פסק-דין בתיק ת.א. 1125/01

1.       בכתב התביעה (המתוקן) שלפני, עותר התובע לכך שיוצהר כי הוא זכאי להירשם כבעלים של זכויות הנתבעת מס' 3 (להלן - " הנתבעת") במקרקעין הידועים כחלקה 85 בגוש 18566, מאדמות הישוב תמרה.

2.       שטח החלקה הוא 13,962 מ"ר, וע"ש הנתבעת רשומים 15/28840 חלקים ועוד 15/40376 חלקים. חישוב פשוט מלמד, כי זכויותיה הרשומות של הנתבעת מייצגות שטח של 12.45 מ"ר בלבד.

3.       התובע טוען, כי בתאריך 10.8.2000 כרת חוזה עם הנתבעת ועם ארבעת אחיה (שצורף כנספח ב' לתצהיר עדותו הראשית של התובע - מוצג ת/1), ולפיו הנתבעת ואחיה מכרו לתובע את זכויותיהם במקרקעין, בשטח כולל של 72 מ"ר. באותה עת הזכויות שהנתבעת ואחיה מכרו לתובע היו עדיין רשומות על שם אביהם המנוח, מוסטפא דיאב. נטען, כי הנתבעת ושלושה מהאחים נרשמו כבעלי הזכויות בתאריך 15.2.2001 וזכויות הבעלות של האח הרביעי (מוחמד) נרשמו על שמו כחודשיים לאחר מכן, בתאריך 19.4.2001. מכל מקום, בתאריך 19.4.2001, כאשר רישום הירושה הושלם גם ביחס לאח הרביעי, נרשמה הערת אזהרה לטובת התובע.

          דא עקא, שבעת רישום הערת האזהרה לטובתו, גילה התובע, כי כחודשיים לפני כן, בתאריך 15.2.2001, נרשמה הערת אזהרה לטובת הנתבע מס' 1 על זכויות הנתבעת. בבדיקה שערך התובע, התברר לו, כי הנתבע מס' 1 טוען, שרכש את זכויות הנתבעת במקרקעין על פי חוזה שנכרת בתאריך 4.2.2001, עליו חתם הנתבע מס' 2 בשם הנתבעת לפי יפוי כוח מתאריך 28.8.1998, שנחתם בפני נוטריון על ידי הנתבעת ואנשים נוספים (יפוי הכוח צורף לתצהיר התובע כנספח ו', ותרגומו לשפה העברית צורף לתצהיר עדותו של התובע כנספח ז').

          התובע טוען איפוא, כי הזכויות שרכש על פי החוזה מתאריך 10.8.2000 גוברות על אלה שרכש הנתבע מס' 1, ומכאן תביעתו לסעד ההצהרתי המבוקש על ידו.

4.       הנתבעים 2 ו- 3 לא הגישו כתבי הגנה, אך שניהם העידו במהלך המשפט. הנתבעת העידה מטעמו של התובע וכנגד האינטרס של הנתבעים 1 ו- 2 (ועדותה מתחילה בעמ' 16 לפרוטוקול) והנתבע מס' 2 העיד לטובת האינטרס של הנתבע מס' 1 (ועדותו מתחילה בעמ' 25 לפרוטוקול).

5.       הסכסוך בין הצדדים עוסק איפוא בתחרות בין הזכות הנטענת על ידי התובע, לפי חוזה מתאריך 10.8.2000, ובין הזכות הנטענת על ידי הנתבע מס' 1, אותה רכש לפי חוזה מתאריך 4.2.2001, שנחתם בשם הנתבעת על ידי הנתבע מס' 2.

          התובע תוקף את יפוי הכוח מכוחו חתם הנתבע מס' 2 על החוזה מיום 4.2.2001 וכן טוען הוא, כי מכיוון שיפוי הכוח אינו יפוי כוח בלתי חוזר, הרי שמכיוון שעוד ביום 10.8.2000 הנתבעת מכרה את זכויותיה לתובע בעצמה, יפוי הכוח התרוקן למעשה מתוכן, ולא היו בבעלותה עוד זכויות שהנתבע מס' 2 יכול היה למכור לנתבע מס' 1 על פי יפוי הכוח.

          הנתבע טוען לעומת זאת כי הזכות שרכש לפי החוזה מיום 4.2.2001 עדיפה על פני זכותו של התובע שכן נרכשה לפני שהתובע רכש את זכותו, ובשעה שהנתבע מס' 1 פעל בתום לב ושילם את התמורה המלאה עבור הזכות שרכש.

6.       אף הנתבעת תוקפת את יפוי הכוח בו עשה הנתבע מס' 2 שימוש לצורך מכירת זכויותיה במקרקעין לנתבע מס' 1. לטענתה, כלל לא הבינה על מה היא חתמה, והוטעתה על ידי הנתבע מס' 2, שהוא בן דודה, שאמר לה כי הוא מבקש ממנה לחתום על מסמכים שונים לצורך חידוש קצבת המוסד לביטוח לאומי ששולמה לאמו. הנתבעת טוענת, כי כלל לא ידעה שהיא חותמת על יפוי כוח המסמיך את הנתבע מס' 2 למכור את זכויותיה במקרקעין.

