פסק-דין חלקי בתיק א 10421/06

          א.      התובע חבר קבוץ חצור, יצא ביום 18.9.04 מביתו כששמע טרקטורונים חוזרים ומשתוללים בשטח הקבוץ.

          ב.      התובע וחברו, עד התביעה מר מנחם יריב, בקשו לגרום לטרקטורונים לעזוב את שטח הקבוץ כשלפתע טרקטור אחד התהפך.

          ג.       התובע וחברו רצו לקראת הטרקטורון ההפוך, שאר הטרקטורונים החל לברוח ותוך כדי הבריחה פגע אחד מהם, בתובע.

          ד.      מאחר ומדובר בתאונת פגע וברח וזהות נהג הטרקטורון הפוגע אינה ידועה הוגשה התביעה נגד הנתבעת מכוח סעיף 12 (א) (1) חוק הפלת"ד.

2.       סלע המחלוקת

          לטענת הנתבעת, ארעה פגיעתו של התובע במתכוון על מנת למנוע ממנו לתפוס ו/או לזהות את נהג הטרקטורון שהתהפך, לאחר שהשתולל בשטח הקבוץ, ועל כן אין הפגיעה, הגם שנעשתה באמצעות רכב מנועי מהווה תאונת דרכים שכן היא נכנסת לגדר החזקה הממעטת של "מעשה שנעשה במתכוון".

3.       המסגרת הנורמטיבית

          א.     כאמור ב סעיף 1 לחוק הפלת"ד:

                   "תאונת דרכים - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע...

                   ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם ע"י המעשה עצמו ולא ע"י השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי".

          ב.      גם סעיף 7 (1) לחוק מתייחס לתאונה מכוונת כשהוא קובע כי:

                   "נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה:

                   (1) מי שגרם לתאונה במתכוון".

          ג.      בע.א. 1342/99 גוני בנא נ. אררט חברה לבטוח בע"מ פד"י נד (4) (1) נדון סעיף 7 (1) ונקבע כי: "הכוונה לגרום לתאונה, שבה דן סעיף 7 (1) לחוק הפיצויים, הינה כוונה של ממש, העולה כדי מזימה ישירה, ואין די בהוכחת רשלנות או פזיזות כדי להחיל סעיף זה. ראו א' ריבלין, תאונת הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים בעמ' 243.

                   בנסיבות המקרה דנן, התשתית הראייתית שהוצגה בפני ביהמ"ש המחוזי אינה מוכיחה כי המערער התכוון לגרום לתאונה ברמת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי, דהיינו בעודף הסתברות...".

          ד.      כב' השופט ריבלין בספרו תאונת הדרכים הנ"ל, דן בשאלת התאונה המכוונת ולדעתו: "סוגית התאונה המכוונת מוסדרת, כיום, בחוק הפיצויים בשתי הוראות נפרדות... נקודת המוצא לשתי ההוראות האמורות שבחוק - שונה. ההגדרה שבסעיף 1, סיפא, לחוק הפיצויים, הוכחה בשאלת הקשר הסיבתי המשפטי שבין השימוש ברכב לבין התוצאה המזיקה. ההוראה המצויה בסעיף 7 לחוק - יסודה בשיקולים של 'תקנת הציבור'...