פסק-דין בתיק ת.א. 45788/05

1.         כללי

מונח בפני ערעור על שתי החלטות של כב' הרשם צ'כנוביץ. בהחלטה מיום 8.11.06 נדחתה בקשת המערער לביטול פסק הדין מחובת הצדק.(להלן:"ההחלטה הראשונה"). בהחלטה מיום 9.11.06, נדחתה בקשת המערער להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, ומשכך דחה כב' הרשם את הבקשה לביטול פסק הדין. (להלן: "ההחלטה השנייה).

2.         טענות המערער

א.        שגה הרשם כאשר קבע כי הבקשה לביטול פס"ד צריכה הייתה להיות מוגשת  במסגרת 30 הימים מיום שהומצאה למערער האזהרה.

ב.         היה על הרשם לקבוע בהחלטתו שאישור המסירה על כתב התביעה אינו עונה על הנדרש בתקנות.

ג.         הרשם נהג שלא כדין עת התעלם מטענות ההגנה של המערער בבקשה לביטול פסק הדין.

ד.         טעה הרשם שקבע שהיה על המערער להראות טעם מיוחד להארכת מועד. כיוון שכתב התביעה לא הומצא למערער, פסק הדין צריך היה להיות מבוטל מחובת הצדק.

3.         טענות המשיב

א.        צדק הרשם כאשר דחה את בקשת הביטול מחובת הצדק, משום שהמערער לא סתר את המצאת כתב התביעה לידיו בכתובת מגוריו.

ב.         הימנעותו של המערער מלחקור את שליח המסירה פועלת לחובתו.

ג.         בבקשה לביטול פסק הדין וכן בתצהירו, לא טען המערער כי לא ידע על ההליכים המתנהלים נגדו (ולהיפך, מחקירתו עולה שאכן ידע עליהם ואף נקט בפעולות), אלא כל שטען שכתב התביעה לא הומצא לו.

ד.         צדק הרשם כאשר לא נכנס לסיכויי הגנתו של המערער, זאת כיוון שהמערער לא הציג כל טעם מיוחד להארכת המועד להגשת הבקשה.

דיון והכרעה

4.         ביטול מחובת הצדק

לעניין החלטתו הראשונה של כב' הרשם בדבר הבקשה לביטול פסק הדין מחובת הצדק, הרי שזו ניתנה כדין.

מסירת כתב התביעה בוצעה בדרך של הדבקה בכתובתו של המערער.

בחקירתו הודה המערער כי הוא אכן מתגורר בכתובת בה הודבק כתב התביעה.

לא זו אף זו, המערער אף לא טרח לזמן לחקירה את שליח המסירה.

לאור האמור, יש לומר כי כתב התביעה הומצא כדין.

למצער, ניתן להחיל במקרה דנן את  עקרון הידיעה על המערער.

המערער הודה בחקירתו כי לאחר קבלת האזהרה בתיק ההוצל"פ, הוא התקשר עם משרד ב"כ המשיבה ואף ביקש כי יועברו לו מסמכי חשבון בנק.

קרי, המבקש ידע על תוכנם של ההליכים המתנהלים כנגדו, אך בחר שלא להגיש את הבקשה לביטול במועדה.