פסק-דין חלקי בתיק א 39160/07

התובעים בני זוג מתל אביב (להלן:" כהנא") רכשו מאת הנתבעת (להלן :" רויטמן") דירת מגורים ברחוב בורלא בתל אביב (להלן:" הדירה") לפי הסכם מיום 3.9.01 (להלן:" ההסכם") ובה נמצאו, כך לגירסתם, פיגמי איטום שקיומם הוסתר.

לדיבריהם, נוכחו בקיומה של נזילת מים פעילה ביום מסירת הדירה בראשית נובמבר 2001  אשר הצריכה ביצוע תיקון מיידי בעלות של 21,781 ש"ח. לשיטתם, צפויות בעתיד דליפות מים נוספות אלא אם כן יבוצע מהלך נרחב של תיקונים (הכולל תיקון יסודי במרפסת, בגגון ובקיר הסמוך למניעת דליפות מים , טיפול בפירוק הגינון והחזרתו ותיקוני טיח וצבע פנימיים) הנאמד לפי חוות דעתו של המהנדס מיכאל מרטון (להלן:" מרטון") בסך של כ- 122,000 ש"ח. פיגמי האיטום שהוסתרו, כך לשיטת כהנא, מהווים הפרה יסודית של הוראות ההסכם שבין הצדדים באופן המחייב את זיכויים בפיצוי המוסכם שנקבע בו בסך של 71,000$. לחילופין, יסתפקו כהנא בהשבת העלות ששולמה וזו המוערכת לתיקון פיגמי האיטום למניעת חדירת מים עתידית.

רויטמן מכחישה את התביעה תוך שהיא טוענת למניעות בשל שיהוי והפרזה בהערכת העלויות הנטענות אשר אינן עולות, לגירסתה, על הסך של 5,500 ש"ח.

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית שתועדה לפרוטוקול יום 19.12.07 ולפיה יינתן בשלב הראשון פסק דין  חלקי בשאלת ההפרה הנטענת, לאחר שמיעת ראיות ממוקדת ולניכחה ייבחן הצורך בהכרעה נוספת.

ראיות כהנא הוגשו באמצעות עדותה של תמר ריגאי (להלן:" תמר") והתובע מס' 1 (להלן:" מיכאל") ואילו ראיות רויטמן נמסרו באמצעות רויטמן עצמה. העדויות נמסרו בתצהירים  והעדים נחקרו נגדית בישיבת יום 27.3.08.

בסיכומיהם היפנו הצדדים לתוצאות החקירות ולמימצאיו הרלבנטיים של מרטון כמבססים כל אחד את עמדתו הוא.

מימצאיו הרלוונטיים של  מרטון  כוללים את סעיפים 6.1, 6.2 6.3, 6.4, 7.1, 7.2, 8.1, 8.2 ו- 8.5 לחוות דעתו מיום 17.2.06. (להלן:" חוות הדעת")

בחוות דעתו זיהה מרטון דיווחים על קיומן של נזילות חוזרות וחמורות בשנים 2000 ו - 2002, אשר פסקו לאחר ביצוע תיקונים מקומיים. הפעולות שנעשו כללו איטום אדניות ותיקון ניקוזים ואולם , בכך לא נפתרו לדעת מרטון הליקויים הבסיסיים בנושא האיטום שמקורם בקיומו של מעקה כפול בחללו מצטברים מים העלולים לשוב ולחדור לדירה שמתחת. מוקדי הסיכון שזוהו ע"י מרטון כוללים גם את מיפגש החלל הסגור עם הקיר בגובה הגגון בסלון שבו בפועל נתגלו בעבר  נזילות, שתוקנו אמנם, אך להערכתו קיימות אינדיקציות לכישלון ניסיונות התיקון בהיווצרותם של סימני רטיבות חדשים בהם נכח בביקורו משנת 2005. 

מימצאים אלה, כך טוענים כהנא מלמדים על קיומם של פיגמי איטום מהותיים בדירה, שהיו בידיעתה של רויטמן ולא הובאו בפניהם ערב חתימת ההסכם ובהסתרתם יש כדי להוות הפרת הסכם.

לעומתם, טוענת רויטמן אשר איננה מכחישה את עצם קיומן של הנזילות, כי האמינה באמת ובתמים שאין המדובר אלא בליקויים שוליים שתוקנו.

חזית המחלוקת

לנוכח האמור לעיל נראית חזית המחלוקת כמצומצמת למדי.

מחומר הראיות נלמד כי בעבר נוצרו בעיות רטיבות בדירה וברכוש המשותף, כי רויטמן נדרשה לבעיות אלה וידעה על קיומן, וכך נשמעו דבריה בעניין זה בעמ' 22 שורה 1-9  לפרטיכל יום 20.2.08 (להלן:" הפרטיכל"):

"כעבור חודש, אחרי שהוא טיפל בריצוף, הופיעו עוד פעם מים אצל גב' ריגאי, באוקטובר 2000 זו היתה פעם ראשונה, אז אני לא ידעתי   מה לעשות והיא אמרה לי שיש לה את המומחה הכי גדול, הביאה לי את הטלפון, לא ביקשתי הצעת מחיר אחרת, נורא רציתי לפתור את הבעיה שהיא תהיה שקטה, אז הזמנתי אותו, הוא הגיע, פרופסור ממש, בדק שזה הריצוף, שאלתי אותו אם הוא בטוח, הוא סידר את הריצוף, כעבור זמן, ב-1.12.00, ז"א, כל החורף עמד לפנינו, הופיע בפעם השנייה, אבל זה מקרה אחד אז אני מיד התקשרתי לברדה, הוא בא ובדק חריצים, בני 11 שנה, זו מרפסת פתוחה, הוא סתם את כל המים ואמר שזה בסדר"

וכן השווה לדבריה  של האחרונה בעמ' 23 שורות 5-8 לפרטיכל:

"הגג של השירותים  הוא רכוש משותף, הרבה שנים היה כתם, סולל בונה טיפל ולא טיפל והופיע ולא הופיע, היו סימני רטיבות, אבל, למזלי, במאי 2001, באותה שנה לפני החוזה, באו, עשו תיקון מאוד יסודי עם מכשור למעלה ולמטה, הציפו את הגג יומיים שלמים.."

 עוד נלמד כי מצד רויטמן ננקטו פעולות לתיקון הנזילות וכך נשמעו הדברים מפיה בעמ' 21 שורות 26-29 לפרטיכל:

"הגב' ריגאי בעקבות גשמים מאוד גדולים באה אלי ואמרה לי שיש נזילה, אני ירדתי וראיתי, לא הצפה, אלא נזילה לאורך הקיר, היא אמרה לי שיש לה את המומחה הכי גדול, מר ברדה, הוא תיקן באוקטובר 2000 והשלים את התיקון ב.1.12.00,"