פסק-דין חלקי בתיק א 15289/02

נתוני רקע

1.         בתאריך 24.6.02 ארעה תאונת עבודה בה נפגע התובע (להלן, גם "ג'ינו") שעה שעבד אצל מעבידתו, היא הנתבעת 3 וצד ג' 2 (להלן, גם "אורעם"). באשר לנסיבות התאונה ניטשים חילוקי דעות חמורים. ועם זאת ישנן מספר עובדות שאינן שנויות במחלוקת.

2.         התאונה ארעה כאשר נפלה על ג'ינו קונסטרוקציית מתכת כבדה שהייתה מחוברת בחגורה כלשהי לשן של מלגזה, בבעלות אורעם (להלן - "המלגזה"). אין עוררין כי עובר לתאונה נקשרה הקונסטרוקציה למלגזה על ידי צד ג' 1 (להלן, גם "ולדימיר"), כשם שאין חולקין על כך שבשלבים הראשונים ולדימיר אף נהג במלגזה. כך, משום שצריך היה להוריד את קונסטרוקציית המתכת משולחן העבודה, ובהמשך להפוך אותה ולהחזיר אותה לשולחן העבודה. הקונסטרוקציה רותכה בצדה האחד, ואמורה הייתה להיות מרותכת מצדה האחר. זו הייתה הסיבה שהצריכה את פעולת הרמתה של הקונסטרוקציה באמצעות המלגזה. ועוד אין עוררין כי במועד הרלוונטי לולדימיר לא היה כל רישיון נהיגה. נטען כי לעניין פעילויות שונות במלגזה, כגון קשירת הקונסטרוקציה והפעלת שיני המלגזה על ידי המפעיל על ידי מתגים שמחוץ למלגזה, יש צורך ברישיון הפעלה. אין עוררין כי במועד הרלוונטי לא זו בלבד שלולדימיר לא היה רישיון נהיגה, אף לא היה לו רישיון הפעלה. בעקבות התאונה, שמא אף משום כך, פוטר ולדימיר מעבודתו. מר ענבר שלמה (להלן - "ענבר"), מנכ"ל אורעם, הנפיק מסמך ביום 25.10.02 (נ/4), המופנה לחב' כוח האדם ששלחה את ולדימיר לאורעם, ורשם בו כי "מאחר וולדימיר הפעיל מלגזה בעבודה כאשר אין ברשותו רישיון נהיגה ונהג בניגוד לנוהלי הבטיחות דבר שגרם באופן עקיף לתאונת עבודה למסגר במפעל הננו מפסיקים עבודתו החל מהיום 25.6.02".

3.         ג'ינו הגיש תביעת נזיקין כנגד הנתבעת 1 (להלן, גם "המגן"), היא מבטחת המלגזה. ואולם למקרה שתיטען הטענה להעדר ביטוח תקף, משום נהיגתו חסרת הרישיון של ולדימיר, הוא הגיש את התביעה אף כנגד הנתבעת 2 (להלן, גם "קרנית"). כך, ככל שבית המשפט יקבע כי נסיבות האירוע עולות לכדי "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה -1975 (להלן - "חוק הפלת"ד"). ואולם למקרה שבית המשפט יקבע כי נסיבות האירוע אינן בבחינת "תאונת דרכים", שאז ממילא תידחה התביעה הן כנגד המגן והן כנגד קרנית, תבע ג'ינו את מעבידתו, אורעם, מכוח רשלנותה הנטענת כמעבידה בהתאם להוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן - "פקודת הנזיקין").

4.         הנתבעות התגוננו בפני התביעה. קרנית הגישה הודעת צד ג', למקרה שהתביעה כנגדה תתקבל, הן נגד ולדימיר והן כנגד אורעם. כך, ככל שעסקינן בולדימיר, על כך שנהג במלגזה או הפעילה ללא רישיון נהיגה והפעלה. כך, ככל שעסקינן באורעם, על כך שהתירה שגרת עבודה נטענת בגדרה ולדימיר נהג במלגזה, כשהדבר נעשה בהוראת אורעם או עובדיה המוסמכים, והיה נחלת ידיעתה זמן רב לפני התרחשות התאונה.

