פס"ד בתביעה למזונות קטינות חרף קיומו של הסכם שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני

 בעניין הבנות: א', ב', ג', ד' (קטינות)

פסק דין

השאלה שעל הפרק: מהו גובה דמי המזונות שיש להשית על הנתבע עבור השתתפותו במימון צרכי הקטינות?

רקע:

1. התובעת והנתבע (הצדדים" או "האב" ו"האם" בהתאמה) הינם בני זוג לשעבר אשר נישאו כדמו"י ביום x/x/2004, מנישואים אלו נולדו לצדדים 4 בנות, כולן קטינות נכון למועד מתן פסק דין זה: א' – ילידת 2004 בת כ 16 שנים, ב' - ילידת 2006 בת כ-14 שנים, ג' - ילידת 2012 בת כ-8 שנים וד' – ילידת 2014 בת כ-6 שנים).

2. טרם הנישואים (2004) חתמו הצדדים על הסכם ממון, אשר קיבל תוקף של פס"ד לאחר הנישואים ביום x/x/2004. בהסכם זה ביקשו הצדדים לעגן הבעלות הנפרדת בנכסים שצבר האב קודם לנישואין ואלה הם: דירת מגורים בע', רכב מסוג הונדה, חנות "X" בע', חלק בחנות בט', חסכונות, כספי בנק וביטוח חיים. זכויות האם נכון לאותה עת וכפי שמצאו ביטוי בהסכם היו: חסכונות, כספי בנק וביטוח חיים.

3. ביום 26/10/2011 אושר נספח להסכם הממון בנוגע לזכויות הירושה שקיבל האב מאמו.

4. בסוף שנת 2013 הגישה האם תביעות נגד האב בגין מזונות, משמורת ותביעה רכושית.

5. ביום 26/02/2014 ובמסגרת ההליכים שנקטה התובעת כנגד הנתבע בשנת 2013, נכת בין הצדדים הסכם שלום בית ולחילופין גירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פס"ד ע"י ביהמ"ש ביום 09/03/2014.

6. ביום 14/09/2016 אבר ביה"ד הרבני נספח להסכם המסדיר את היקף החיוב של האב במזונות הקטינות (5,000 ₪ בחודש).

7. הצדדים המשיכו להתגורר יחדיו תחת קורת גג אחת עד לחודש יוני השנה הגם שביום 26/02/2020 הגישו בקשה משותפת לגירושין וביום 19/03/2020 הם התגרשו זו מזה.