פסק-דין בתיק תק 5708/02

1.         ביום 27.4.01 התקשרו הצדדים בהסכם לפיו מכר התובע והנתבע שכנגד (להלן: " התובע") את דירתו לנתבעים והתובעים שכנגד (להלן: " הנתבעים") תמורת סך של 620,000 ש"ח בתשלומים כדלקמן:

א.         סך של 5,000 ש"ח ביום 22.4.01.

ב.         סך של 415,000 ש"ח עד ליום 4.5.01.

ג.          היתרה בסך 200,000 ש"ח במסירת החזקה בדירה.

            כן נקבע כי החזקה תימסר לא יאוחר מיום 1.6.01.

            התשלום האחרון שולם ע"י הנתבעים, בנסיבות שעוד יובהרו, רק ביום 14.2.02. הנתבעים שילמו את התשלום האחרון בתוספת הפרשי הצמדה מיום חתימת החוזה ועד למועד התשלום, למעט תוספת מדד חודש ינואר 2002 בשיעור של 1.1%, בסך 2,222 ש"ח.

התביעה הוגשה לתשלום סכום זה.

2.         לטענת הנתבעים הם היו מעוניינים לרכוש דירה אליה יוכלו להיכנס במהירות, גם אם רישום הזכויות יתעכב, שכן היה עליהם לפנות דירה אחרת בה התגוררו. עפ"י המלצת אביו של התובע הוסכם כי בא כוחו, עו"ד גרינפלד, ייצג את שני הצדדים, וזאת בין היתר בהתחשב בהיכרות שקיימת בין הורי הנתבעים להורי התובע ולעו"ד גרינפלד. בשל מערכת יחסים זו סמכו הנתבעים, לגרסתם, בעיניים עצומות על הנתבע, ולא דרשו שיציג בפניהם אישור על זכויותיו בדירה. עוד טענו כי כששאלו את עו"ד גרינפלד במעמד חתימת החוזה כמה זמן תארך העברת הזכויות בדירה על שמם, השיב שהדבר יארך כשבועיים או שלושה. בסופו של דבר, נרשמו הזכויות על שם הנתבעים כשבועיים לאחר שנרשמו על שם התובע, אלא שרישום הזכויות על שם התובע ארך זמן רב. לטענת הנתבעים התברר להם רק בדיעבד שהתובע רכש את הדירה מאישה ושני ילדיה הקטינים לאחר פטירת בעלה, שהזכויות על שמם טרם נרשמו, ואשר מכירת הדירה על ידם הצריכה אישור בית משפט. העובדה שהזכויות אינן רשומות על שם התובע נודעה לנתבעים לטענתם רק יומיים לאחר חתימת החוזה, ורק מספר שבועות אח"כ נודע להם שגם זכויות המוכרים לתובע (דהיינו האישה והילדים שירשו את אב המשפחה שנפטר) טרם נרשמו במנהל מקרקעי ישראל.

            את התשלום השלישי, שכנגדו היו הנתבעים זכאים לקבל חזקה בדירה, התכוונו לשלם באמצעות משכנתא, ואולם לא יכלו לקבל את המשכנתא בשל כך שהזכויות לא היו רשומות על שם המוכר, והם גם לא היו מוכנים לשלם את מלוא מחיר הדירה מבלי שיעשה רישום זכויות על שמם. לטענתם עקב אי הגילוי האמור, בשל כך שזכויותיהם לא הובטחו כראוי ע"י עו"ד גרינפלד, ומאחר ורישום הזכויות ותשלום התמורה התעכב לתקופה ממושכת נגרמו להם נזקים והוצאות אותם הם מקזזים כנגד תביעת התובע, וכן תובעים אותם במסגרת תביעה שכנגד כפי שיפורט בהמשך.

            לטענת הנתבעים אין הם חייבים בתשלום הפרש המדד לחודש ינואר הן משום שהחוזה לא קבע כי התשלומים ישולמו עם הפרשי הצמדה, והן משום שהם ניזוקו כאמור לעיל ונזקיהם עולים על הסכום הנתבע.

