פסק-דין חלקי בתיק א 28389/03

1.         התובעת ילידת 9.1.49, פסיכולוגית במקצועה, עבדה כפסיכולוגית  שכירה במשך כ- 12 שנים ומשנת 1998 החלה לעבוד באופן עצמאי כפסיכולוגית במקביל לעבודתה כשכירה.

התובעת החליטה לבטח עצמה באמצעות פוליסת בביטוח חיים .

ביום 15.2.00 חתמה התובעת על הצעה לביטוח חיים/פוליסת פרט/קופת גמל לתגמולים לעצמאיים (להלן:?"הצעת הביטוח") באמצעות סוכנות הביטוח דר-רבדים במצורף לה הצהרת בריאות וטופס ויתור על סודיות רפואית, כאשר תאריך תחילת הביטוח בסעיף 4 להצעה הינו חודש מרץ 2000.

ההצעה לביטוח חיים הועברה למבטחת - הנתבעת ואושרה על ידה .

ב- 23.2.00 הונפקה פוליסת הביטוח ונשלחה לתובעת.

2.         ב- 1.5.00 מחמת עייפות יתר , תשישות וגרד פנתה לרופא משפחה והרופא ד"ר בן ששון הפנה את התובעת לערוך בדיקת דם כוללת. בבדיקה נמצא כי תפקודי הכבד גבוהים עד פי שתיים מהנורמה.

לאור תוצאות בדיקת תפקודי הכבד נשלחה התובעת לבדיקות נוספות וב- 14.5.00 נמצא כי היא סובלת מהפטיטיס C חיובי.

התובעת טוענת כי טרם הידבקותה במחלה היתה בריאה ותיפקדה באופן מלא וחיוני ואילו לאחר מכן הינה סובלת מחולשה, עייפות וקשיי תפקוד.

התובעת הוכרה כזכאית לקצבת נכות כללית (זמנית), על ידי המוסד לביטוח לאומי בשיעור של 100% החל מ- 1.12.00 ועד 31.7.03.

התובעת טוענת כי נבדקה על ידי מומחה ברפואה תעסוקתית ד"ר רפלובסקי בצלאל אשר קבע כי היא סובלת  מבעיה בריאותית המגבילה כושרה לעבודה ונמצאת במעקב ובטיפול רפואי ואיבדה כושרה לעסוק בעבודתה ובכל עבודה אחרת.

מכאן לדבריה על הנתבעת לשלם לה תגמולי ביטוח לפי הרשימה שבפוליסת הביטוח (דף פרטי הביטוח) אשר הוצאה לתובעת על ידי הנתבעת בה פורטו 4 כיסויים ביטוחיים שלפי תוכנית הביטוח.

התובעת טוענת כי היא זכאית לתגמולי ביטוח בגין תוכניות הביטוח כדלהלן:

מזור 18 - תשלום עקב גילוי מחלה קשה בסך של 100,000 ש"ח (קרן)

שלווה מורחב - תשלום חודשי עקב אובדן כושר העבודה בסך 3,750 ש"ח לחודש (קרן) לאחר ניכוי 3 חודשי המתנה .

לעתיד סכום חודשי של 4,076 ש"ח (ממודד ליום 1.3.02 ועד 28.2.2014.

התובעת טוענת כי תביעתה נדחתה על ידי הנתבעת שלא כדין ועומדת בסתירה להוראות סעיף 12 ו- 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973.

3.         הנתבעת טוענת כי הסכימה לקבל את התובעת לביטוח לאור הצהרותיה הכוזבות של התובעת, אשר הפרה את חובת הגילוי המוטלת עליה, באשר לא נתנה תשובות מלאות וכנות לגבי מצבה הבריאותי, לרבות בעיות כבד, גב, חולשה ועילפון. סימני המחלות ו/או בעיותיה הרפואיות נתנו אותותיהן עוד לפני תחילת הביטוח וההפרה של התובעת באי הגילוי, נעשתה בעניינים המהותיים לביטוח ו/או בכוונת מרמה. אם היתה יודעת הנתבעת, כמו כל מבטח סביר אחר, את מצבה של התובעת, לא היתה מתקשרת עמה בחוזה ביטוח אף תמורת דמי ביטוח מרובים.

לחילופין, אם היו נמסרות לנתבעת העובדות עובר לכריתת חוזה הביטוח, היתה דורשת בדיקות מקיפות ולא נקשרת בחוזה ביטוח, או שהתובעת היתה זכאית, אם בכלל, לתגמולי ביטוח מופחתים.

הנתבעת טוענת כי התובעת הפרה את חוזה הביטוח, או נהגה עם הנתבעת שלא בתום לב ובדרך המקובלת וחוזה הביטוח, אשר נכרת לכאורה, בטל מעיקרו משום שהתובעת ביקשה לבטח מצב שלא היה קיים כלל בנמצא.