פס"ד בתביעה רכושית בין בני זוג בעניין קביעת מקור הכספים ששימשו לקניית בית מגורים

השופט חננאל שרעבי

1. עסקינן בערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופט ניר זיתוני) מיום 15.3.2020 בתיק תמ"ש 56051-07-15 העוסק בתביעה רכושית בין בני זוג, הצדדים דנן.
2. במרכז הערעור עומד בית מגורים ברחוב ... בעיר ... (להלן: "הבית"), שנרכש על ידי המשיב (בחוזה הרכישה רק שמו מופיע כ"קונה") ביום 14.9.2011, בתקופת נישואי הצדדים בפעם השנייה (כפי שיפורט להלן).

השאלה לגבי הבית היא – האם הוא חלק מנכסיהם המשותפים של הצדדים ולכן שוויו צריך להיות מאוזן באופן מלא ביניהם מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: "החוק"), או שמא הבית נרכש על ידי המשיב כנכס עסקי בו למערערת אין חלק ונחלה, ולכן לא צריך להיות מאוזן בין הצדדים מכוח החוק?

רקע

3. הצדדים נישאו לראשונה כדמו"י בשנת 2000. מנישואים אלה נולדו להם שתי בנות, ילידות השנים 2000 ו- 2002. נישואיהם אלה עלו על שרטון, והם התגרשו בגט פיטורין בשנת 2002.

במסגרת גירושיהם אישר בית הדין הרבני הסכם גירושין שנערך בין הצדדים ביום 15.12.2002  (להלן: "הסכם 2002").

בהסכם 2002 נקבעו נושא משמורת הקטינות אצל האם, זמני שהות של האב (המשיב) עם הקטינות וגובה דמי המזונות שיישא האב בגין הקטינות.

מעבר לכך, בסעיף 11 להסכם 2002 מצוין כדלקמן:

"מלבד האמור בהסכם זה מוותרים הצדדים על כל טענה ותביעה צד כנגד משנהו וכל צד הוא הבעלים של כל נכס מכל סוג ומין שיש לו/או שהיה לו / או יגיע לו בעתיד ואשר לא צוינו לגביו הוראות מיוחדות בהסכם זה".

4. תקופה קצרה לאחר הגירושין חזרו הצדדים לחיות יחד, מחיים משותפים אלו נולדו להם שלושה ילדים נוספים ילידי השנים 2006, 2010 ו- 2014.

בדיעבד בית הדין הרבני קבע כי הצדדים נשואים כדמו"י לאחר החזרה לחיים משותפים,  כאשר הנישואין השניים הם משנת 2005.

5. להשלמת התמונה ייאמר, כי המשיב (כיום) הוא בעל מניות יחיד בחברה בשם "..." (להלן: "החברה").

אמנם בחלק מהזמן מאז יסוד החברה, מניות החברה היו על שם המשיב ואימו ולאחר מכן, עד שנת 2013, הועברו על שם אחותו של המשיב (דברי ב"כ המשיב בפנינו בישיבת יום 2.11.2020, עמ' 2 לפרו' שו' 29-30), אך סבורני כי אין מחלוקת כי הבעלים האמיתי של החברה לכל אורך שנותיה הוא המשיב.

עמד על כך גם השופט קמא בסעיף 53 לפסק הדין בקובעו כי:

"... מכלל האמור אני קובע כי אין מקום לטענת הנתבע (המשיב דנן – ח"ש) כי החברה... נמצאת בבעלותו רק החל משנת 2013".