פסק-דין בתיק תק 1645/02

  בפני תביעה , ותביעה שכנגד, לתשלום פיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכביהן של התובעת והנתבעת מספר 1 בתאונה אשר אירעה ביום 27/1/00 

  בתאריך הנ"ל נהגו הנהגות את רכביהם בדרך פתח תקווה מדרום לצפון ושתיהן הגיעו לצומת הדרכים דרך פתח תקווה- רחוב התחמושת ( ליד בנין עזריאלי)

   בכביש במקום יש שני נתיבי נסיעה לפניה ימינה . התובעת גב' יסמין שער מינאוי עצרה את כבה בנתיב השמאלי לפניה ימינה ואילו הנתבעת הגב' זייד עצרה את רכבה בנתיב הימני . שתיהן היו ראשונות בתור .

 עם התחלף האור ברמזור לירוק , החלו שתי הנהגות לנוע וכשהן בסיום הקשת ימינה אירעה התנגשות בין הרכבים

   התובעת טוענת כי הנתבעת סטתה עם רכבה שמאלה ופגעה ברכבה בצידו הימני , ואילו הנתבעת טוענת בתביעה הנגדית כי לא כן אלא שהתובעת היא אשר סטתה ימינה ופגעה ברכבה של הנתבעת

  במהלך הבאת הראיות, העדויות והחקירה הנגדית, שמעתי כי אחרי האירוע המשיכה התובת לנוסע מרחק מה ממקום התאונה , וכי הנתבעת היא אשר
"רדפה" אחריה ועצרה אותה . היכן נעצרו שני הרכבים ? בנתיב השמאלי ביותר מבין שלושה או ארבעה נתיבי נסיעה אשר במקום , כ 10-20 מטר אחרי מקום התאונה לדברי הנתבעת.

  מדוע בנתיב השמאלי.? התברר כי פניה של התובעת היו מועדות אחרי מעבר הגשר במחלף השלום להמשיך שמאלה ולרדת לאיילון צפון ( היא גרה באלפי מנשה ) , ואילו פניה של הנתבעת היו מועדות דרומה והיתה אמורה , אילולא התאונה, לפנות בצומת ימינה ועוד פעם ימינה לאיילון דרום .

   זו אומרת זו סטתה לנתיבי וזו אומרת זו סטתה לנתיבי . שתיהן היו לבדן ברכביהן, אין  עדים לתאונה , ועלי להכריע

   אני מקבל את גרסת  התובעת הגב' יסמין שער מינאוי

1-      הפגיעות ברכבים הינן בעיקר בדלת קדמית ימין של רכב התובעת עם המחצית הקדמית של הכנף הקדמית שמאלית של הנתבעת

2-     התובעת עמדה לפני שנכנסה לקשת הפניה ימינה בנתיב השמאלי , היא ביצעה פניה בקשת החיצונית של הפניה , כך שהיא עברה מרחק יותר גדול ממקום העצירה בקו העצירה ועד לפגיעה, הן בגלל שהקשת יותר גדולה והן בגלל כך שהפגיעה בפינה קדמית של הנתבעת עם הדלת הקדמית של התובעת

זאת אומרת שהתובעת נסעה יותר מהר מהנתבעת

3-     מדובר היה במזג אויר גשום , ראות קשה, וכביש רטוב. רכבים הנעים במהירות תוך ביצוע קשת ימינה , ובגלל הכוח הצינטרפוגלי, הם " מושכים" או " בורחים" שמאלה , כך שבהעדר כל תמיכה לגרסת הנתבעת , סביר להניח כי הרכבים משכו שמאלה, אך רכבה של הנתבעת משך יותר שמאלה והתקרב אל רכב התובעת

4-     אילו רכבה של התובעת היה נוסע במהירות יותר גדולה מזו של הנתבעת , ויחד עם זאת סוטה בחדות ימינה , ובגלל הכביש הרטוב , כי אז בגלל הפגיעה בחלק האמצעי שלו, סביר  כי היה חלקו האחורי נזרק שמאלה קדימה ומתסחרר , ומסתובב על צירו במקום . דבר שהנתבעת לא טוענת כי קרה

5-     מוכח כי התובעת התכוונה לפנות אחרי הגשר שמאלה לאיילון צפון, ותעיד על כך , נוסף לדברי התובעת עצמה , עדותה של הנתבעת שהרכבים נעצרו בנתיב השמאלי ביותר בכיוון מזרח . לא נטען בפני כי התובעת עשתה             " סלאלום " סטיה ימינה חזקה , פגיעה בנתבעת, ואחר כך סטיה חזקה שמאלה, עד הגעה לנתיב השמאלי , וכל זאת במרחק של  כ10-20 מטר אחרי התאונה

6-     הפגיעה ברכבה של הנתבעת ממוקדת יותר בחלק הקדמי בכנף השמאלית. והדבר מצביע על הסטת חזית רכבה שמאלה , כך שהצטמצם השטח שבא במגע עם רכב התובעת. אילו גרסת הנתבעת היתה נכונה ,לפיה התובעת היא שסטתה ימינה בפניה ימינה , כי אז הפגיעה היתה חייבת להיות ,מפוזרת" יותר על פני דופן שמאל.

משעמדו בפני גרסאותיהן זו מול זו של התובעת והנתבעת, ובעזרת הראיות הנסיבתיות אשר לעיל, אני מעדיף את גרסתה של התובעת

  אני מקבל את התביעה ודוחה את התביעה הנגדית