פסק-דין בתיק ת.א 11336/03

1.         ביום 15.4.02 נחתם בין התובעים בתביעה העיקרית ( להלן "משפחת שיר" ) לבין מר רושקין יפים ( להלן " מר רושקין" ) זכרון דברים למכירת דירה שהיתה בבעלותו של האחרון ברח' דרך הארבעה 24/5 בעכו ( להלן "הדירה" ) . העסקה לא יצאה אל הפועל אך הולידה בעקבותיה ארבע תביעות בין הצדדים המעורבים כפי שיבואר להלן.

2.         בטרם אדון בטענות הצדדים אפרט להלן את העובדות הרלוונטיות כפי שעלו מעדויות הצדדים ומחומר הראיות.

3.         ביום 15.4.02 חתמו משפחת שיר ומר רושקין על זכרון דברים שנערך במשרדו של המתווך מר צפריר אהרון ( להלן "המתווך" ), למכירת הדירה תמורת סך של 100,000 דולר אמריקאי. בזכרון הדברים הצהיר מר רושקין כי הינו הבעלים היחידי של הדירה. באותו מעמד שילמה משפחת שיר למר רושקין מקדמה על סך של 1,000 דולר אמריקאי, ואת היתרה התחייבה לשלם במועד העברת החזקה בדירה לידיה שנקבע ליום 1.9.02. כן סוכם על פיצוי מוסכם למקרה של הפרה על ידי מי מהצדדים בסך של 10,000 דולר אמריקאי. בזכרון הדברים הנ"ל התחייבו הצדדים לפנות לעו"ד יואן זילברמן ( להלן "עו"ד זילברמן" ) לשם חתימה על הסכם מפורט. 

4.         ביום 18.4.02 מכרה משפחת שיר את הדירה שבה התגוררה בתקופה הנ"ל, והתחייבה להעביר את החזקה בה לקונים לא יאוחר מיום 30.9.02. עסקה זו גם בוצעה בתיווכו של המתווך.

5.         עו"ד זילברמן הכין בעבור הצדדים הסכם מכר ( ת/11 ) שבו צויין כי מר רושקין הינו הבעלים היחידי של הדירה ( להלן "ההסכם הראשון" ).

ביום 22.4.02 התייצבה משפחת שיר במשרדו של עו"ד זילברמן לשם חתימה על ההסכם הנ"ל. בפגישה זו נכח גם המתווך. עו"ד זילברמן הודיע למשפחת שיר כי מר רושקין אינו יכול להגיע למשרד וביקש מהם לחתום על ההסכם על מנת להחתים את מר רושקין בשלב יותר מאוחר. משפחת שיר חתמו על ההסכם הנ"ל.

6.         ביום 23.4.02 הוציא עו"ד זילברמן אישור זכויות מהחברה המשכנת של הדירה שהינה חברת רסקו. מאישור זה התברר כי הזכויות בדירה רשומות על שם מר רושקין ורעייתו המנוחה בחלקים שווים ביניהם. כן התברר כי טרם ניתן צו ירושה למנוחה, וכי לבני הזוג בן קטין שהוא יורש על פי דין של רבע מהזכויות בדירה, לפיכך, הסכם המכר היה מותנה באישורו של בית המשפט. 

עובדות אלה לא הובאו לידיעתם של משפחת שיר על פי הנטען, אלא עד תחילת חודש 5/02 כפי שיפורט בהמשך.

7.         לאחר שמשפחת שיר חתמו על ההסכם הראשון, הופיע מר רושקין במשרדו של עו"ד זילברמן לצורך חתימה על חלקו בהסכם. לאחר שבחן את תנאיו, סירב לחתום עליו מאחר ולטענתו הסכם זה - שבו נרשם כאמור כי הינו הבעלים היחידי של הדירה - לא שיקף נאמנה את מצב הזכויות בדירה, וביקש להעבירו לבדיקה בפני בא כוחו עו"ד אלקון, המייצגו בהליך זה.

            עו"ד אלקון הכין נוסח הסכם שעל כל אחד מדפיו הוטבעה החותמת "טיוטה לא לחתימה", והעבירו לעו"ד זילברמן ( להלן "ההסכם השני או הסכם הטיוטה" ). בנוסח זה צויין מצב הזכויות האמיתי בדירה, קרי, שמחצית מהזכויות רשומות על שם אשתו המנוחה של מר רושקין, וכי לבן הקטין זכויות בעלות ב-1/4 חלקים בדירה. 

8.         בתחילת חודש 5/02 ביקרו משפחת שיר ומר רושקין בדירה לצורך הכנתה לשיפוצים, אז הודיע מר רושקין למשפחת שיר, לטענת האחרונים, כי קיים עיכוב במכירת הדירה עקב היות בנו הקטין אחד הבעלים בה כאמור, והציע כי משפחת שיר תחזיק בדירה בשכירות עד להסדרת רישום הזכויות בה.

9.         הצדדים קבעו פגישה אצל עו"ד זילברמן בחודש 5/02. בפגישה זו נכחו משפחת שיר ובתם "לנה", המתווך, ומר רושקין. בפגישה זו דנו הצדדים בהסכם הטיוטה שהועבר על ידי עו"ד אלקון, והכניסו בו שינויים בכתב ידו של עו"ד זילברמן לאחר ניהול מו"מ. לאחר מכן חתמו משפחת שיר ומר רושקין על נוסח זה, לרבות ליד כל התיקונים בכתב יד שהוכנסו בו כאמור, בנוכחותו של עו"ד זילברמן.

            על אף שבהסכם טיוטה זה לא צויין תאריך, אלא שהצדדים הגיעו לידי הסכמה כי הפגישה והחתימה על ההסכם הנ"ל נערכו  ביום 27.5.02.

10.        הסכם הטיוטה הועבר שוב לעיונו של עו"ד אלקון. עו"ד אלקון הכניס בו שינויים נוספים והכין נוסח סופי של הסכם שעליו חתם רושקין ביום 31.5.02 ( להלן "ההסכם השלישי" ). הסכם זה הועבר באותו היום בשעה 23:00 על ידי המתווך לחתימתם של משפחת שיר, אך משפחת שיר סירבה לחתום עליו לאור השינויים שהוכנסו בו.

11.        בין לבין, נודע גם למשפחת שיר כי לא ניתן להתחיל בתהליך אישור קבלת משכנתא למימון הרכישה של הדירה אלא לאחר הסדרת רישום הזכויות בדירה, וכי תהליך זה, לרבות אישור ההסכם על ידי בית המשפט בשם הקטין, עלול להיארך תקופה ממושכת.

12.        בנסיבות אלה שלחו משפחת שיר לעו"ד זילברמן ביום 10.6.02, ולנתבע ביום 11.6.02, הודעה על ביטול העסקה וביקשו מהנתבע שיחזיר להם את המקדמה על סך של 1,000 דולר ששולמה על ידם.

בהודעה זו ( ת/5 ) הודיעו משפחת שיר כי הביטול נבע כתוצאה מהעלמת עובדות מהותיות לגבי הזכויות בדירה, ומהקושי שנוצר עקב כך בקבלת המשכנתא.

הנתבע סירב להחזיר את המקדמה וטען כי משפחת שיר היא זו שהפרה את ההסכם והיא זו שניהלה עימו מו"מ בחוסר תום לב.

            על כן, הגישה משפחת שיר את תביעתה הנוכחית שהיא התביעה העיקרית שבה עתרה לחייב את הנתבע בהשבת המקדמה על סך של 1,000 דולר, ובתשלום הפיצוי המוסכם על סך של 10,000 דולר אמריקאי.