פסק-דין בתיק ת.א. 218336/02

1.    ב-26.5.2002 הוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שני שטרי חוב: האחד, על ידי התובעת יונה פרחי,  בסכום של 110,000 ש"ח, והשני על ידי התובע בני יצחק, בסכום של 95,000 ש"ח.

שני שטרי החוב נעשו על ידי הנתבעת 1, וערבים להם הנתבעים 2 ו-3.

לנתבעים ניתנה רשות להתגונן והדיון בשתי התביעות אוחד בהחלטה מ-9.5.2004.

שטרי החוב נעשו על ידי הנתבעת 1 במסגרת הסכם שכירות מ-3.10.2000, שלפיו השכיר לה כל אחד מהתובעים את חנותו בקניון הזהב בראשון לציון.

החנויות סמוכות זו לזו ונראה שהן משמשות בפועל כחנות אחת. תנאי השכירות ביחס ל-2 החנויות זהים אפוא, להוציא לעניין דמי השכירות: 700$ לחודש עבור חנותה של התובעת ו-600$ לחודש  עבור חנותו של התובע.

2.     העובדות הבאות אינן שנויות במחלוקת.

הסכם השכירות נעשה לתקופה של שנה החל מ-1.10.2000 וכלה ביום 30.9.2001, עם אופציה להארכה לעוד שתי תקופות שכירות בנות שנה, כשדמי השכירות בגין כל חנות עולים בכל שנה ב-100$ לחודש על דמי השכירות החודשיים  עבור השנה הקודמת.

דמי השכירות עבור שתי החנויות שולמו כסדרם עד ל-30.9.2001, כשהחל מחודש מרץ 2001 התשלום מבוצע  בשיקים משוכים על ידי חברה בשם פוקוס אופנה בע"מ (להלן: " פוקוס אופנה").

לתובע בני יצחק שולמו גם 500$ לחודש עבור החודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר 2001.

ב-11.12.2001 הוגשה כנגד הנתבעת 1 ו-פוקוס אופנה בע"מ, תביעה לפינויין מהחנויות.

ב-22.1.2002 ניתן פסק דין לפינויין לאלתר, בהעדר הגנה.

החנויות פונו ב-28.2.2002, והושכרו מחדש על ידי השוכרים ב-4.3.2002.

3.    טענות הנתבעים בתמצית הן:

במרץ 2001 התרחשו חילופי שוכרים בחנויות ובמקום הנתבעת 1 תפסה את המושכר בהסכמת התובעים פוקוס אופנה;

לתובעים אין כל טענות כנגד הנתבעת 1 בגין תקופת השכירות המקורית; הנתבעים ערבו אך ורק לשוכרת המקורית, לכן לא קמה להם כל עילה לממש את שטרי החוב כנגד מי מהנתבעים;

שטרי החוב אינם אכיפים כלל משום שמולאו בחריגה מהרשאה.

4.    חילופי השוכרים.

על פי סעיף 24.1 להסכם השכירות, חילופי שוכרים טעונים הסכמה בכתב ומראש של המשכיר, והסכמה כזו מסורה לשיקול דעתו הבלעדי. עם זאת, שוכר אשר מבקש להפסיק את פעילותו במושכר רשאי להציע למשכיר שוכר חלופי והמשכיר אינו רשאי לסרב ליתן את הסכמתו אלא מטעמים סבירים, ומשנמצא שוכר כזה - הסכם השכירות פוקע.

סעיף 3.7 להסכם קובע בין היתר כי השוכר רשאי להעביר את זכויותיו על פי ההסכם לחברה בשליטתו או בשליטת בעלי השליטה בו ," ובלבד שהנעבר יטול על עצמו את כל התחייבויות השוכרת לפי הסכם זה".