3.         אין חולק כי הנתבעים פנו ושכרו את שירותיו של עו"ד נוסף, עו"ד שמואל אפל. עפ"י דרישתו, ובהסכמת הצדדים נרשמו שני משכונות על הדירה, האחד לטובת התובע והאחר לטובת הנתבעים. בנוסף נחתם נספח להסכם על-פיו תימסר החזקה בדירה כנגד ביצוע התשלום השני ומסירת ערבות בנקאית להבטחת תשלום יתרת התמורה.

4.         כן יש לציין כי הנתבע שהינו סטודנט למשפטים הגיש תלונה נגד עו"ד גרינפלד ללשכת עוה"ד בגין השירות שקיבל ממנו.

5.         כאמור התביעה היא לתשלום הפרש מדד חודש ינואר, בעוד  שלטענת הנתבע אילו נעשה הרישום תוך שבועיים כמתוכנן, לא היה עליו לשלם הצמדות למדד. לטענתו, במידה ויחוייב לשלם הפרשי הצמדה - יצא ניזוק למרות שהדחייה ברישום לא נגרמה באשמתו. כן טען כי החוזה אינו קובע תשלום הפרשי הצמדה.

נראה כי גם הנתבעים עצמם סברו כי הגם שבחוזה לא נקבעה הוראה כלשהי להצמדת התשלום, מוסכם בין הצדדים מכללא על הצמדה כאמור, במיוחד כאשר התשלום נדחה תקופה ארוכה. אין בכך פגיעה כלשהי בנתבעים, אלא התאמת התשלום בנסיבות אינפלציוניות. עובדה היא שהנתבעים שילמו את כל הפרשי ההצמדה, למעט האחרון.

לפיכך זכאי התובע להפרשי המדד האחרון בסך של 2,222 ש"ח.

6.         לא קיבלתי את גרסת הנתבעים לפיה לא ידעו כי הזכויות על שם התובע לא נרשמו עובר לכריתת החוזה. ראשית, הן עו"ד גרינפלד והן התובע העידו שהדבר נאמר לנתבעים במפורש עובר לכריתת החוזה. שנית, הנתבעים מצטטים מהחוזה באופן חלקי את המשפט: " המוכרים מצהירים כי הם בעלי הזכויות של הדירה במנהל מקרקעי ישראל .... " מבלי לצטט את המשכו של המשפט: " וכי זכויותיהם בדירה נמצאים בשלבי רישום במנהל מקרקעי ישראל".

מכאן שגם מלשון החוזה עולה כי זכויותיו של המוכר טרם נרשמו על שמו.

יש אף לציין כי, הגם שהנתבעים מקפידים לכנות את עו"ד גרינפלד "ב"כ התובע" , הרי שאין מחלוקת כי הוא ייצג את שני הצדדים בעריכת ההסכם, וידיעותיו הן גם ידיעותיהם של הנתבעים בכל הקשור ביחסיהם עם התובע (להבדיל מיחסיהם עם עו"ד גרינפלד).

7.         הנתבעים טענו כי מצב הרישום היה כה סבוך עד כי משך 3 שנים לא רשם עו"ד גרינפלד את הדירה על שם התובע. לא הובאה ראייה כי היה קושי מהותי כלשהו ברישום. עו"ד גרינפלד העיד כי כל עוד לא ביקש התובע למכור את הדירה, לא הזדרז לרשום את הזכויות על שמו, וכי היה ידוע לנתבעים כי בסמוך לאחר כריתת ההסכם בדעתו לנסוע לחו"ל וכי יטפל ברישום רק לאחר חזרתו. כן העיד כי ככלל טופל הרישום על ידו באופן שוטף וללא מכשולים, למעט הימשכות הטיפול ברישום במנהל מקרקעי ישראל בשל שיפוצים שנעשו במשרדיהם.