פסק-דין בתיק ת.א. 6126/04

מבוא

1.                  תביעה זו הוגשה עת היה התובע, חליל חסן עלי סביחה, בין החיים. לאחר תום שמיעת הראיות ולאחר שהוגשו סיכומי הצדדים הלך התובע לעולמו. לאחר שניתן צו קיום צוואה על ידי בית הדין השרעי בירושלים, ביקש ב"כ התובע, כי יינתן פסק דין על שם עזבונו של התובע, וכך ייעשה. לשם הנוחות בלבד יכונה להלן התובע המנוח: "התובע".

על פי הוראת סעיף 122(ב) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ולאור צו קיום הצוואה  שהוגש על ידי ב"כ התובע, הנני מאשר כי נציג העיזבון הוא בנו של המנוח - חסן ח'ליל עלי סביחה.

נושא התובענה

2.                  בין התובע לבין הנתבע 1 נערך הסכם מכר בו התחייב התובע למכור לנתבע 1 מספר חלקות שבבעלותו. לשם השלמת העסקה חתם התובע על ייפוי כח בלתי חוזר בפני נוטריון. לטענת התובע, לאחר שהנתבע 1 לא שילם את יתרת התמורה המוסכמת, התברר לו כי הסכם המכר וייפוי הכוח הבלתי חוזר עליהם הוחתם, כוללים חלקה נוספת שבבעלותו, שמעולם לא הסכים למוכרה, וכי הוחתם על המסמכים האמורים בטעות, הטעייה ותרמית, וכעת מבקש הוא להצהיר על ביטולה של העיסקה.

גרסת התביעה

3.                   על פי המתואר בכתב התביעה, התובע הינו בעל זכויות הבעלות במקרקעין בחלקות הידועות כחלקות 54, 57, 13, 24, 11 ו-147 בגוש 30614 וכן בחלקה 2 בגוש 30610, המצויים בבית חנינא בירושלים.

4.                  הנתבע 2 (להלן: "גאזי" או "האב") הינו אביו של הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"). הנתבעת 3 הינה גרושתו של גאזי ואימו של הנתבע (להלן: "הנתבעת 3").

במועד כלשהו הקים גאזי מבנה בחלקה שבבעלותו, אשר פלש בחלקו לחלקה 54 בגוש 30614 שבבעלות התובע (להלן: "החלקה נשוא הפלישה"). התובע הגיש תביעת פינוי וזכה בה, כך שניתן פסק דין המורה לגאזי להרוס את המבנה שבנה ולהשיב את המצב לקדמותו.

5.                   לטענת התובע, על מנת להימנע מהריסת המבנה, הגיעו הוא וגאזי לכדי הסכמה, לפיה ימכור התובע לנתבע את זכויותיו בחלקות 11, 24, 13, 34, 57 ו-147 אשר בגוש 30614 בסכום כולל של 180,000 דולר. בתאריך 8.10.02 נחתם הסכם מכר בין התובע לבין הנתבע בנוגע לחלקות האמורות בגוש 30614 (ההסכם הנטען צורף כנספח ו' לתצהירו של התובע ותרגומו צורף כנספח ו'1, להלן: "ההסכם שהציג התובע"). בהסכם שהציג התובע נכתב, משום מה, גם "גוש 30609". בהסכם זה אישר התובע כי קיבל מאת הנתבע סך של 50,000 דולר, וכי היתרה תשולם עד לתאריך 31.10.02.

6.                   היתרה האמורה לא שולמה, ובתאריך 3.3.03 הופיעו גאזי ובנו הנתבע יחד עם הנוטריון עו"ד כסאב יחיא (להלן: "עו"ד יחיא") בדירתו של התובע, על מנת לשלם לתובע סך של 30,000 דולר במזומן. בגין היתרה, בסך 100,000 דולר, מסר הנתבע לתובע שטר חוב בחתימתו, ובחתימת גאזי כערב, שמועד פירעונו נועד ליום 30.3.04. כן חתם התובע על ייפוי כוח בלתי חוזר, המייפה את כוחה של הנתבעת 3 להעביר לנתבע את הזכויות בחלקות מסוימות שבבעלותו, ואילו הנתבע חתם על כתב התחייבות, בו אישר כי קיבל את ייפוי הכוח הבלתי חוזר, וכי חתם על שטר החוב על סך 100,000 דולר, ושאי פירעון השטר במועד האמור יביא לביטולה של עסקת המכר.

