פסק-דין בתיק ת.א 14240/05

1.         בפני ערעור על החלטת כבוד הרשמת אראלה עפרון מיום 06/04/05 אשר נתנה את החלטתה בבש"א 158732/05, וכן על החלטתה הנלווית שהתקבלה במסגרת הדיון בבקשת הביטול.

בהחלטת בבש"א 158732/05 קיבלה כבוד הרשמת אררלה עפרון את בקשת המשיבה לביטול צו העיקול אשר ניתן במעמד צד אחד.

בהחלטתה הנלווית שהתקבלה במסגרת הדיון בבקשת הביטול, איפשרה כבוד הרשמת אראלה עפרון למערערת להגיש תגובה לבקשה ובלבד שלא קיימות טענות חדשות שלא מופיעות בבקשה להטלת עיקול שהוגשה וכן לא אישרה את הגשת מכתב מיום  09/08/2004 ולא שאלות בנוגע למסמך.

בטרם התייחס לגופו של עניין, הגיש ב"כ המערערים בקשה להוצאת מסמכים מעיקרי טיעון המשיבה.

ב"כ המערערים טוען כי לעיקרי הטיעון של המשיבים הוגנבו נספחים א' ב' ו- ג' ועל ב"כ המשיבה היה לקבל רשות מאת ערכאת הערעור בטרם צירופם.

2.         ב"כ המשיבה טוען לאור ניסוח כתב הערעור, לא נותרה ברירה למשיבה אלא לנסח את עיקרי הטיעון מטעמה בדרך דומה, ולצרף כראיה את המסמכים, מוסיף וטוען ב"כ המשיבה כי היות והמדובר בפגם פרוצדוראלי, רשאי בית המשפט לתקנו בכדי שתעמוד בפניו מלוא המסכת הנדרשת לשם הכרעה בעניין שלפניו ( דברי השופט ברנזון, ע"א 186/66 ששון נ' "קדמה" בע"מ, פ"ד כ(3), 479, 477), ועוד מוסיף וטוען כי לאור הנאמר על ידי כבוד השופטת דורנר (ע"פ 1742/91 עמי פופר נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(5),289) באשר לשיקולים להתרת הבאת ראיה, הרי שאם יש בטיבם של הראיות החדשות וסיכוייהם להביא לשינוי התוצאה הרי שיש לקבל את הראיה.

עיינתי בטענות הצדדים ואכן הטיעון שב"כ המשיבה הציג והנסמך על דברי כבוד השופט ברנזון יכול להיות מקובל במקרים אחרים ואם יש דרך לקדם את הצדדים לפתור את המחלוקת יש ונתעלם במעט מן הפרוצדורה, ואולם אינני סבור כי כבוד השופט ברנזון התכוון להוציא מתוכן את תקנות סדר הדין האזרחי, ולאפשר לכל בעל דין שלא לפעול על פי התקנות ובעת הצורך לנפנף בטענה כי "הפרוצדורה אינה מיטת סדום...", תקנה 457 לתקנות הנה ברורה ודורשת מבעל דין המעוניין לצרף ראיות נוספת להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט, ומשלא עשה כן ב"כ המשיבה ולא פעל בדרך הראויה אין לו אלא להלין על עצמו ועל הדרך שבחר.(ע"א 3911/01 זהר כספי נ' שלמה נס - רו"ח, פ"ד נו(6)752.רע"א 9524/00 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' חן שלוה, פ"ד נו(3) 831.דנ"א 998/04 יפה פרץ ואח' נ' פרץ בוני הנגב אחים פרץ בע"מ, דינים עליון כרך סז, 211)

לאור האמור לעיל דין הבקשה להוצאת נספחים א', ב' ג' מעיקרי טיעון המשיבה מתקבלת.

לגופו של עניין,

3.         נימוקי המערערת :

1.         טעתה כבוד הרשמת, בכך שלא התירה הגשת התגובה לבקשת הביטול במלואה, וכן שלא התירה הגשת מכתב המשיבה למערערת מיום ה - 09/08/2004.

2.         על פי תקנה 241(ג) לתקנות ובצירוף תקנה 361 לתקנות מותר היה למערערת להגיש תגובה הנתמכת בתצהיר.

3.         כבוד הרשמת טעתה בקובעה כי היה מקום לצרף את נספח א' לבקשת העיקול כחלק מהתשתית הראייתית, שעה שמכתב זה בא להזים את טענת המשיב ה כפי שבאה לידי ביטוי בבקשת הביטול.

4.         כבוד הרשמת טעתה בתיאור האחזקות במערערת ובמשיבה,ואין בעובדה כי חברת מאמץ יזום חקלאות והשקעות בע"מ, הנה בעלת מניות במערערת ובמשיבה כדי לשלול את זכותה של המערערת לתבוע כספים מהמשיבה שכן קביעת הרשמת פוגעת בעיקרון האישיות המשפטית.

5.         כבוד הרשמת טעתה בקובעה כי היה על המערערת להניח בבקשת העיקול תשתית עובדתית לכך שהתביעה הוגשה על דעת כלל בעלי המניות של המערערת שעה שהמערערת היא אישיות נפרדת מבעלי מניותיה.

6.         סכום ההוצאות שפסקה כבוד הרשמת לטובת המשיבה הנה סכום בלתי סביר בנסיבות העניין ולנוכח העובדה שהוצאותיה של המשיבה הסתכמו בהגשת בקשת ביטול, ודיון קצר בבית המשפט הנכבד.

4.         נימוקי המשיבה:

1.         לשון תקנה 367 לתקנות מאפשר למבקש את ביטולו של העיקול להגיש את תמצית תגובתו ולא למבקש העיקול.

2.         החלטת כבוד הרשמת שלא לקבל את תגובת המערערת במלואה לא מנעה מבית המשפט להגיע לחקר האמת.