5.         ולדימיר לא נקט בצעדים כבעל דין ומאמצים רבים נעשו, אף צווי הבאה, כדי לשמוע את עדותו. אורעם התגוננה בפני ההודעה והגישה הודעת צד ד' כנגד הצד הרביעי (להלן, גם "איילון"), היא מבטחתה בביטוח אחריות מעבידים. איילון התגוננה בפני ההודעה. כבר כאן אקדים ואציין כי הגם שאיילון טוענת, באורח טבעי, כי התאונה הנדונה היא "תאונת דרכים", וממילא לא תהא נפקות לביטוח המעבידים שלה כלפי אורעם, הרי אורעם, באורח משונה ותמוה, טוענת דווקא כי התאונה האמורה איננה "תאונת דרכים".

6.         ככל שעסקינן במסכת העובדתית שומה עלינו להידרש לארבע עדויות. האחת, של ג'ינו התובע. השנייה, של ולדימיר. השלישית, של מר יהושע אורמלנד (להלן - "יהושע"), שהיה מנהל עבודה באתר מטעם אורעם. הרביעית, של מר אלכס פורמן (להלן - "אלכס"), שהיה רתך בבית המלאכה של אורעם. נטען, בין השאר, כי יהושע ואלכס היו אף הם עדים לאירוע התאונה, אם ברב אם במעט.

            מרבית העדים האמורים מסרו תצהירי עדויות ראשיות, אף צירפו חתימתם למסמכים אלו או אחרים. לא זו אף זו: עם ולדימיר, יהושע ואלכס קיימו חוקרים פרטיים שונים של המגן וקרנית שיחות שהוקלטו ללא ידיעתם. שיחות אלו תומללו והוצגו לתיק בית המשפט. כבר כאן אקדים ואציין כי לא מצוי בתיק בית המשפט תמליל השיחה עם יהושע. וחרף זאת, ולנוכח העובדה שאין עוררין בסיכומי טענות ב"כ הצדדים באשר לציטוט הנכון של קטעים מהותיים בתמליל האמור, ראיתי לא לעכב הכרעתי משום כך.

            כל בעלי הדין שבפניי, זולת אורעם, סומכים ידם על הנאותות של התמלילים, אם ככל שעסקינן בהיבטים הטכניים, או ככל שעסקינן בנאותות התמליל. לאורעם יש השגות בעניין זה, והחלטתי לדחותן. אכן, לעניין שיקוליי, נחה דעתי כי אני יכול לסמוך, ולו לעניין הפלוגתאות שעליי להכריע בהן, כי התמלילים שבפניי, לרבות הציטוטים הרלוונטיים בשיחה עם יהושע, נאותים לחלוטין.

7.         בגדר השלב הדיוני שבפניי, אף זאת מוסכם על בעלי הדין, שומה עליי להכריע אך בשאלת סיווגה הנאות של התאונה, משמע האם היא "תאונת דרכים", וככל שכך ייקבע, האם נושאת בחבות לה המגן או קרנית. ככל שייקבע שעסקינן בתאונת עבודה על פי פקודת הנזיקין, ולעניין בחינת האשם עקב כך בין התובע לבין אורעם, ברי שיש להידרש בשלב הדיון הבא.

8.         המסכת שבפניי היא מסכת מורכבת, הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית. כך, משום ההסתעפויות האפשריות ממסקנות עובדתיות רבות שניתן להגיע אליהן במסכת שבפניי. כך, לדוגמא, ככל שעסקינן בהכרעה במחלוקת האם עובר לאירוע התאונה הייתה המלגזה נהוגה ומותנעת, על פי חלק מהגרסאות, או בעצירה ודוממת, על פי חלק אחר של הגרסאות. ככל שעסקינן בחלופה השנייה, ניטשת מחלוקת משפטית באשר למשמעות הנודעת לכך, לעניין החזקה החלוטה המרבה שדנה, כזכור, בניצול הכוח המכני של הרכב. לא אדרש לכל ההסתעפויות האמורות, לנוכח הכרעותיי העובדתיות. לבחינת המסכת העובדתית, איפוא, אדרש עתה.

המסכת העובדתית

9.         בסיכום טענותיה הנאה מסכמת ב"כ קרנית את מכלול המורכבות העובדתית במסכת שבפניי.וכך, כניתוחה, קיימות מחלוקות "מי הורה לדניסוב לעשות שימוש במלגזה, מה היה מצבה של המלגזה במועד התאונה - האם הייתה בנסיעה או עמדה נייחת, האם הייתה מונעת או דוממת, מה היו מעשיו של התובע במועד התאונה ועובר לה, היכן היה דניסוב בזמן שהקונסטרוקציה נפלה, האם נהג במלגזה, האם עמד לידה והפעיל אותה מבחוץ או שמא בכלל החזיק את הקונסטרוקציה ביחד עם התובע, היכן היה מנהל העבודה, יהושע... ומה היו מעשיו במועד התאונה וחשוב לא פחות - מה גרם לתאונה" (סעיף 2).

