פסק-דין בתיק ת.א 49734/06

בפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב (להלן: "הרכב") שבבעלות התובעת 2 (להלן: "התובעת"), שהיה נהוג על ידי התובע 1 (להלן: "התובע"), בתאונה מיום 28.5.06 (להלן: "התאונה") בנתיבי איילון דרום (להלן: "הכביש"), במסגרתה פגע הרכב בתמרור הפרדה שהוצב בכביש (להלן: "התמרור").

עסקינן בכביש מהיר, בעל שלושה נתיבים במקום התאונה, שהוקם על ידי הנתבעת, מתוחזק ומופעל על ידה, שבו בוצעו עבודות, בהזמנת הנתבעת, במועד ובמקום התאונה, באמצעות קבלן חיצוני.

לשם אבטחת העבודות בכביש הוצבו תמרורים לאורך צידו הימני של הנתיב השמאלי בכביש, שמטרתם סימון ויצירת חיץ בין הנתיב השמאלי בכביש, בו בוצעו העבודות, לבין הנתיבים שהיו פתוחים לתנועת כלי רכב.  התמרורים הוצבו על ידי קבלן משנה של הקבלן החיצוני, שנשכר לצורך הסדרת בטיחות התנועה באזור העבודות.

להלן עיקר טענות הצדדים:

טענות התובעים:

1.          לטענת התובעים, הרכב נסע בכביש כשבמקביל לו, בנתיב שמימין, נסעו רכבים נוספים. לפני  הרכב נסע רכב נהוג על ידי מר הרוש שלמה (להלן: "רכב צד ג'") כשלפניו נוסע רכב נוסף (להלן: "רכב צד ד'"). במרכז הנתיב  האמצעי בכביש, בו נסעו הרכב, רכב צד ג' ורכב צד ד', היה מונח התמרור.  רכב צד ד' הבחין בתמרור מבעוד מועד, סטה ימינה לנתיב הימני והמשיך בנסיעתו.

רכב צד ג' שנסע אחריו, הבחין בתמרור לאחר סטיית רכב צד ד' ימינה, לכן סטה שמאלה, פגע בתמרור עם צידו הימני ועצר בנתיב השמאלי שהיה סגור לתנועה עקב ביצוע העבודות.

התובע לא הבחין בתמרור אלא בשלב מאוחר, עקב הימצאות רכב צד ג' לפניו ורק לאחר שרכב זה סטה שמאלה. מכיוון שבנתיב ימין נסעו רכבים ובנתיב שמאל היו מוצבים תמרורים נוספים, לא היה באפשרותו של התובע לסטות מנתיבו ימינה  או שמאלה,  והרכב התנגש חזיתית בתמרור שהיה מונח כאמור בכביש.

            לטענתם של התובעים, הנתבעת, כמחזיקה ומתפעלת הכביש, חבה בחובת זהירות מוגברת כלפי בעלי רכבים   הנוסעים בכביש, המחייבת אותה לנקוט באמצעים הנדרשים על מנת למנוע קיומו של מפגע בטיחותי בכביש, ואין נפקא מינה האם עבודות האבטחה בכביש, במקום ביצוע העבודות, נעשו על ידי הנתבעת עצמה או באמצעות קבלן חיצוני. לאור הימצאותו של תמרור במרכזו של נתיב נסיעה בכביש, תמרור המהווה  מפגע בטיחותי המסכן את נסיעת הרכבים בכביש, תמרור שלא ניתן להבחין בו ממרחק בעת עומס בכביש, הרי  שאחראית הנתבעת, כבעלים, כמחזיקת הכביש ומתפעלת הכביש, מכוח עוולת הרשלנות, לנזקים שנגרמו לרכב בתאונה.

            לשיטתם של התובעים, היה על הנתבעת לצפות את תזוזתו של התמרור ימינה (בשל פגיעה של כלי רכב שנסע בכביש או שימש לביצוע העבודות במקום) למרכז נתיב הפתוח לנסיעת רכבים, ולחילופין הצבה לקויה של התמרור, ולנקוט, בין השאר, באמצעים הבאים כדי למנוע הימצאותו של תמרור במרכז נתיב הפתוח לנסיעת רכבים:

א.                  עריכת מספר סיורים ביום במקום ביצוע העבודות בכביש על מנת לוודא העדר קיומו של מפגע בכביש הנובע מביצוע העבודות. 

ב.         הצבת שוטר או איש ביטחון במקום  ביצוען של עבודות בכביש, שיוודא העדרם של מפגעי בטיחות במקום ביצוע העבודות.

ג.          הצבת מצלמות במקום ביצוע עבודות בכביש שיאפשרו לאתר מיד קיומו של מפגע בטיחותי במקום ביצוע העבודות, ולסלק המפגע תוך זמן קצר.

משלא פעלה הנתבעת כנדרש למניעת קיומו של המפגע בכביש, במקום ביצוע העבודות, הרי   שהתרשלה הנתבעת כלפי התובעים, התרשלות שהביאה לתאונה ולנזק לרכב, ועל כן על  הנתבעת לשאת בכלל הנזקים שנגרמו לרכב בתאונה.

2.         עוד טוענים התובעים, שמשהוכחה הימצאותו של תמרור ההפרדה באמצע נתיב נסיעת הרכב, הרי שהנטל על הנתבעת להוכיח שלא התרשלה  כלפי התובעים, בעלי הרכב, וזאת מכוח סעיף 38 (חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים)  ו/או סעיף 41 (חובת הראיה  ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין).

3.         כן טוענים התובעים, במסגרת סיכומי התשובה, שאחריות הנתבעת אינה נשללת מכוח האמור בסעיף 15 לפקודת הנזיקין (חבותו של בעל חוזה)  - הקובע באלו מקרים תוטל אחריות נזיקית על צד לחוזה, עקב נזק שנגרם לצד שלישי, כתוצאה ממעשה שעשה עבורו הצד השני לחוזה - וזאת מפאת אחריותה המוגברת של הנתבעת כבעלים, המתחזקת והמפעילה של הכביש, לנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים על מנת למנוע נזק לרכבים בכביש עקב מפגע בכביש, ומכיוון שהנתבעת  הרשתה את ביצוע המעשה שגרם לנזק.

טענות הנתבעת:

1.         לטענת הנתבעת, מאחר ולא נטלה חלק בביצוע העבודות בכביש במקום התאונה ובסידורי האבטחה במקום ביצוע העבודות, שכללו בין השאר הצבת התמרורים בכביש, הרי שיש לדחות התביעה כנגד הנתבעת מפאת העדר יריבות.

2.        עוד טוענת הנתבעת, שבהתאם לאמור בסעיפים 15(1) ו- 15 (3) לפקודת הנזיקין (חבותו של בעל חוזה), הנתבעת תהא אחראית לנזקים שנגרמו לרכב בתאונה, כאשר  סידורי האבטחה במקום ביצוע העבודות בכביש לא נעשו על ידה, רק מקום בו התרשלה הנתבעת