פסק-דין חלקי בתיק א 38268/04

אין מחלוקת כי התובעת הינה הבעלים של מקרקעין הידועים כחלקה 25 בגוש 6213, עליה בנוי בית כנסת, שמידותיו בתוך החלקה, ומיקומו המדויק, הוגדרו על ידי המודד, מר גלעד חפשי.

המודד לא נחקר וחוות דעתו, היינו מפת המדידה הוגשה ללא התנגדות, ולכן ביחס למיקום, וגבולות הנכס נשוא דיוננו, אין כל מחלוקת, (להלן: "בית הכנסת"), כמו כן מובהר כי מפת המדידה הינה חלק בלתי נפרד מפסק דיני זה.

בתיק זה נשמעו העדויות, והוגשו סיכומי הצדדים בכתב, ופסק דיני זה ניתן לאחר קבלת סיכומי הצדדים.

טענות התובעת:

התובעת טוענת כי בשנת 1935 רכש מר וינרב נתן ז"ל מחצית מהחלקה, הוצג נסח היסטורי.

בשנת 1961 העביר מר וינרב ז"ל את חלקו בחלקה לחברת גבעת רגבאר בע"מ. לאחר פירוק מרצון של החברה בשנת 1966 הועברו הזכויות לילדיו של מר וינרב ז"ל , ובסופו של דבר רכשה התובעת בשנת 1996 את הזכויות במקרקעין.

התובעת השלימה את רכישת הזכויות ורכשה גם את המחצית השנייה של החלקה מחברת חלק 25 בגוש 3213 בע"מ, ובכך הושלמה העברת הזכויות בחלקה במלואה לתובעת.

התובעת טוענת כי הינה הבעלים של החלקה בשלמותה.

התובעת טוענת כי רכשה את המקרקעין בתמורה מלאה ובכסף רב.

התובעת טוענת כי הנתבעים ו/או מי מהם פלשו ו/או תפסו חזקה בנכס, (כמוגדר לעיל), ללא קבלת רשות ובניגוד לרצונה.

התובעת טוענת כי הנתבעים מחזיקים בשטח זעיר מתוך כלל החלקה כולה, ובהחזקתם מפריעים לפיתוחה.

התובעת טוענת כי על פי תוכנית בניין עיר החלה על החלקה ניתן להקים בה פרויקטים שונים לרווחת הציבור בכללותו, תוכנית שאושרה הם בוועדה המקומית והן בוועדה המחוזית.

התובעת טוענת כי הנתבעים לא קיבלו כל רישיון ולא קיבלו כל הסכמה לחזקתם בנכס, וכי נדרשו לפנותו בהיותם פולשים ומסיגי גבול, ולפיכך עותרת התובעת להורות על פינויים וסילוק ידם.

טענות הנתבעים:

הנתבעים טוענים כי המדובר בבית כנסת המצוי במקום עוד מלפני קום המדינה.

הנתבעים טוענים כי עוד בשנות החמישים שגשגה קהיליית בית הכנסת, וכי מאז שנת 1947 לפחות הם עושים שימוש בבית הכנסת לשם בית תפילה.