חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פס"ד בתביעות הדדיות בנושאי תביעה רכושית איזון משאבים ודמי שכירות ראויים

: | גרסת הדפסה
עמ"ש
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
62948-01-18,59299-01-18
8.1.2019
בפני הרכב השופטים :
1. סגן הנשיא שנלר
2. סגן הנשיא ורדי
3. השופטת רביד


- נגד -
המערער בעמ"ש 59229-01-18:
פלוני
המשיבה והמערערת בעמ"ש 62948-01-18:
פלונית
עו"ד עידו דיבון ועו"ד צופית דיבון קצובר
פסק-דין

 

 

השופט קובי ורדי, סג"נ

 

הרקע העובדתי והמחלוקות

 

  1. שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב-יפו (כב' השופטת איריס ארבל אסל) מיום 12/12/17 בתמ"ש 45338-04-14 (תביעה שהגישה המשיבה (להלן: "האישה") כנגד המערער (להלן: "הגבר") תביעה רכושית, איזון משאבים ופירוק שיתוף) (להלן: "התביעה הרכושית") ותמ"ש 41582-02-15 (תביעה שהאישה הגישה כנגד הגבר לדמי שכירות ראויים).

 

  1. מדובר בבני זוג שנישאו ביום 5/8/90 כאשר נולדו להם 4 ילדים.

לאחר שהתערערו היחסים בין הצדדים ואף הגישה האישה הליכים משפטיים נגד הגבר ועיקולים שהוטלו על ידה בשנים 2006 – 2007 במסגרת הליכים אלו ובוטלו אח"כ, חזרו הצדדים לשלום בית  שלא עלה יפה, כאשר ביום 11/2/15 עזבה האישה את בית המגורים של בני הזוג הרשום בחלקים שווים ע"ש שני הצדדים – דירה ב-X שהינה דירת גג בת שתי קומות ו-8 חדרים (להלן: "הדירה").

 

  1. בכתב התביעה הרכושית האישה טענה שלאורך שנות החיים המשותפים נהגה להפקיד את משכורתה לחשבון המשותף כאשר המשפחה התקיימה ממשכורתה (ומקצבת הביטוח הלאומי שהתקבלה עבור הילדים) בעוד הגבר לא הפקיד את משכורתו הגבוהה לחשבון המשותף (לשיטתה הוא משתכר מעל 50,000 ₪ כעורך דין וטוען רבני כשרוב הכנסתו במזומן) והתנהל בחשבון שעל שמו, שלאישה אין גישה אליו, כשהוא מתנהל במזומנים ומשלם רק חלק קטן מהוצאות המשפחה.

 

  1. האישה ביקשה בתביעה הרכושית לבצע איזון משאבים באופן שהיא תקבל את מלוא הזכויות בדירה וכן תישאר עם כל זכויותיה ואילו הגבר יישאר עם מיליוני השקלים שצבר, עם משרדו ועם הזכויות הסוציאליות שעל שמו ובנוסף לחלק את החסכונות שנצברו בחשבונות הבנק. כן צויין בתביעה זו כי רשימת הנכסים לאיזון אינה סופית וממצה וכי האישה שומרת לעצמה את הזכות להוסיף כל נכס אשר יתגלה במסגרת הצווים שיינתנו בתביעה זו.

 

  1. בתביעת האישה לדמי שכירות ראויים לגבי הדירה, טענה כי עזבה את הדירה לאחר שלא הייתה מסוגלת להמשיך להתגורר עם הגבר תחת קורת גג אחת שכן המצב בבית היה בלתי נסבל והבית הפך להיות "סיר לחץ", כולל התפרצויות מילוליות ואלימות של הגבר עד שעזבה את הדירה ביום 11/2/15 ועברה להתגורר, ביחד עם ילדיה, בדירה שכורה.

 

  1. האישה העריכה את דמי השכירות הראויים לדירה בסך של כ-12,000 ₪ לחודש ותבעה מחצית – 6,000 ₪ לחודש מיום עזיבתה את הדירה ועד למכירתה בפועל.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>