פסק-דין בתיק תיק אזרחי 681/00

השאלה

דגם של מושב לאצטדיון נרשם כמדגם בישראל. האם פעולות שננקטו על ידי פלוני בישראל, אשר אפשרו ייצור, מחוץ לישראל, של תבנית שבאמצעותה יוצר, בחו"ל, מושב הדומה מאד לזה המתואר במדגם הרשום, - עולות כדי הפרת המדגם?

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.         התובעת, מפעל למוצרי פלסטיקה, השתתפה וזכתה במכרז של ההתאחדות לכדורגל לאספקת 30,000 מושבים פלסטיים לאצטדיון במאי 1996. לשם כך פיתחה התובעת דגם חדש של מושב לאיצטדיונים (להלן: "המושב"), אשר נרשם בישראל כמדגם מס' 26649 מיום 22.8.96 (ראו תעודת הרישום בנספח א' לכתב התביעה מיום 30.4.00). המושב הוצע למכירה על ידי התובעת, בין היתר, ביוון ובקפריסין. התבנית הועברה לקפריסין לחברת UNITED PLASTICS (LORDOS) Ltd. (להלן: "היצרן הקפריסאי") לצורך ייצור. משהסתיים תהליך הייצור, הושבה התבנית לתובעת. מאוחר יותר גילתה התובעת, כי היצרן הקפריסאי משתתף במכרזים בקפריסין עם מושב זהה, לטענתה, למושב התובעת.

התובעת

2.         התובעת טוענת כי הנתבעת, אשר עוסקת אף היא בענף הפלסטיקה, העתיקה על ידי טכניקה של הנדסה חוזרת (Reverse Engineering), את התבנית המשמשת את התובעת בייצור המושב וזאת לצורך ייצור מושבים המהווים חיקוי מושלם של מושבי התובעת. הנתבעת העבירה, לטענת התובעת, את התבנית (המועתקת) לייצור המושב ליצרן הקפריסאי, המייצר את המושבים ללקוחות בקפריסין וביוון תוך תחרות ישירה עם התובעת. התובעת טוענת,  כי פעולותיה של הנתבעת בישראל, הכוללות תכנון התבנית המעתיקה, בעלות עליה, מתן הצעות למכירתה ומימון ייצורה, עולות כדי הפרת מדגם התובעת הרשום בישראל, גזל סוד מסחרי, ועשיית עושר ולא במשפט.

הנתבעת

3.         הנתבעת טוענת, כי מעולם לא מכרה את המושב בקפריסין, אלא לכל היותר מימנה הכנת תבנית לייצור המושב, אשר יוצר על ידי היצרן הקפריסאי בקפריסין. התבנית עצמה יוצרה בפועל במזרח הרחוק.  לטענתה, המושב המיוצר על ידי היצרן הקפריסאי אינו מהווה הפרה של המדגם הרשום בישראל, הואיל והמושב של התובעת אינו רשום כמדגם בקפריסין, ועל כל פנים עובדת רישומו של מדגם למושב גם מחוץ לישראל, אינו חלק מעילת התביעה כאן.   פעולות הייצור והתכנון של התבנית להכנת המדגם, לא בוצעו בשטח מדינת ישראל, ועל-כן, לטענתה, מכוח עקרון הטריטוריאליות של דיני הקנין הרוחני, מימון בלבד של פעילות שנעשתה בחו"ל אינה מהווה הפרת מדגם של התובעת הרשום בישראל.   

עקרון הטריטוריאליות

4.         מטרת ההגנה על מוצרים פונקציונליים בעלי עיצוב תעשייתי מיוחד במדגם, כפי המוצר נשוא המקרה שלפניי, היא כפולה: לאפשר ליוצר, שמתחיל בייצור למטרות עסקיות, לקבל את מירב המידע על זכויות היוצרים בנכס התעשייתי לפני השקעות כספיות בו; לשמור על ייחוד המוצר ועל המונופול בשוק וליהנות מפירות השקעתו. ראו: ש. פרזנטי, דיני זכויות יוצרים, כרך ב' מהדורה שניה, תל-אביב תש"ס 2000, בעמ' 431. 

5.         פקודת הפטנטים והמדגמים (Patents and Designs Ordinance) 1924, בדומה לחוק הפטנטים תשכ"ז-1967, מעניקה זכויות טריטוריאליות בלבד. מוצר העונה על דרישות פקודת הפטנטים והמדגמים וכשיר לרישום כמדגם יהיה מוגן בגבולות הארץ בלבד.   עקרון זה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 3 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] הקובע כעוולה לפי הפקודה מעשים שנעשו בישראל והממלאים אחר ההגדרה המתאימה בפקודת הנזיקין.  ג' טדסקי (עורך), דיני הנזיקין כרך א' סעיף 57, סעיף 305.

המלומדים Lionel Bently & Brad Sherman ציינו לגבי ההיבט הבינלאומי של זכויות קניין הרוחני:

"One of the defining characteristics of intellectual property rights is that they are national or territorial in nature. That is, they do not ordinarily operate outside of the national territory where they are granted. The territorial nature of intellectual property rights has long been a problem to rights holders whose works, inventions, and brands are the subject of transnational trade."                                      

Lionel Bently & Brad Sherman, "Intellectual Property Law", Oxford University Press 2001, p. 4-5

המלומד Mossinghoff תיאר את עקרון הטריטוריאליות של דיני הפטנטים, אשר יפה גם לדיני המדגמים, כדלהלן:

"The eligibility for and the scope of patents are determined by the nations granting the patents, and patent rights are limited to the territory under the governing authority's jurisdiction. Due to the territorial nature of patent rights, protection varies in a number of important ways: acquisition, maintenance, validity, scope, enforcement and patent term."

 -    G. Mossinghoff, "World patent System circa 20xx A.D.", The Journal of Law and Technology (1998), Vol. 38, 529 at 531

-         כמובא אצל ע. פרידמן, פטנטים- דין, פסיקה ומשפט משווה, תשס"א 2001 בעמ' 253.

ראו גם: ע"א 148/64, בוליסלב הוכמן תרמאויל בע"מ נ' גרשון פאגלין ובניו, פ"ד יח(3) 640, 644-ז (להלן: "עניין בוליסלב").