- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין חלקי בתיק א 39638/06
|
א בית משפט השלום תל אביב-יפו |
39638-06
13.2.2008 |
|
בפני : דלוגין יאיר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: שהנז נביאי עו"ד שמילוביץ קלמי |
: 1. ויקה עבוד טקסטילים בע"מ 2. כרמי רחל עו"ד אליוביץ יהושע |
| פסק-דין חלקי | |
מונחת בפני תביעה למתן חשבונות וכן תביעה כספית ע"ס 42,676 ש"ח. התובעת, שהנז נביאי, עסקה בזמנים הרלוונטיים לתביעה בייזום ו/או שיווק בתחום הטקסטיל וההלבשה. הנתבעת 1, חברת ויקה עבוד טקסטיל בע"מ, עסקה בתפירת בגדי תינוקות ושיווקם. הנתבעת 2, הגב' רחל כרמי, הייתה בעלת השליטה בנתבעת 1 ורשומה כמנהלת בה. בעלה של הנתבעת 2, מר יוסף כרמי ז"ל, ניהל בפועל את הנתבעת 1.
התביעה מבוססת על שני הסכמים, אשר נחתמו בין הצדדים, האחד, זיכרון דברים מיום 15.6.00, בין התובעת לבין הנתבעת 1 (" הסכם סוכן" ו/או "זיכרון הדברים"). לפי הסכם הסוכן הייתה זכאית התובעת לעמלה בשיעור 5% ממכירת מוצרים על ידי הנתבעת 1 לקניינים אשר תביא התובעת. ההסכם השני, מיום 1.10.01, נחתם בין התובעת והנתבעת 2 לבין כרמי ז"ל (" הסכם יזמים"). ביסוד ההסכם, הסכמה להקמת חברה משותפת של התובעת והנתבעת 2 אשר תשווק את מוצרי הנתבעת 1, כאשר לכל צד 50% בחברה. אין מחלוקת כי ההסכם בוטל, אולם לטענת התובעת, נכרת הסכם בעל-פה בינה ולבין הנתבעת 2 ומר כרמי ז"ל, שלפיו התחייבו אלה לפעול על פי עקרונות הסכם היזמים על ידי העברת 50% מרווחי הנתבעת 1 (לאחר ניכוי cost plus) משיווק מוצרים לקניינים שתביא התובעת.
תמצית עיקרי טענות התובעת
הסכם הסוכן
טרם החתימה על הסכם הסוכן, עסקה התובעת בחיפוש אחר מפעל לייצור בגדי תינוקות עבור אחותה, הגב' ציפי צרף, אשר עסקה בשיווק בגדי תינוקות בארה"ב תחת השם "ציפי בייביס" ("ציפי בייביס"). הסכם הסוכן נחתם לאחר פגישה בין התובעת למר כרמי ז"ל בעניין "ציפי בייביס". ביום 15.6.00 התקשרו הצדדים בחוזה אשר לפיו התחייבה התובעת לאתר קניינים לרכישת המוצרים אותם מייצרת הנתבעת 1, ומצד שני, התחייבות הנתבעת 1 לשלם לתובעת 5% מערך התמורה שתתקבל ממכירת מוצרים אלו. כמו כן, הוסיפו הצדדים התחייבות כי הנתבעת 1 תיתן, אחת ל-3 חודשים, דיווח מלא לצורך חישוב חלקה של התובעת. תקופת ההסכם הייתה כל עוד תתבצע מכירות לקניינים אשר אותרו על ידי התובעת.
לטענת התובעת, לנוכח מצבה הכלכלי הקשה של נתבעת 1 באותה עת, הסכימה הנתבעת 1 לעבוד בהתקשרות בינה לבין "ציפי בייביס" תחילה, עבור נתח רווחים נמוך. בהתאם, קטן גם חלקה של התובעת מהתמורה, אך התובעת, מתוך רצון לעזור לנתבעת 1 ומתוך ציפייה להמשך עסקים עימה, הסכימה לעבוד בתנאים הללו (של עמלה בשיעור 5% בלבד).
התובעת קיבלה מהנתבעת 1 פירוט של התמורה ששולמה ע"י "ציפי בייביס" לתקופה מ-1.4.01 עד ל- 31.3.03. התובעת קיבלה את המגיע לה עפ"י הסכם הסוכן לתקופה של עד 31.3.03, למעט הסכומים כדלקמן: יתרת חוב לשנים 2-2001, בסך 1,838$; יתרת חוב לשנים 3-2002, בסך 7,645.50$. התובעת טוענת כי באמצע שנת 2004, עם פטירתו של מר מכרמי ז"ל, החל בנו, שי כרמי, לנהל את הנתבעת 1. שי כרמי הודיע לתובעת בהחלטה משוללת בסיס ומנותקת מההסכם, כי הסכם הסוכן הנו לשנתיים בלבד, וכי התובעת אינה זכאית לקבלת סכומים נוספים כלשהם בגין הסכם הסוכן.
