה קבלנית לבניין. בהתאם לרישום אצל רשם החברות, מנהל החברה הינו פניני, אשר גם מחזיק בכל מניות ההנהלה ובמרבית מניותיה הרגילות של החברה. בעלות מניות נוספות, באחוזים קטנים, הינן רחל וגב' שושנה דרורי, אמה של רחל.

            נתבעת מס' 3, ס.ע.ל.ר. חברה לבנין בע"מ (להלן: "סעלר"), עיסוקה השקעה בנכסים. על פי הרישום אצל רשם החברות, מנהלי החברה הם פניני ורחל, אשר הינם גם בעלי מניותיה. רחל מחזיקה ברוב המוחלט של מניות החברה, בעוד פניני מחזיק במניה אחת בלבד.

            הנתבעת מס' 4 , נאות הבנים בע"מ (להלן: "נאות הבנים") הינה חברת ניהול אשר ניהלה את נכסי שלוש החברות הנ"ל. בעלי מניותיה ביום הקמתה היו פנידר, מר יעקב נאה, נתבע מס' 10 (להלן: "יעקב"), ומר רון מלר, נתבע מס' 11 (להלן: "רון"). במועד מאוחר יותר הועברו מניותיו של רון לרחל, והחל מיום 10.4.02, הועברה הבעלות במניותיה של פנידר על שם חגית ויפעת.

            כנגד ארבעת החברות - פנידר, פדד, סעלר ונאות הבנים - ניתנו צווי פירוק במועדים שונים במהלך השנים 2003 - 2004.

2.         בדיון שהתקיים ביום 5.5.05, הושגה הסכמה בין הבנק לבין הנתבעים 5 - 8 לפיה פסק הדין (בהנמקה מקוצרת) יינתן לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984, מבלי שיישמעו ראיות ולאחר שיתאפשר לצדדים להגיש סיכום טענות בכתב ולצרף מסמכים רלבנטיים.

            סיכום הטענות האחרון הוגש ביום 9.4.06.

בשלב זה, לא אדון, אפוא, בתביעה ככל שהיא נוגעת לנתבעים 9-11 (רביד, יעקב ורון) ולא אדרש לטענות שב"כ הבנק העלה נגדם במסגרת סיכום טענותיו.

3.         ביום 5.7.90 התקשרה פנידר עם הבנק בהסכם הלוואה למימון בנייתו של בניין משרדים ושטח מסחרי ברחוב יגור 2 בחיפה, להלן: "בית הפנינים". פדד ופניני חתמו על הסכם זה כערבים והתחייבו לשלם כל סכום שפנידר תחויב לו בהתאם להסכם. להבטחת כספי ההלוואה שועבדו זכויות פנידר ב"בית הפנינים", כולל כספים אשר יתקבלו משוכרי יחידות. בהמשך, בשנת 1995, שועבדו באופן מפורש הכנסות מהשכרת מקומות חניה לרכב, דמי שכירות ודמי אחזקה.

            סעלר התקשרה אף היא בהסכמי הלוואה עם הבנק (במועדים 9.10.90 ו- 20.2.91), וזאת למימון בניית בניין מסחרי ותעשייתי בראשון לציון. פניני נתן את ערבותו האישית גם להלוואה זו, וכל הזכויות בנכס שועבדו לטובת הבנק.

            ביום 11.3.94 העמיד הבנק ערבות בנקאית לטובת פנידר, פדד ופניני, במסגרת הליך משפטי שהתנהל בינם לבין צד שלישי. הערבות, בסך של 1,138,278 ש"ח, מומשה ביום 16.7.98בהתאם לפסק הדין שניתן בתובענה. סכום זה הועמד לפנידר ופדד כהלוואה, בעוד סעלר ופניני חתמו כערבים להסכם ההלוואה.

4.         לטענת התובע, הנתבעות פנידר, פדד וסעלר לא עמדו בתנאי ההסכמים אשר במסגרתם נטלו הלוואות מאת התובעת. גם לאחר שנחתמו הסכמים לפריסת החוב ביום 28.3.01, הוסיפו החברות הנ"ל ופניני - החתום על כל ההסכמים כערב - להפר את אשר הוסכם, ולא שילמו את חובם לבנק, תוך צבירת חובות פיגורים.