10.        כאמור, ניצבות בפניי ארבע עדויות. לכאורה נהיר, בהעלם ראשון, כי לג'ינו ולולדימיר יש אינטרס מובהק שלא לומר את האמת. ג'ינו, באורח טבעי, לנוכח האינטרס שלו לזכות בתביעה, אף לזכות בכך שהתאונה תסווג כ"תאונת דרכים", שהרי אם תסווג כ"תאונת עבודה" לפי פקודת הנזיקין, צפוי בית המשפט להידרש לאשמו התורם, ושמא המכריע. ולדימיר, משום החשש שלו בפני תביעת השיבוב של קרנית, ככל שתחויב בדינה. אכן, יש לולדימיר אינטרס לשכנע שמכל מקום, ולו לטעמו, במועד הקריטי עובר לתאונה הוא לא נהג במלגזה.

            מנגד, לכאורה, ליהושע ולאלכס אין אינטרס שלא לומר את האמת, מהטעם הפשוט שחדלו מזה שנים להיות עובדיה של אורעם, וממילא אין להם כל מחויבות כלפיה. וככל שכלפי יהושע הדברים אינם כה חד-משמעיים, לנוכח טענות רשלנות חמורות המוטחות כנגדו וכנגד התנהלותו על ידי חלק מבעלי הדין, מובהק יותר המצב כלפי אלכס, עובד פשוט שלכאורה לא יכול להיות לו כל עניין שלא לומר את האמת.

            וחרף כל אלו גמרתי בדעתי כי לכל הדעות איני יכול לסמוך, דווקא על גרסתם של יהושע ושל אלכס. כך, משום סתירות חמורות ומהותיות שלא ניתן להתייחס אליהן בשיוויון נפש והחותרות באורח חמור במהימנותן. אכן, ככל שעסקינן ביהושע בדעתי לסמוך מסקנותיי, לא על עדותו בפניי אלא על תמליל שיחתו המוקלטת עם החוקר הפרטי.

11.        ככל שעסקינן באלכס, הרי בתצהירו הוא מציין כי הוא ראה את אירוע התאונה, כאשר הוא עבד על שולחן עבודה סמוך. הוא ראה את ניסיונו של ג'ינו להפוך את הקונסטרוקציה, אף את הוראתו לולדימיר להרים את הקונסטרוקציה בעזרת המלגזה. מנגד, בחקירתו הנגדית ניתן היה ללמוד כי הוא לא ראה את האירועים שקדמו לנפילת הקונסטרוקציה, אלא רק לאחר שזו נפלה.

ואולם, הסתירה החמורה והמשמעותית שלו היא באשר לשאלה מי נהג במלגזה, עובר לאירוע התאונה. בעניין זה מסר אלכס שתי גרסאות סותרות. האחת, שנמסרה לחוקר בשיחה מתומללת, מעלה בעליל כי היה זה ולדימיר שעבד על המלגזה ונהג בה. החוקר שואל אותו, בין השאר, האם ולדימיר "נסע אחורה" ואלכס משיב "כן". מנגד, ורק בגדר חקירתו שבפניי העיד אלכס כי היה זה ג'ינו עצמו אשר הפעיל את המלגזה והרים את הקונסטרוקציה לאוויר, כאשר איש זולתו אינו טוען את הטענה האמורה. והרי ולדימיר עצמו מודה כי בכל השלבים הראשונים היה הוא המעורב, הן בהפעלה והן בנהיגה, ורק בסופה של הפעילות הוא ירד מהמלגזה, שהייתה בעצירה ולא מותנעת. והנה אלכס מציין בעדותו כי היה זה ג'ינו, וג'ינו בלבד, שמלכתחילה נהג והפעיל את המלגזה, ולאחר מכן ירד ממנה, כאשר לכל אורך הדרך ולדימיר נמצא מחוץ למלגזה ומהלך לצדה.

לנוכח כל אלו אין בדעתי לסמוך ממצאיי על גרסתו של אלכס.