התובעת עותרת לתשלום סכומי החוב הנ"ל, שלא שולמו לה בגין עמלות לשנים 2001-2003. כמו כן, עותרת התובעת למתן חשבונות בקשר ללקוח "ציפי בייביס", למן יום 1.4.03, כדי שניתן יהיה לחשב את העמלה המגיעה לתובעת בגין המכירות של הנתבעת 1 ללקוח זה, אשר הובא כאמור על ידי התובעת ואשר התובעת זכאית לעמלה בגינו לפי הסכם הסוכן שהנו הסכם שריר וקיים.
הסכם היזמים
ביום 1.10.01, בעקבות פנייה של הנתבעת 2 ומר כרמי ז"ל, אל התובעת, חתמו התובעת, מר כרמי ז"ל ואשתו, הנתבעת 2, על הסכם יזמים. לפי הסכם זה, התובעת ונתבעת 2 יקימו חברה חדשה במשותף, אשר תרכוש את בגדי התינוקות המיוצרים על ידי נתבעת 1 במחיר cost plusותשווק אותם בארץ ובחו"ל, כאשר הרווחים יתחלקו שווה בשווה בין התובעת לבין הנתבעת 2.
התובעת מודה כי ההסכם בוטל על ידי הנתבעת 2 סמוך לאחר הקמת החברה המשותפת, אולם מר כרמי ז"ל והנתבעת 2 התחייבו כלפי התובעת להמשיך וליישם את הסכם היזמים למרות הכל. בהתאם לכך, הוסכם כי התובעת תזכה ב-50% מהתמורה (בניכוי cost plus), שתתקבל אצל הנתבעת 1 מלקוחות חדשים שתאתר התובעת. עוד נקבע כי הסכם היזמים לא יחול על הלקוח "ציפי בייביס", אשר לגביו ימשיך לחול הסכם הסוכן.
התובעת איתרה לקוח חדש בשם שירין שמשווקת בחו"ל בגדי תינוקות תחת השם "Royal Baby"( "רויאל ביבי"). כמו כן, איתרה לקוחה נוספת בשם "אורסן". התובעת, במטרה לסייע לנתבעת 1, המתינה עם יישום הסכם היזמים והתשלום המגיע לה, עד לביסוס הקשר בין הנתבעת 1 ולבין "רויאל בייבי" ויצירת רצף של הזמנות.
התובעת טוענת כי נעשתה התחשבנות לפי הסכם היזמים והיא אף קיבלה עמלות לפי הסיכום הנזכר לעיל, וזאת לתקופה פברואר 2003 עד חודש אפריל 2004, וזאת רק לגבי "רויאל בייבי". בגין הלקוח "אורסן" לא קיבלה התובעת דו"חות או עמלות. באמצע שנת 2004, עם פטירתו של כרמי ז"ל, הודיע שי כרמי לתובעת, בהחלטה משוללת בסיס, כי כל שתקבל התובעת לפי הסכם היזמים הנו עמלה בשיעור 5.5% מהתמורה שתתקבל אצל הנתבעת 1 מהלקוח "רויאל בייבי" בלבד.
התובעת עותרת, אפוא, למתן חשבונות בקשר ללקוח "רואיל בייבי", למן יום 1.4.04, ובקשר ללקוח "אורסן" מיום שהנתבעת 1 החלה לקבל הזמנות, והכול כדי שניתן יהיה לחשב את העמלות המגיעות לתובעת בגין המכירות של הנתבעת 1 ללקוחות אלה, אשר הובאו כאמור על ידי התובעת ואשר התובעת זכאית לעמלות בגינם לפי הסכם היזמים שהנו הסכם שריר וקיים.
תמצית עיקרי טענות הנתבעות
הסכם הסוכן
הנתבעות אינן מכחישות את חתימת הנתבעת 1 על הסכם הסוכן, אולם טוענות כי ההסכם בוטל זמן רב לפני פטירתו של מר כרמי ז"ל והנתבעת 1 הפסיקה מזמן לשלם לתובעת עמלות בגין הסכם זה. אין שחר לטענות התובעת על מצבה הכלכלי הקשה של הנתבעת 1 ועל הימנעותה מקבלת עמלות לפי הסכם הסוכן כדי לסייע לנתבעת 1. הנתבעת 1 הפסיקה לשלם לתובעת את עמלת הסכם הסוכן לאחר ביטול הסכם הסוכן עימה. התובעת הייתה מודעת לעובדה זו, ורק בשלב בו החמיר מצבו הבריאותי של כרמי ז"ל, נזכרה להחיות את ההסכם ולדרוש תמורה עבורו. עוד טוענות הנתבעות כי חלק מהתמורה בגין הסכם הסוכן קיבלה התובעת באמצעות כספים שהעבירה הנתבעת 1 לחשבון של אמה בחו"ל, באצטלא של הסכם שכירות שהיה למעשה הסכם פיקטיבי.
לנתבעת 2 לא היה כל קשר להסכם הסוכן ועל כן מן הדין למחוק את התביעה כנגדה מחסר יריבות.
