- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק ת.א. 132806/01
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב-יפו |
132806-01
23.3.2006 |
|
בפני : נורית רביב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: בנק עצמאות סניף משרד ראשי עו"ד אריק בן-דוד |
: 1. נג'ם סמיר 2. נג'ם יוסף 3. נג'ם מחמוד 4. עטיר מוחמד 5. חלבי נאסר עו"ד עותמאן הריש |
| פסק-דין | |
1. ביוני 1985 העמיד הבנק התובע (להלן: הבנק"), הלוואה בסכום של 23,000,000 שקלים ישנים (שהם 23,000 ש"ח) ,ללווים בשם חלבי סלאם וסמירה (להלן: " הלווים").
בתביעה זו שהוגשה בדצמבר 2001, תובע הבנק מהנתבע כערב להלוואה הנ"ל, סכום של 273,903 ש"ח.
התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר כנגד 5 ערבים להלוואה הנ"ל (להלן: " ההלוואה"), לאחר שראש ההוצאה לפועל אישר כי ההליכים כנגד הלווים - מוצו. הנתבע הוא היחיד שביקש רשות להתגונן כנגד התביעה והרשות לעניין זה ניתנה בהחלטה מה-11.5.2004.
הנתבע טוען שהוא אינו חב לבנק כל כספים שהם מכוח הערבות הנטענת וזוהי תמצית נימוקיו:
הסכם ההלוואה שביסוד כתב התביעה נעשה לצורך מימון רכישת זכויות במסגרת עסקה שבוטלה; עם ביטול עסקת הרכישה האמורה בוטל גם הסכם ההלוואה והערבות שלפיו פקעה; הניסיון המאוחר של הבנק לתקן את כתב התביעה באמצעות תצהיר עדות ראשית כדי לבסס את עילת התביעה כנגד הנתבע על ערבות להסכם הלוואה אחר " הוא ניסיון הראוי לכל גינוי" ויש לדחותו; התביעה התיישנה.
2. ברקע לטענות הללו עומדות העובדות הבאות.
יוסף סלים ניג'ם, אבי הנתבע, היה דייר מוגן בדמי מפתח בדירה ברח' גוש עציון 28 בחיפה (להלן: " הדירה"). הבעלים של אותה דירה הם דודו ודודתו של הנתבע.
ב-5.5.1985 נעשה בין אבי הנתבע לבין הלווים הסכם לפיו הלווים רוכשים את זכויותיו כדייר מוגן בדירה הנ"ל תמורת דמי מפתח בסך של 25,000,000 שקלים (ישנים), כשחלקו של בעל הבית הוא 10,000,000 שקלים (ישנים). את הרכישה בקשו הלווים לממן באמצעות הלוואה מהבנק ולצורך זה חתמו ב-9.5.1985 על " בקשה להלוואה" בסכום של 23,400,000 שקלים (ישנים).
הסכם ההלוואה שנעשה בהקשר לבקשה הזו אינו נושא תאריך (להלן: " הסכם ההלוואה הראשון") אך החתימות של חלק מהערבים על הסכם זה ובכללן של הנתבע ואביו, אומתו על ידי עו"ד בשם ג'מיל שלהוב כבר ב-8.5.1985, מה שאומר שהנתבע ואביו חתמו על הסכם ההלוואה הראשון לכל המאוחר ב-8.5.1985 - היינו עוד קודם למועד שבו נחתמה הבקשה להלוואה על ידי הלווים.
הסכם ההלוואה הראשון הוא ההסכם שעליו סומך הבנק את תביעתו כנגד הנתבע (הסכם זה צורף כנספח ב'1 לתצהיר עדות ראשית מטעם הבנק).
ב-20.5.1985 נעשה בין הלווים לבין הבעלים של הדירה, אבו נעאג' עלי וחיריה הסכם לפיו הלווים רוכשים את זכויות הבעלות בדירה תמורת 30,000,000 שקלים (ישנים) כש- 15,000,000 שקלים (ישנים) מסכום זה עליהם לשלם לדייר המוגן, אבי הנתבע.
ההסכם קובע שעל הקונים לשלם את תמורת הרכישה עד ליום 31.5.1985 וכן, שאם לא תתקבל הלוואה למימון הרכישה - החוזה יבוטל.
בעקבות העסקה השניה לרכישת מלוא הזכויות בדירה (להלן: " העסקה השניה") בוטלה העסקה לרכישת הדירה בדמי מפתח (להלן: " העסקה הראשונה") במסמך אשר נושא את התאריך 27.5.1985.
לא ברור מתי הודע לבנק על דבר ביטול העסקה הראשונה, אבל עו"ד בשם אלפרד פרנק הודיע לבנק במכתב אשר נושא את התאריך 28.5.1985 שבידיו יפויי כוח בלתי חוזרים הן מהמוכרים בעלי הדירה והן מהלווים רוכשי הדירה; כי הוא מטפל בהעברה ורישום הדירה על שם הרוכשים - רישום שלהערכתו יבוצע תוך 6 חדשים - וכי במעמד רישומה על שמם, תרשם לטובת הבנק משכנתא להבטחת הלוואה על סכום של 23,400,000 שקלים (ישנים) שהקונים עומדים לקבל מהבנק לשם מימון הרכישה (נספח ט לתצהיר עדות ראשית של הבנק).
אציין כבר כאן, ההתחייבות הזו של עו"ד פרנק לרישום משכנתא לטובת הבנק מעולם לא בוצעה.
ב-13.6.1985 נעשה הסכם הלוואה נוסף להעמדת הלוואה בסכום של 23,400,000 שקלים (ישנים) (להלן: " הסכם ההלוואה השני"), ובו ביום ביצע הבנק את ההלוואה בשיקים שמסר לידיו של לעו"ד פרנק הנזכר (הסכם זה צורף כנספח ב'2 לתצהיר עדות ראשית מטעם הבנק).
3. הבנק טוען, כך עולה מסיכומיו, שהנתבע וכן גם אביו, חתמו על הסכם ההלוואה השני כערבים, בדיוק כפי שחתמו כערבים על הסכם ההלוואה הראשון; כי הייתה להם "סיבה טובה" לערוב ללווים שלא היה להם כל קשר עמם, משום שלאבי הנתבע הגיעו כספים עבור זכויותיו בדירה בכל אחת מהעסקות שנעשו עם אותם לווים, והנתבע עשה ממילא כל שהורה לו אביו כך שהימנעותו מלזמן את אביו לעדות אך מחזקת את טענת הבנק כי הנתבע אכן חתם כערב גם על הסכם ההלוואה השני.
ואולם, מאחר שהנתבע טוען שהוא לא ידע על העסקה השניה; כי על דבר קיומו של הסכם ההלוואה השני למד לראשונה מתוך התצהיר שהוגש מטעם הבנק בהליך זה, וכי אין כלל הסכם הלוואה שני, אני רואה להעיר כבר כאן, כי העובדות כפי שהן משתקפות מהמסמכים שהבנק הגיש - אינן כנטען על ידו:
הסכם ההלוואה השני נושא אומנם את התאריך 13.6.1985 שהוא המועד שבו בוצעה ההלוואה על ידי הבנק, אך בעמוד האחרון של ההסכם הנ"ל, לצד חתימת האימות של חתימות הנתבע ואביו כערבים - גם הפעם אימת את החתימות עו"ד ג'מיל שלהוב - מופיע כתאריך האימות: ה- 8.5.1985 (יתכן גם שהתאריך הוא 7.5.1985).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
