פסק-דין חלקי בתיק א 24847/03

זוהי תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכושם של התובעים בעקבות מאורעות בהם ירדו גשמים בכמויות גדולות באיזור רמת גן,וגרמו להצפת עסקיהם של התובעים .

 התובעים טוענים כי בחודשי החורף של השנים 2000 ו- 2001 עקב שטפונות הוצפו וניזוקו עסקים , ובתים רבים של תושבי רמת גן באיזור ובכלל עסקיהם של התובעים. באירועים  המצוינים בתביעה. מים שנוקזו במעלה רחוב גבוטינסקי משני כיווניו זרמו לנקודת המפגש הממוקמת באזור הנמוך בסביבת גבוטניסקי 76-74 , לא נקלטו בקולט הביוב הסמוך עקב סתימה וגרמו לעליית מפלס המים בהדרגה , ובכך להצפה ושיטפון של עסקי התובעים .

 התובעים מיחסים לנתבעת את האחריות לגרימת הנזק לעסקיהם ,תוך הסתמכות על סעיף 235(2) לפקודת העיריות , בכך שהנתבעת התעלמה מחובתה על פי אותו סעיף , וכן הפרה את חובתה על פי סעיף 237 לפקודה בין היתר בכך שלא פיקחה על,ולא ווידאה את תקינות מערכת הביוב במקום מגוריהם של התובעים . ולחילופים בכך שלא תחזקה ובדקה את תקינות מערכת הביוב והניקוז , וגרמה לנזקים לתובעים .

  התובעים פירטו בכתב התביעה ובתצהירי העדות ראשית שלהם את הנזקים שנגמרו לטענתם לעסקיהם, ואף תמכו את טענותיהם בחוות דעת של שמאי מומחה .

 הנתבעת מאידך, דוחה את טענות התובעים וטוענת מנגד כי היא נקטה בכל האמצעים הדרושים למניעת הצפות בשטח שיפוטה בהתחשב בנתונים שעמדו לרשותה עובר לאירוע ההצפה. טוענת כי מערכות התיעול ו/או הביוב שבשטח שיפוטה פעלו כראוי ומילאו את יעודן ולא גרמו לאירוע הצפה . וגם הכחישה את חוות הדעת ואת הטענות בענין הנזקים הנטענים על ידי התובעים .

 מעל לכל טוענת הנתבעת כי אירוע ההצפה מהווה אירוע בלתי צפוי שלא ניתן היה לצפותו מראש ו/או למנוע את הנזקים אף בזהירות סבירה וזאת לנוכח כמויות הגשמים החריגות בהקפן ו/או בעוצמתן שירדו בשטח שיפוטה של הנתבעת במועד אירוע ההצפות .

    בישיבת יום 22/1/06 , ובתיאום עם באי כוח הצדדים , החלטתי להקדיש את הדיון בשלב זה לשאלת גובה הנזק, ואף הוצעה לצדדים הצעה בעניין שאלת האחריות.

 כמו כן לאחר שמיעת הראיות מטעם הצדדים , החלטתי ביום 25/6/06 שהצדדים יסכמו בשלב זה את טענותיהם בשאלת הנזק בלבד.

   טענות הצדדים בענין הנזק.

 כאמור התובעים תמכו את טענותיהם בחוות דעת מטעם שמאי מומחה , הוא השמאי אייל אברהם .

  בתחילת חקירתו הנגדים של השמאי, נשאל לגבי הכשרתו בהערכת נזקים בתחום האלמנטרי, והוא עונה , כי את מומחיותו בתחום זה הוא רכש מניסיון בעבודה , ולא צריך הכשרה פורמלי ת ( ראה עמ' 23 ) . זאת מן הפן הפורמלי .

 ומן הפן המהותי , השמאי לא בדק חשבוניות תיקון , אלא הסתמך על חוות דעת של אחרים .  הנה בעמוד 24 הוא עונה לבא כוח הנתבעת "

ת-....... בדקתי אחד לאחד וצילמתי אחד לאחד. בדקתי את כל המכונות של התובע 1 . התייעצתי עם מומחים בטיפול במכונות והגעתי למסקנות . וגם אני ראיתי את ההוצאה של כל מכונה ומכונה .

ש- יש לך את הצעות המחיר או חוות הדעת של אנשי מקצוע ?

ת- אני הגעתי  למסקנה בהתאם לייעוץ שקיבלתי מהטכנאים . לא יודע אם התיקונים בוצעו בפועל  לפי ההמלצות שלי . אלה נזקים שנגמרו בגלל הגשם והשיטפון ".

   הנה , המומחה מבסס את חוות דעתו על התיעצויות שעשה עם אנשי מקצוע אחרים , ולא על פי שיקול דעתו שלו כמומחה . אותן חוות דעת של  בעלי המקצוע לא צורפו לחוות הדעת שלו , על מנת לעמוד על תוכנן ועל נכונותן . זאת בנוסף לכך שהשמאי מעיד כי את הידע שלו בתחום האלמנטרי הא רכש מניסיון בעבודה , ואת הידע הזה אין דרך לבדוק, הוסף לכך כי חוות הדעת בנויות גם על טענות התובעים , ללא כל בסוס במסמכים או אסמכתאות, והנה אין מנוס מן המסקנה כי חוות הדעת של השמאי מר אייל , אינה יכולה להיות ראיה עליה ניתן להגיע למסקנות בענין גובה הנזק של התובעים .

  זאת ועוד . בחוות דעתו של מר אייל, בעניין נזקיו של התובע מספר 1 מר יהודה כרמל , מציין הוא שני מועדים של אירועים , 3/1/00 -5/1/00 , ו4/10/00 . הנתבעת הגישה את המסמך נ/1 ובו אישור של מר עמוס פורת מן השירות המטאורולוגי, כי בתאריכים 4-6/10/00 , לא דיווחו תחנות הגשם בארץ על ירידת גשם, וגם בעיר רמת גן , לא היה גשם . אם כן האמור בחוות הדעת של השמאי , אינו נכון . בא כוח הנתבעת "הציע " למומחה שיכול להיות שהוא מתכוון ליום 25/10/00 , והוא משיב