הסכם היזמים
לטענת הנתבעות, התובעת ובעלה, עו"ד אברהם נביאי, הם אלו שפנו למר כרמי ז"ל והפעילו עליו לחצים רבים להקים חברה משותפת איתם. בסופו של דבר, החליטו הנתבעת 2 ומר כרמי שלא בלב שלם, לחתום על הסכם היזמים, אשר כמו הסכם הסוכן, נוסח ונערך ע"י בעלה של התובעת.
הנתבעות טוענות כי הסכם היזמים לא יצא אל הפועל וזאת לאור הודעת הביטול המיידית, בסמוך לחתימתו ביום 1.10.01, שמסרו מר כרמי ז"ל ונתבעת 2 לתובעת. ביטול ההסכם היה הדדי ומוסכם על התובעת.
תשלום העמלות בגין "רויאל בייבי" לא נבע כלל מהסכם היזמים, כי אם מהסכמה אליה הגיעו מר כרמי ז"ל והגב' שירין, הבעלים של "רויאל בייבי", לפיה התנאי להתקשרות עם הנתבעת 1 הוא כי התובעת תייצג את "רויאל בייבי" בארץ. לאחר מספר פגישות עם מר שי כרמי, סוכם על דעת הגב' שרין, התובעת והנתבעת 1, כי עמלת הייצוג של התובעת תעמוד על 7.5%. הסדר זה נמשך עד לסוף שנת 2004, לאור הודעת הגב' שירין מיום 23.2.05, שלפיה החל מחודש ינואר 2005 תופחת עמלת הייצוג של התובעת ותעמוד על 5.5% מהתמורה. אף סיכום זה נעשה על דעת, הגב' שירין, התובעת והנתבעת 1. הרקע להפחתת העמלה לתובעת נבע מדרישת הגב' שירין להנחה בשיעור 5% על מוצרי הנתבעת 1 הנמכרים לה. הנתבעת 1 התנתה את מתן ההנחה בכך שעמלת התובעת תופחת ב-2%. גם כאן יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת 2.
דיון
הסכם הסוכן
אין מחלוקת כי הסכם הסוכן, אשר נחתם בין התובעת לבין מר כרמי ז"ל, קבע את גובה העמלה שהתובעת תקבל עבור ההזמנות שבוצעו ע"י "ציפי בייביס" מהנתבעת 1. אין מחלוקת גם לגבי העובדה כי בוצעו תשלומים לתובעת מכוח ההסכם, עד כשנה לפני פטירתו של מר כרמי. לטענת הנתבעות, ההסכם בוטל בזמנו. לעומת זאת, גורסת התובעת כי הסיבה להפסקת התשלומים באופן זמני הייתה מצבה הכלכלי הקשה של נתבעת 1 וכי הסכימה עם מר כרמי ז"ל על עיכוב בתשלומים.
זיכרון הדברים מיום 15.6.00 הוא הסכם לכל דבר ועניין. אני סבור כי זיכרון הדברים הוא מסוים דיו ויש בו את גמירות הדעת הנדרשת לכריתת ההסכם. לפיכך, העובדה שהצדדים בחרו להכתירו כ"זיכרון דברים" ולא "הסכם" דווקא, אינה גורעת ממסקנה זו. אינני מקבל את הטענה שלפיה זיכרון הדברים היה זמני. האמור בזיכרון הדברים עצמו סותר טענה זו, שכן הצדדים קבעו במפורש כי העמלה תשולם כל עוד הלקוח שהובא על ידי התובעת מזמין מוצרים מאת הנתבעת 1 (ראה ס' 5 לזיכרון הדברים).
האם הסכם הסוכן בוטל?
הנתבעות טענו כי הסכם הסוכן בוטל מזמן והתשלומים בגינו הופסקו כשנה לפני פטירת כרמי ז"ל. טענתם זו, אשר הופיע בעיקר בסעיף 24.5 לכתב ההגנה, נטענה באופן סתמי וכללי. הנתבעות לא פירטו כיצד בוטל ההסכם, האם על ידי מתן הודעת ביטול או בדרך אחרת. הנתבעות לא פירטו מתי בדיוק בוטל ההסכם, היכן בוטל, מי ביטל אותו וכאמור, אף לא פורט כיצד בוטל. טענה על ביטול הסכם היא טענה משפטית. טענה כאמור, שאיננה מלווה בפירוט העובדות הרלוונטיות שמקימות את טענת הביטול, נותרת כטענה משפטית חסרת תוכן, שאינה מקימה עילת הגנה כשלהי.
אולם יתרה מכך: גם לא הוצגה בפני כל ראיה ממשית לכך שההסכם בוטל על ידי מתן הודעת ביטול, לא במהלך חייו של כרמי ז"ל וגם לא לאחר מכן. מצאתי בחומר הראיות מספר מכתבים מטעם עו"ד נביאי אל הנתבעת 1 ומהם עולה כי התובעת החזיקה בדעה כי ההסכם לא בוטל וכי הנו שריר וקיים ואף הופר בידי הנתבעת 1. מנגד, לא מצאתי כל מכתב תשובה למכתבים אלה וגם לא מכתבים מלפני פטירתו של כרמי ז"ל.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
