פסק-דין בתיק ת.א 28293/03

זוהי תביעה לסילוק ידי הנתבע מדירת מגורים ולתשלום דמי שימוש ראויים.

העובדות.

1.         התובעת הינה בעלת הזכויות בדירה בת 3 חדרים בשטח של 75 מ"ר, המצויה בקומה ג' בבניין הבנוי ברח' סומך 9, בני ברק (להלן - "הדירה").

2.         בתאריך 24.05.65 הושכרה הדירה להוריו המנוחים של הנתבע ה"ה סרור משה וגרסיה ז"ל  (להלן - "המנוחים") בשכירות סוציאלית (להלן - "חוזה השכירות").

 אמו המנוחה של הנתבע נפטרה ביום 21.12.92 ואילו אביו המנוח הלך לבית עולמו ביום 10.03.97 (מוצגים ת/2 ות/2א').

3.         אחר פטירת המנוח תפס אחי הנתבע, מר שמעון סרור, חזקה בדירה ובגין כך הוגשה נגדו תביעה לסילוק ידו מן הדירה.

            בפסק הדין מיום 10.11.98 (מוצג ת/4) הורה ביהמ"ש על סילוק ידו של אחי הנתבע מהדירה (להלן - "פסק הדין").

4.         עת הופיעו נציגי התובעת לבצע את פסק הדין כנגד אחי הנתבע, נתברר להם כי הנתבע מחזיק בדירה - תחת אחיו.

העתירה וטענות הצדדים.

5.         בתביעה שבכאן, עתרה התובעת לסילוק ידו של הנתבע מן הדירה ולחייבו בדמי שימוש ראויים לתקופה בה החזיק בה, למן יום 01.12.99 ועד למועד הגשת התביעה.

6.         לטענת התובעת, הנתבע מחזיק בדירה שלא כדין ובלא זכות חוקית והינו בגדר פולש ומסיג גבול בה.

            לדבריה, הנתבע תפס חזקה בדירה לאחר פסק הדין, זאת על מנת לסכל את ביצועו.

            בהעדר זכות חוקית להחזיק בדירה, על הנתבע לסלק ידו הימנה ולהחזיר החזקה בה לתובעת, כשהיא פנוי מכל אדם וחפץ.

7.         מנגד טען הנתבע - בכתב הגנתו - כי הוא מתגורר בדירה מכוח זכויות הוריו בה, אשר רכשו זכויות של דיירים מוגנים.

            לטענת הנתבע, הוא התגורר בדירה מאז ילדותו משך 26 שנים ברציפות עד לשנת 1991, ובמועד זה עבר להתגורר עם רעייתו בדירה אחרת. בשנת 1999 שב לדירת הוריו, לאחר שנפרד מרעייתו.

            טוען אפוא, הנתבע, כי לנוכח השנים הרבות בהן התגורר בדירה ומאחר ואין לו דירה אחרת למגוריו, הוא זכאי להמשיך ולהתגורר בדירה בתנאים סוציאליים.

            הנתבע כפר בזכותה של התובעת לדמי שימוש ראויים, לנוכח מצבה המוזנח של הדירה.

דיון ומסקנות.

8.         ייאמר מיד, כי לא מצאתי כי יש לנתבע שמץ של הגנה מפני התביעה, ומן הדין להורות על פינויו הימנה.