פס"ד בתביעות הדדיות למשמורת, תביעת מזונות ותובענה לדמ"ש ראויים

בפניי תובענות הדדיות למשמורת על הקטין, תובענה לפסיקת מזונות עבור הקטין, תובענה רכושית ותובענה לדמי שכירות ראויים:

תמ"ש 47947-07-15 – תביעת האם למשמורת בלעדית על הקטין.

תמ"ש 5737-07-16 – תביעת האב למשמורת בלעדית על הקטין.

תמ"ש 47926-07-15 – תביעת האם למזונות הקטין.

תמ"ש 12246-10-15  - במסגרתה המחלוקת היחידה שנותרה לבירור הינה סוגיית חלוקת התכשיטים בין הצדדים (ר' החלטה מפורטת מיום 26.12.16). 

תלה"מ 39744-01-17 – תובענה לדמי שימוש ראויים.

תמצית העובדות הצריכות לעניין:

1. הצדדים הינם בני זוג שנישאו כדמו"י ביום 13.05.09. מנישואים אלה נולד הקטין א', בשנת 2010, כיום כבן שבע שנים.
2. כפי שעולה מהתסקיר מיום 06.06.16 שהוגש בתביעת המשמורת, הצדדים נישאו לאחר תקופת היכרות קצרה, כאשר מערכת היחסים הזוגית לא היתה יציבה. חוסר היציבות והקשיים הזוגיים החמירו לאחר לידת הקטין. בסופו של יום, הצדדים התגרשו זה מזו ביום 11.09.16.
3. במהלך נישואיהם התגוררו הצדדים ביישוב ח', שם התגורר הנתבע עובר לנישואיו ושם אף מתגוררת משפחתו המורחבת. הקטין התחנך בגן ילדים ביישוב.
4. עם רצונה של התובעת להעתיק את מגוריה לעיר צ', פנה הנתבע בבקשה דחופה למתן צו המונע העתקת מקום מגורי האם והקטין מהיישוב ח' לעיר צ'.
5. בהחלטה מיום 25.11.15, מפי כב' השופט ארנון קימלמן (המותב הקודם שדן בתובענות בין הצדדים), ניתנה החלטה המתירה לאם לעבור להתגורר עם הקטין בעיר צ', נקבעו הסדרי שהות זמניים וניתנה החלטה בעניין המזונות הזמניים, לפיה חוייב האב עבור מזונותיו הזמניים של הקטין בסך של 1,400 ₪ לחודש, סכום הכולל השתתפותו במדור ובהוצאות המדור של הקטין.
6. באותה העת הביעה האם את נכונותה שלא לשנות בשלב זה את המסגרת החינוכית של הקטין שהתחנך בשעתו בגן ביישוב ח' (ר' סעיף 29 להחלטה).
7. חרף העדר ההסכמה בעניין מוסד הלימודים בו ילמד הקטין, הקדים הנתבע ורשם את הקטין לביה"ס ביישוב ח'. אין חולק כי בהמשך אף האם רשמה את הקטין למוסד לבי"ס ב' בעיר צ' ללא הסכמת האב (אם כי לטענתה ביטלה את הרישום האמור בעקבות החלטת בית המשפט בעניין הצורך באישור שיפוטי).
8. ישיבת ההוכחות התקיימה ביום 03.05.17. הדיון התמקד בשאלות הנוגעות למזונות, המחלוקות הכספיות והמחלוקת בעניין התכשיטים.
9. באשר לתביעות המשמורת, לאחר התרשמות מהצדדים ונוכח המלצת העו"ס בעניין זה, הפניתי את הצדדים לעריכת בדיקת מסוגלות הורית. הצדדים לא התנגדו לעצם עריכת הבדיקה אולם בסופו של יום, זו לא יצאה לפועל (לאחר שהאב טען להעדר יכולתו לשלם עבור הבדיקה).