          בשאלת תוקפה של חתימת הנתבעת על יפוי הכוח, הנני דוחה טענותיה של הנתבעת. לא התרשמתי לחיוב מעדותה של הנתבעת, וגרסתה לא הייתה עקבית. הנתבעת נשאלה כיצד זה חתמה על מסמך בלי שהתייעצה עם מי מבניה, אשר שניהם עורכי דין, ותשובותיה היו מתחמקות. בנוסף לכך מסרה במהלך חקירתה הנגדית (בעמ' 18 לפרוטוקול), כי כאשר הנתבע מס' 2 ביקש ממנה לחתום על המסמך, היא לא רצתה לחתום עליו משום שבעלה היה נוכח, אך בעלה אמר לה: "תחתמי לו האדמה היא שלו". כאשר הוסיף ב"כ הנתבע ושאל את הנתבעת שאלות בעניין זה, שבה הנתבעת להכחיש כי חתמה על המסמך בזיקה לזכויותיה במקרקעין, וחזרה על טענתה, כי הבינה שמדובר במסמך המיועד למוסד לביטוח לאומי.

          אמירת הנתבעת, כי סברה שמדובר במסמך שנחתם לצורך חידוש קצבת הביטוח הלאומי לאמו של הנתבע מס' 2, אינה מתיישבת עם איזכור הערת בעלה, שאמר לה שעליה לחתום כי "האדמה היא שלו", שהרי בין שני הדברים (הביטוח הלאומי מחד גיסא והמקרקעין מאידך גיסא) אין כל קשר. פליטת הפה של הנתבעת, המצטטת את דברי בעלה, המתייחסים למקרקעין, מלמדת כי בעת חתימת המסמך היה ידוע לנתבעת שמדובר במסמך הנוגע למקרקעין ולא במסמך הנוגע למוסד לביטוח לאומי.

          זאת ועוד, כעולה מנספח ח' לתצהיר עדותו הראשית של התובע, יפוי הכוח נחתם בפני נוטריון, שאימת את חתימתה של הנתבעת, ובסעיף 11 ליפוי הכוח הצהירו החותמים על יפוי הכוח, לרבות הנתבעת, כי חתמו על יפוי הכוח "לאחר שהוקרא והוסבר לנו והבנו את תוכנו". לעניין זה מבקש אני להפנות לע"א 404/84 סעתי נ' סעתי, פ"ד מ"א(2) 477, בעמ' 496 (מפי כב' השופט ג' בך):

"והעיקרון השני, שיש לו נפקות לענין שלפנינו ושהודגש על ידי חברתי, השופטת נתניהו, שנטל כבד לא פחות רובץ על צד הטוען, כי יפוי כח שנחתם על ידיו בפני נוטריון ציבורי לא הוסבר לו כראוי. כאמור, קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68ע"א 8/68, פ"ד כ"ג (1) 106, בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר. שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך, שנחתם על ידיו בפני נוטריון ציבורי...".

7.       לפיכך, ולאור הדברים שלעיל, הנני סבור שיפוי הכוח מחייב את הנתבעת, ואין היא יכולה להתחמק מתוצאותיו המשפטיות. הנתבעת חתמה על יפוי הכוח בפני נוטריון, ולאחר, שלפי הצהרתה, הבינה את תוכנו, ולאחר שבעלה אמר לה לחתום על המסמך משום שהמקרקעין שייכים לנתבע מס' 2.

8.       בין הצדדים קיימת מחלוקת, האם יפוי הכוח הוא יפוי כוח בלתי חוזר אם לאו. למחלוקת זאת אין לדעתי נפקות בנסיבות העניין שלפני, אך כדי שלא להשאיר מחלוקת זאת בלתי פתורה, אתייחס אליה בקיצור.

          מקובלת עלי טענת ב"כ הנתבעת, כי אין מדובר ביפוי כוח בלתי חוזר. ראשית, כותרתו של יפוי הכוח היא "יפוי כוח מיוחד", ולדעתי הדבר מלמד שלחותמים כלל לא הייתה כוונה ליצור יפוי כוח בלתי חוזר. מלבד זאת, השאלה אם מדובר ביפוי כוח בלתי חוזר לא תוכרע על פי כותרת המסמך אלא על פי תוכן המסמך.

          מבחינת תוכנו, יפוי הכוח לא נועד להבטיח זכותו של צד שלישי כלשהו או את זכות השלוח עצמו (הנתבע מס' 2), שכן בסעיף 10 ליפוי הכוח קבעו החותמים (מתוך התרגום לשפה העברית שצורף כנספח ז' לתצהיר עדותו הראשית של התובע):

"נתנו יפוי כוח זה למיופה כוחנו, בתנאי שיפעל על פיו לטובתנו אנו בלבד, ולא לטובת אדם אחר כלשהו או כל קונה אפשרי למקרקעין, ואין למיופה כוחנו זכות להנות מתמורת הקרקע או מכל חלק ממנה בצורה כלשהי ואין לו כל זכות לקבל כל חלק מתמורת הקרקע ויהיה עליו להעביר אלינו את תמורת הקרקע במלואה ומבלי לגרוע ממנה, ואין לבא כוחנו זכות כלשהי להעביר סמכות כלשהי שניתנה לו עפ"י יפוי כוח זה לאדם אחר כלשהו, והוא יישאר מיופה כוחנו הבלעדי לפי החוק."