7.                  לטענת התובע, פנו הוא וגאזי לסניף הבנק הערבי במזרח ירושלים, על מנת להפקיד את הסך של 30,000 דולר, בשל חששו כי השטרות עשויים להיות מזויפים, חשש אשר אומת כאשר התגלה בבנק, כי סך של 6,600 דולר, היו בשטרות מזויפים. את השטרות המזויפים החזיר התובע לגאזי, אשר התחייב לשלם את היתרה במועד מאוחר יותר, ולחשבון הבנק של התובע הופקדה היתרה, קרי, 23,400 דולר. לאחר כחודשיים, בפגישה בין התובע לבין גאזי, ביקש גאזי לראות את שטר החוב, חטף אותו מידיו של התובע, קרע אותו לגזרים וצעק עליו. לאחר המקרה האמור, ולאחר שנועץ בעורך-דין, פנה התובע לעו"ד יחיא וביקש ממנו לקבל את העתקי המסמכים שנחתמו בפניו ביום 3.3.03, וגילה, להפתעתו, כי המסמכים אינם משקפים את העסקה שנערכה בין הצדדים, שכן ייפוי הכוח הבלתי חוזר, אשר קיבל מעו"ד יחיא, כולל גם את חלקה 2 בגוש 30610, אשר, לטענתו, לא נכללה בהסכם המכר מיום 8.10.02 ומעולם לא התכוון למוכרה (להלן: "החלקה שבמחלוקת"). לטענת התובע, המדובר בחלקה עליה קיים מבנה הכולל שתי יחידות דיור, בו מתגוררים התובע ובני משפחתו, בשווי כולל של 1,500,000 דולר, ולא ייתכן כי הסכים למכור את בית מגוריו תמורת סך של 180,000 דולר בלבד.

8.                  לאור האמור, עתר התובע לביטולו של הסכם המכר מיום 8.10.02 מחמת הפרתו על ידי הנתבע, בכך שלא שילם את מלוא התמורה שנקבעה בהסכם האמור, ולביטולו של ייפוי הכוח הבלתי חוזר מיום 3.3.03 שמקורו בטעות, הטעייה, ומרמה מצד הנתבעים, עליה הגיש תלונה במשטרה (נ/1). לדבריו, הוא חתם על המסמכים מבלי ליתן תשומת לב למספרי החלקות וללא גמירת דעת, אלא תוך "גניבת דעת", ולמעשה נפל קורבן למעלליו של גאזי, שהינו, לטענתו, רמאי מקצועי, אשר הורשע בעבר וריצה עונש מאסר בפועל על עבירות מרמה, הונאה וזיוף.

גרסת הנתבעים

9.                    הנתבע והנתבעת מס' 3 הגישו כתב הגנה במשותף.

נטען, כי הנתבעת 3 הינה נתבעת פורמלית בלבד, שכל תפקידה מסתכם בכך שקיבלה לידיה את ייפוי הכוח הבלתי חוזר, ולפיכך לא נטענה בעניינה טענה כלשהי לגופו של עניין והיא אף לא נטלה חלק בהליך המשפטי.

10.                 הנתבע דוחה מכל וכל את טענות התובע בדבר הטעייה או מרמה כלפיו. לדבריו, במסגרת משא ומתן שנוהל בין הצדדים הסכים התובע למכור מספר חלקות שבבעלותו לנתבע, לרבות החלקה שבמחלוקת, ככל הנראה בשל הרצון לחסל את עניינו בארץ ולחזור לארה"ב, שם התגורר שנים רבות ושם מתגוררת משפחתו. בשלב מאוחר יותר התחרט, ככל הנראה בשל עליית מחירי הקרקעות באזור, אשר הפכה את העסקה לבלתי כדאית מבחינתו, סירב לקבל את יתרת התשלום, וכעת מנסה הוא לבטל את העסקה בטענות שווא של מרמה והונאה כלפיו.

11.              לגירסת הנתבע, בעקבות פסק הדין לפינוי נחתמה בין הצדדים עסקה למכירת החלקה נשוא הפלישה, על פי הסכם מיום 24.9.02, תמורת סך של 70,000 דולר (אף שבהסכם נכתב סכום נמוך יותר - 40,000 דולר - לבקשת התובע), ואין בינו לבין ההסכם נשוא החלקה שבמחלוקת ולא כלום. מאוחר יותר, התחזק הקשר בין התובע למשפחת הנתבע, והתובע הביע רצונו למכור מספר חלקות שבבעלותו, כולל את החלקה שבמחלוקת והמבנה אשר עליה. לאחר משא ומתן הוסכם, כי הנתבע ירכוש מהתובע את החלקות האמורות תמורת סך של 280,000 דולר. לטענת הנתבע, החלקה שבמחלוקת היא החלקה היחידה בעלת ערך ממשי, שכן יתר החלקות מופקעות לצרכי ציבור או שהינן שטח ציבורי פתוח וכיו"ב.

12.                 אף במקרה זה ביקש התובע, לטענת הנתבע, כי בהסכם ירשם הסך של 180,000 דולר והיתרה תשולם ללא תיעוד, וכך נעשה. לפיכך, נחתם ההסכם מיום 8.10.02, בנוכחות עו"ד נביל ג'ית ובחתימתו כעד להסכם (להלן: "עו"ד ג'ית"), ובהסכם נכללה החלקה שבמחלוקת. ההסכם האמור צורף לכתב ההגנה ולתצהיר התובע ועליו מתנוססת חתימתו של עו"ד ג'ית וחתימתו של התובע (נספח יא'1 לתצהיר התובע, להלן: "ההסכם שהציג הנתבע"). לטענת הנתבע, ההסכם שהציג התובע, המתיימר להיות ההסכם מיום 8.10.02, הוא מסמך מזויף, אשר הוכן על ידי התובע לצרכי המשפט, ועל מנת להתנער מעסקת המכר האמיתית שנכרתה בין הצדדים, ולא בכדי הסתיר התובע בתביעתו את העובדה כי ההסכם נחתם בנוכחותו של עו"ד ג'ית כעד.