פסק-דין חלקי בתיק א 16843/07

בתיק זה התקיים קדם משפט, במסגרתו עתרה ב"כ התובעים להורות על פסק דין.

לאחר הדיון ולאחר ששמעתי את הצדדים אני קובעת כי בנסיבות העניין כפי שיפורטו להלן יש מקום לעשות שימוש בסמכות ביהמ"ש על פי תקנה 145 (9) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

טענות התובעים:

התובעים טוענים בכתב תביעתם כי הינם בעלי הזכויות להירשם כבעלי דירה המצויה בבניין ברחוב האשכולית 20 ביפו, על כך אין מחלוקת.

התובעים טוענים כי הבניין נרשם כבית משותף וזאת על פי נסח  הרישום, תקנון ותשריט מוסכמים, שהוגשו לרישום, על כך אין מחלוקת.

לטענתם הנתבעים עושים שימוש ייחודי בחצר הבניין המהווה חלק מהרכוש המשותף, כמו כן נטען כי הנתבעים הקימו ללא שניתנה לכך הסכמה על ידי הדיירים האחרים מבנה חניה, שער לחניה, גג מעץ המשמש כמרפסת מוגבהת מעל למבנה החניה ושער ברזל פרטי המשמש לכניסת הנתבעים לדירותיהם.

התובעים טוענים כי הנתבעים עושים שימוש בחלק מהרכוש המשותף הנ"ל שימוש ייחודי בניגוד לתקנון, בניגוד לצו הבתים המשותפים, ומונעים שימוש מדיירי הבניין האחרים ובכלל זה מהתובעים שלא כדין.

לכן עותרים התובעים להורות על סילוק ידם של הנתבעים מהרכוש המשותף, וכן להרוס את החלקים שנבנו ברכוש המשותף, עוד עותרים לחייב את הנתבעים לשלם דמי שימוש ראויים.

טענות הנתבעים:

הנתבעים טוענים כי הם עושים את אותו השימוש כבר שנים ארוכות, עוד בטרם רכשו התובעים את דירתם בבניין.

עוד נטען כי הבנייה נעשתה על פי היתר כדין.

הנתבעים טוענים כי חצר הבית המשותפת מחולקת לשניים חלק אחד של החצר גובל ברחוב האשכולית וחלק אחר גובל ברחוב ולנסיה. בשל צורתו של הבניין, לתובעים אין גישה לחצר הצפונית, והכניסה לדירתם של הנתבעים היא דרך החצר הצפונית. לטענתם גם החצר הדרומית הגובלת בדירת התובעים מתוחמת אף היא בשער נעול.

הנתבעים מאשרים כי לחצר הצפונית יש שער נעול ולכל דיירי הבניין למעט התובעים יש מפתח לחצר.

הנתבעים טוענים כי התובעים מנועים להעלות את הטענה בדבר החזקתם של התובעים בחצר ובמבנה החנייה, משום שהבנייה נעשתה על פי היתר, השערים פתוחים, השער והמבנה נבנו לאחר שהתגבש הסכם פשרה בין הנתבעים לבין מנהל מקרקעי ישראל, אשר התיר להם לבנות את המבנה ואת הגדר והשער, ובחצר הדרומית קיימת גדר.

דיון:

בדיון שבפניי הסתבר מה שברור מכתב ההגנה,  למעשה הנתבעים אינם מכחישים כי בנו את הגדר הצפונית כי קיים שער וכי התובעים אינם מקבלים את המפתח לשער זה. הנתבעים הסבירו את סירובם ליתן מפתח בכך שדרשו שהתובעים יתחייבו שהשער יהיה נעול לאחר שעה 12 בלילה.

עוד הנתבעים מאשרים כי הם עושים שימוש בחנייה, אלא שלטענתם כל דיירי הבניין יכולים לעשות שימוש בחנייה, משום שאין הם עושים שימוש ייחודי.

הנתבעים לא מכחישים כי קיים שער לחנייה, וכי הם אלה שמחזיקים את המפתח.

למעשה הובהר כי הנתבעים מעלים שתי טענות, הטענה הראשונה, המצב היה קיים עוד בטרם נרכשה הדירה על ידי התובעים. לא ברור לי מדוע טענה זו יכולה לשמש כהגנה, לאחר שברור כי צו הבית המשותף, והתקנון המוסכם נרשמו כדין  ביום 24.12.06. כל טענה שהייתה בפי הנתבעים בדבר זכותם לחזקה ייחודית כלשהי, הייתה אמורה לעלות לפני רישום הבית כבית משותף.