            לנוכח הפרות אלו, נאלץ הבנק, לטענתו, לפתוח בהליכים למימוש השעבודים שהיו בידיו על הנכס "בית הפנינים" ועל המבנה בראשון לציון. במסגרת זו מונה עו"ד יוסף ברינט ככונס נכסים על נכסים אלה.

            סך ההלוואות אשר טרם שולמו לבנק, בהתאם לנקוב בדפי יתרות החוב, עמד במועד הגשת התביעה על 11,406,633 ש"ח. יחד עם זאת, הועמדה התביעה על סך של 5,000,000 ש"ח, וזאת - לשיטת הבנק - מטעמי אגרה, ותוך לקיחה בחשבון שהבנק יוכל לגבות חלק מן החוב באמצעות מימוש השעבודים על נכסי החברות.

            הבנק אכן פעל למימוש הנכסים. במסגרת הליכי הוצאה לפועל נמכרו חלקי הנכס המשועבדים בבניין בראשון לציון תמורת סך של 1,130,000 ש"ח. מתוך 38 מקומות החניה שהועמדו למכירה בנכס זה, נמכרו עד כה 9 מקומות בלבד.

            באשר ל"בית הפנינים", הליכי המימוש החלו ב- 2002, אולם עוכבו במשך כשנה. על פי חוות הדעת של שמאי המקרקעין  מר דותן דרעי, אשר הוגשה מטעם הבנק, שוויו של הנכס נכון ליום 8.5.02 עמד על סך 1,360,000$, לאחר הפחתה של 20% הנובעת ממימושו של הנכס באופן מהיר ובמסגרת כינוס. ביולי 2002 הועלתה הצעת רכישה בסכום של  1,200,000$, אולם זו נמשכה בעקבות התנגדות פנידר ועיכוב הליכי המימוש. על פי שומה מעודכנת של השמאי דרעי מיום 19.8.03, היה ערכו של "בית הפנינים" במועד זה 1,280,000$. הצעת רכישה חדשה על סך 1,100,000$ אושרה על ידי ראש ההוצאה לפועל ביום 24.5.04. במסגרת דיון בבר"ע על החלטה זו, הסכים הבנק להפחית מחובה של פנידר 180,000$ בנוסף על סכום המכירה, על מנת להשוות את הסכום לשווי הנכס על פי השומה המעודכנת.

            כאמור, טוען הבנק, כי הסכמי ההלוואה הופרו, מאחר והחברות לא עמדו בתשלומי החזר ההלוואות במועדם. עוד טוען הבנק, כי הנתבעים ביצעו הברחת נכסים באמצעות המחאת זכויותיהן של פנידר, פדד וסעלר לגביית דמי שכירות בנכסיהן, לחברת נאות הבנים, וזאת למרות שכספים אלה שועבדו לטובת הבנק. הדבר התאפשר, משום שנאות הבנים לא התחייבה לכל שיעבוד ואף לא היתה  צד להסכם איחוד הביטחונות מיום 24.2.98, אשר נחתם בין הבנק לבין שלוש החברות האחרות. לשיטת הבנק, נאות הבנים הוקמה למטרות תרמית בלבד ושלוש החברות האחרות פעלו, באמצעות בעלי תפקידים בהן, להמחות לידיה זכויות משועבדות, מבלי שהבנק יהא מודע לכך. באופן כללי נטען, כי בין ארבע החברות התקיים עירוב נכסים וטשטוש תחומים, אשר איפשר את הברחת הנכסים.

            לטענת הבנק, בנוסף לכך שהוברחו מידיו דמי שכירות ששולמו על ידי שוכרים שונים, חלק משטחי הנכס אף הושכרו ללא תמורה, מבלי שהתקבלה הסכמתו ובניגוד לתנאי השיעבוד. מדובר בשטחים אשר הושכרו ללא תמורה ל"ידיעות אחרונות" במסגרת הסכם פשרה, וכן למשרדים בהם החזיקה נאות הבנים, אשר עבורם לא שולמו דמי שכירות.