פסק-דין בתיק תק 12995/02

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת ומבטחתה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבה בתאונה שארעה ביום 23/6/02 .

במועד הנ"ל, נהגה הנתבעת במכוניתה בכביש  ת"א- אשדוד, כשהנתבעת נוהגת מאחוריה ברכב. לפתע, נפלו על המכונית כבלי חשמל של מתח גבוה, הנתבעת נבהלה, בלמה את המכונית והחל לנסוע בבהלה לאחור על מנת להתרחק מכבלי החשמל.  תוך כדי נסיעתה לאחור פגעה המכונית ברכב שעצר מאחוריה במרחק של כ- 3 מ' וגרמה לו לנזקים.

הנתבעות הגישו כתב הגנה וטענו כי יש לדחות את התביעה בשל רשלנות התובעת אשר לא שמרה על מרחק מהמכונית . למען הזהירות הגישו הנתבעות הודעה לצד שלישי כנגד חברת החשמל לישראל בע"מ בטענה כי זו אחראית לתקינות הכבלים.

רק בדיעבד נודע לנתבעת כי אין המדובר בכבלי חשמל מוזנים בחשמל , אלא בקווי מתח שנועדו לפירוק ואשר לא היתה טמונה בהם כל סכנה, מעבר לזו שארעה מהנפילה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי הנתבעת נקטה בפעולה סבירה, מבחינתה , אולם  היה עליה לצפות כי פעולה זו תגרום לנזק שארע. בדיעבד , לא היה נגרם לנתבעת כל נזק, מעבר לנזק שנגרם לה עד לאותו מועד,לו לא היתה עושה דבר, אולם זו חוכמה שלאחר מעשה ועל כן הנתבעת נהגה כפי שאדם סביר היה נוקט בנסיבות הענין אך אין בכך כדי לפטור את הנתבעת מאחריותה לנזק שנגרם.

בנסיבות אלו אני קובע כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת.

לטענת חברת החשמל, בשנה האחרונה אירעו מספר מקרים של גניבת כבלי חשמל מקווי חשמל, בין אם הם מצויים תחת מתח ובין אם הם מועמדים לפירוק. כבלי החשמל , נשוא התביעה, היו מועמדים לפירוק, אולם עוד בטרם בוצעה פעולה זו , אשר יש לבצעה בתיאום עם משטרת ישראל, נפלו כבלי החשמל לאחר שהעמודים עליהם הותקנו נוסרו  ע"י אלמונים, מבלי שידוע היה על כך לחברת החשמל. כן עולה מכתב ההגנה כי הצד השלישי"... עקב החשש מגניבת תיילים בקו חשמל שהיה מועמד לפירוק , פנה עשרה ימים לפני מועד האירוע לגורמים הרלבנטיים במשטרת ישראל . בקשתו היתה לקבל עזרה בעצירת התנועה ובחסימת כביש מס' 4, על מנת לפרק את תיילי החשמל , ולהורידם מעמודי החשמל , ובכך למנוע יצירת מפגע בטיחותי העלול להוות סכנה לגוף ולרכוש".

לתמיכה בטענתה, צרפה חברת החשמל העתק כתבה שפורסמה בעיתון

"מעריב" וממנה ניתן ללמוד על תופעה זו.

 מהאמור לעיל עולה כי חברת החשמל ידעה , עובר לאירוע , על התופעה ועל הסיכון שבהשארת הכבלים על מקומם , דהיינו , היא ידעה כי קיים סיכון כי בשל היותם של העמודים מועמדים לפירוק , קיים חשש כי יעשה ניסיון לנסרם,  ובכך עלול להיווצר אותו סיכון  שארע בסופו של דבר.

חברת החשמל טוענת כי ניסיונה למנוע את הסיכון לא עלה יפה שכן המשטרה דחתה את ביצוע הבקשה למועד אחר.ברם, לא הוכח בפני כי לא ניתן היה למנוע סיכון זה ,בין אם באמצעות הצבת שמירה ליד אותם עמודים מסוימים אשר היה צפי כי יעשה ניסיון לנסרם, ובין אם ע"י המשך הזרמת החשמל באותם כבלים עד להסרת העמודים .

הכבלים, בין אם היו מוזנים בחשמל, ובין אם לאו, הינם בגדר חפץ מסוכן וזאת נוכח הנזק העלול להיגרם בעקבות נפילתם, בין אם על נוסעים ברכב דו גלגלי החשופים בגופם לנפילת הכבל, ובין אם מפגיעה ישירה ברכבים הנוסעים וכן לסיכון בגרימת תאונות ולנזקי גוף ורכוש.

בנסיבות אלו, אני קובע כי חברת החשמל לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת טענתה כי לא התרשלה ועל כן עליה לשפות את הנתבעות בגין כל סכום שיחויבו לשלם לתובעת.

התובעת הגישה תביעה ע"ס 7,090 ש"ח בגין עלות תיקון הנזק שנגרם לרכב ושכ"ט שמאי, אני קובע כי נזק זה הוכח בפני.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעות , ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 7,090 ש"ח כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום 4.12.02 ועד התשלום המלא בפועל והוצאות משפט, לרבות אגרה, בסך  כולל של 500 ש"ח כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

אשר על כן אני מחייב את הצד השלישי לשלם לנתבעת מס' 2 סך של   7,090 ש"ח כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום 4.12.02   ועד התשלום המלא בפועל והוצאות משפט, לרבות אגרה, בסך  כולל של  700  ש"ח כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

פסק הדין ישלח לצדדים בדואר.

רשות ערעור תוך 15 יום לביהמ"ש המחוזי.

ניתנה היום ו' באייר, תשס"ג (8 במאי 2003) בהעדר הצדדים