פסק-דין בתיק ת.א 754/01

1.      התובעת, הינה חברה פרטית, העוסקת בביצוע עבודות תשתית ופיתוח של מקרקעין המיועדים לבניה (להלן: " יפה נוף"), והנתבעת, הינה מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון (להלן: " משב"ש").

2.      בתביעה העיקרית תובעת יפה נוף שמשב"ש ישלם לה מע"מ בנוסף על הסכום ששילם לה במסגרת ההסכם שנחתם ביניהם, כשהם משוערכים. בתובענה שכנגד דורש משב"ש השבה משוערכת של תשלומי היתר שקיבלה יפה נוף, לטענתו, שלא כדין ובניגוד להסכם (סע' 8(ג) להסכם).

3.      יפה נוף מבקשת לחייב את משב"ש בסך של 5,726,856 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה (בהתבסס על שערוך באמצעות ריבית שנתית של 16% בהתאם לסע' 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961), בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל [יצוין כי בסיכומים שינתה יפה נוף דרישתה, עת תבעה ריבית של 16% גם מיום הגשת התביעה עד ליום התשלום בפועל, אך אינני נדרש לתביעה זו שכן היא לא עוגנה במסגרת כתב התביעה]. משב"ש, מבקש לחייב את יפה נוף להחזיר לו את הסך של 2,549,287 ש"ח (בהתבסס על שערוך באמצעות ריבית שנתית של 16% בהתאם לסע' 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961), או לחילופין הסך של 1,627,657 ש"ח (בהתבסס על שערוך כחוק), בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

4.      להלן הרקע העובדתי הרלוונטי:

                     א.         ביום 27.10.1988 נחתם בין יפה נוף לבין מנהל מקרקעי ישראל (להלן: " המנהל") הסכם הרשאה לתכנון ופיתוח, ביחס למקרקעין שעליהם הייתה עתידה להיבנות שכונת יפה-נוף בישוב מעלות. (להלן: " הסכם ההרשאה")

                     ב.         על-פי הסכם ההרשאה התחייבה יפה נוף לבצע את הליכי התכנון הנדרשים לצורך בניית שכונת המגורים, ואת עבודות הפיתוח והתשתית הנדרשות לצורך הכשרת הקרקע לבניה למגורים. 

על-פי הסכם ההרשאה, היה על יפה נוף, בין היתר, לפתח את הקרקע שעליה הייתה השכונה מיועדת לקום, ולהפנות למנהל משתכנים על-מנת שאלה יחתמו עם המנהל על הסכמי פיתוח ביחס למגרשים שיוקצו במקרקעין.

                      ג.          ביום 10.12.1991, נחתם בין יפה נוף למשב"ש, הסכם שעל-פיו התחייב משב"ש להשתתף במימון פיתוח קרקע בפרוייקט שאותו יזמה יפה נוף, אשר יועד בעיקרו לבניה עצמית בשכונת יפה נוף בעיר מעלות (להלן: " ההסכם").

מטרת ההתקשרות הייתה, בין היתר, לעודד את פיזור האוכלוסיה ולמשוך תושבים לישובי הפריפריה, על-ידי הוזלת מחיר הקרקע למשתכנים, ובכך למעשה להגדיל את היצע הקרקעות הזמינות לבניה נוכח גלי העליה הגדולים שהגיעו ארצה. באמצעות ההסכם, הנהיגה ממשלת ישראל, באמצעות משב"ש, תמריצים שונים לרוכשי קרקעות הבונים בתים באיזורי הפיתוח המועדפים.

במסגרת תמריצים אלו, נקבעה תוכנית להשתתפות של הממשלה בהוצאות הפיתוח של מגרשים המיועדים לבניה למגורים. על-פי תוכנית זו, משב"ש סבסד את עלות פיתוח הקרקע, ובכך הוא הוזיל למשתכנים את עלות רכישת הקרקע. הסבסוד נעשה כך שיפה נוף קיבלה ממשב"ש חלק מדמי הפיתוח שהיא היתה אמורה לגבות מרוכשי המגרשים (להלן: " דמי ההשתתפות " או " סכום הסובסידיה ").

                     ד.         לפי הוראות ההסכם, יפה נוף הייתה אמורה לקבל את דמי ההשתתפות על-פי ההתקדמות בעבודות הבניה. לפיכך, בסיום כל שלב בעבודת הפיתוח, הוציאה יפה נוף למשב"ש, חשבון בו פורטו העבודות שבוצעו והסכום שנתבע לתשלום בגין ביצוע העבודות.

                     ה.         סך הכל הוציאה יפה נוף למשב"ש 8 חשבונות החל מיום 28 באפריל 1992, בהם צוין הסכום לתשלום. חמשת החשבונות הראשונים שהוציאה יפה נוף שולמו על-ידי משב"ש במלואם. כאן המקום לציין כי בשני החשבונות הראשונים (מתאריכים 28.4.92 ו- 17.12.92) לא הייתה דרישה נפרדת ומפורשת לתשלום מע"מ.
לעומת זאת, בחשבונות השלישי, הרביעי והחמישי (מתאריכים 17.8.03, 9.1.95 ו- 19.1.96), שהוציאה יפה נוף למשב"ש, הייתה דרישה מפורשת גם לתשלום מע"מ, והם שולמו על-ידי משב"ש במלואם.

                      ו.          במהלך שנת 1996, לראשונה, סירבו נציגי משב"ש להעביר ליפה נוף תשלום נוסף עבור המע"מ, בטענה שיפה נוף אינה זכאית לתשלום מע"מ.

5.      ההכרעה בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד תלויה למעשה בשאלה האם זכאית יפה נוף לתשלום המע"מ על דמי ההשתתפות גם אם ההסכם בענין זה, שותק.

6.      טענות יפה נוף בכתב התביעה: